צבי שוסטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צבי שוסטר (1919פברואר 2008) היה צלם ישראלי, הצלם הראשון בגדרה, במשך 30 שנה היה הצלם היחיד בגדרה.[1][2]

ארכיון התשלילים של שוסטר המשקף עבודה של יותר מחמישים שנה, בעל ערך היסטורי, לאומי וחברתי, ובעל חשיבות להיסטוריה המקומית של גדרה.

ביוגרפיה

שוסטר נולד ב־1919 בעיר חוטין שבחבל בסרביה (כיום באוקראינה). כילד למד בחדר ובמקביל בבית ספר עממי יהודי. בגיל 15 החל ללמוד צילום ועבד כשוליה ב"פוטו" בעיר. בתום שלוש שנים הוענקה לו תעודת "צלם מקצועי". שוסטר התקבל לעבוד אצל צלם בשם צבי פינוס. בשעות היום צילמו ובערב פיתחו את הסרטים, הדפיסו את התמונות וביצעו את העבודות הנלוות כגון רטוש, מיון ומספור.

במלחמת העולם השנייה

בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב קיבלו הסובייטים בשנת 1940 את בסרביה, והעסקים הפרטיים נסגרו או הולאמו, ובהם חנות הצילום. הרוסים פתחו ארגון ממשלתי לצילום בשם "פוטו טרוסט", ושוסטר עבד בו תמורת שכר חודשי.

ביוני 1941 פלש ורמאכט לברית המועצות והחזיר את השליטה על שטחי בסרביה לרומנים, שגירשו את היהודים לשטחים שמעבר לנהר הדניסטר. שוסטר, צעד עם אשתו, בני המשפחה וכל יהודי העיר אל שטחי הגירוש, כשאת ציוד הצילום החביא בבית סבתו.

בין השנים 19411944 שהה שוסטר עם משפחתו ועוד עשרות אלפי יהודים במחנות ובגטאות, תחת שלטון רומני.

לאחר השחרור על ידי הצבא האדום חזר שוסטר לעיר הולדתו וגויס לצבא. עם תום מלחמת העולם השנייה נשאר בחוטין, ,פתח חנות צילום בשותפות עם צלם נוסף - באישור ממשלתי ותמורת סכום שהועבר למדינה.

ב-1946 עברה המשפחה לרומניה, לעיר טקוץ', שם פתח שוסטר חנות צילום עם הצלם חיים פישברג.

במדינת ישראל

בשנת 1950 עלתה המשפחה למדינת ישראל ושוכנה במחנה עולים. בשנים הראשונות עבד בחנות קטנה ברחוב ביל"ו בשם "פוטו הנגב", ומאוחר יותר עבר לרחוב הרצל, שם נקראה חנותו "פוטו צבי".[3]

מצילומיו

עד הגעתו של שוסטר לגדרה נעזרו התושבים בצלמים מתל אביב, ראשון לציון ורחובות. את המושבה תיעדו צלמים מהקרנות הציוניות.

שוסטר שכונה בפי תושביה "צלם המושבה"[4] צילם את מעברת גדרה, את המוסד לעיוורים כפר אוריאל, את הנופשים ב"בית המרגוע לסופר ולמורה", חנוכת בית החולים הרצפלד בשנת 1969.

במשך עשרות שנים תיעד שוסטר את נופי המושבה גדרה, את תושביה ומשפחותיהם כמעט בכל תחנות חייהם, פעילויות ספורט, תרבות ונופש, בתי ספר וגנים לדורותיהם ואירועים חגיגיים, פוליטיים וממלכתיים כולל חגיגות בכל עשור החל מחגיגות ה-70 לגדרה (בשנת 1954) כולל ביקור דוד בן-גוריון בגדרה.[5]

הנצחה

לאחר מותו, בשנת 2008, נקרא על שמו רחוב במושבה.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0