צבי שכטרמן
 |
צבי שכטרמן (1887 סטארה סיניאווה, אוקראינה - 16 ביולי 1947 תל אביב) פעיל ציוני מטעם תנועת המזרחי. היה ממקימי כפר יעבץ.
קורות חיים
שנותיו הראשונות
שכטרמן נולד ב-1887, בעיירה סטארה סיניאווה בחבל פודוליה שבאוקראינה, כבן יחיד להוריו שרה מלכה ויחיאל שכטרמן. ב-1905 התקבל ללימודים בישיבה האודסאית בראשות חיים טשרנוביץ אך עוד לפני שנפתחו הלימודים אירעו פרעות בעיר, שכטרמן נפצע בראשו והלימודים נדחו בשנה. ב-1906 התחדשו הלימודים ושכטרמן סיים והוסמך ב-1909. על אף שלא למד אדריכלות התקבל לעבודה במשרד אדריכלים באודיסה שם עבד כ-3 שנים במהלכן למד את התחום. ב-1914 החל לעבוד בחברת בניין שם החל את דרכו כמחסנאי וסיים כמנהל החברה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1918 נתקל שכטרמן בגילויי אנטישמיות מצד חבריו לעבודה והחליט לעזוב את החברה.
פעילותו הציבורית בגולה
לאחר שעזב את חברת הבניה נבחר שכטרמן על ידי הקהילה היהודית באודסה לעמוד בראש ועד הקהילה ומתוקף תפקידו פעל להכניס סדר בפעולות הנהגת הקהילה. עקב חוסר היציבות ברוסיה שנגרמה עקב המהפכה הבולשביקית ב-1917 החליט שכטרמן לעזוב את רוסיה ועבר עם משפחתו לקישינב שם התקבל לעבודה כמורה לתנ"ך בגימנסיה העברית "מגן דוד" מייסודו של יהודה לייב צירלסון. לאחר 4 חודשי הוראה התבקש לעמוד בראש "הועד לעזרת ילדי רוסיה"[1] שפעל להעביר סיוע לרעבי רוסיה דרך נהר הדנייסטר שהיווה את הגבול בין רוסיה ורומניה.
פעילותו הציבורית בארץ
לאחר שביקר בארץ ב-1923 החליט שכטרמן לעלות ומימש את החלטתו ב-1924 והגיע עם משפחתו ארצה. כחבר מרכז בתנועת המזרחי מילא מספר רב של תפקידים מטעמה:
- חבר ועד קהילת יפו-תל אביב[2]. המשיך את פעילותו העירונית גם לאחר מיזוגו של הוועד עם עיריית תל אביב.
- חבר הנהלת בנק המזרחי.
- חבר הנהלת הסתדרות המזרחי וחבר המרכז העולמי של התנועה. נבחר לגזבר המרכז העולמי של המזרחי.
- ממייסדי הצופה וחבר הנהלתו.
- ממלא מקום יו"ר אשראי וחסכון של המזרחי בא"י.
- שותף בחבר המנהל של הסוכנות היהודית ובא כוח הוועד הפועל במועצת הסוכנות.
- ציר מטעם הסתדרות המזרחי בקונגרס הציוני ה-17 וה-18.
פעילותו ההתיישבותית
ב-1929 רכש שכטרמן קרקעות בקרבת גוש תל מונד, שנועדו לנטיעת פרדסים עבור משפחות החברות בהסתדרות "המזרחי" בארצות הברית. כוונת המהלך היה ליישב את המשפחות במקום כשהפרדסים יתחילו להניב פירות. תחילה נקרא המקום "גבעת חיים" על שם הרב חיים טשרנוביץ[3] ובהמשך שונה השם לכפר יעבץ. במקום התיישבו העולים מארצות הברית וחבורת נוטעי הפרדסים כששכטרמן עצמו התיישב במקום עם משפחתו. בתקופת המרד הערבי הגדול הותקף היישוב, שהיה מבודד, על ידי תושבי הכפרים במשולש הגדול. בכל אותה תקופה המשיך שכטרמן במסעותיו לצפון אמריקה על מנת לשכנע יהודים לבוא ולהתיישב באדמות שרכש. מאמצים אלו נבלמו בתקופת מלחמת העולם השנייה אז נפסקו לחלוטין הנסיעות האזרחיות.
לאחר המלחמה עבר לתל אביב והיה ממיסדי בית הכנסת "פועלי צדק" שברחוב צ'לנוב.
משפחתו
שכטרמן נישא למרים לבית פרידמן ב-19 במרץ 1910 ולזוג נולדו חמישה ילדים - שלוש בנות ושני בנים. בנו הבכור, אברהם שכטרמן, שירת כסגן ראש עיריית תל אביב (1957–1959) וכחבר כנסת מטעם גח"ל והליכוד (1969–1977). בנו הצעיר, הרצל שפיר שירת כאלוף בצה"ל וכמפכ"ל המשטרה. שכטרמן נפטר ב-1947 והובא לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב[4][5]. אשתו נפטרה ב-1953[6]
הנצחתו
- עיריית נתניה קראה על שמו רחוב באזור התעשייה קריית אליעזר שבעיר[7].
- בכפר יעבץ הוקמו מועדון לנוער, בית כנסת ובית ספר אזורי הנושאים את שמם של הזוג שכטרמן[8][9].
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "צבי שכטרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5184
- הקמת כפר יעבץ(הקישור אינו פעיל) באתר תל מונד
- יתד ראשונה בכפר יעבץ - מיכאל חזני(הקישור אינו פעיל) באתר תל מונד
- כפר יעבץ באתר תנועת העבודה
- מצבתו של צבי שכטרמן באתר "נשמה"
הערות שוליים
- ^ ניהל את הוועד במשותף עם יעקב ברנשטיין-כהן
- ^ תוצאות הבחירות לועד הקהילה בתל אביב, דואר היום, 3 באפריל 1933
- ^ חגיגת הנטיעה ב"גבעת חיים", דבר, 11 במאי 1932
- ^ צבי שכטרמן הובא למנוחת עולמים, הצופה, 18 ביולי 1947
- ^ צבי שכטרמן הובא למנוחתו האחרונה, המשקיף, 20 ביולי 1947
- ^ יזכור - מרת מרים שכטרמן, חרות, 17 במאי 1953
- ^ רחוב על שמו של צבי שכטרמן, מעריב, 3 באוגוסט 1970
- ^ בית ספר איזורי יוקם בכפר יעבץ ע"ש צבי שכטרמן ורעייתו ז"ל, הצופה, 23 בדצמבר 1956
- ^ נורתה אבן הפינה לבית ספר איזורי ע"ש שכטרמן בכפר יעבץ, הצופה, 29 ביולי 1957
