הצוללות מסדרת גל
 | |
| אח"י גל מיד לאחר העברתה למוזיאון ההעפלה וחיל הים | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | הצוללות מסדרת גל |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת T |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת דולפין |
| אוניות בסדרה | אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ויקרס בבריטניה |
| אחריתה | אח"י רהב נגרטה, אח"י גל במוזיאון ההעפלה וחיל הים ואח"י תנין ממתינה לקונה בגרמניה. |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 420 טון על פני המים, 600 טון בצלילה |
| אורך | 45 מטר |
| רוחב | 4.70 מטר |
| שוקע | 3.70 מטר |
| מהירות | 17 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| גודל הצוות | 23 לוחמים |
| הנעה | 2 מנועי דיזל, מנוע חשמל אחד |
| צורת הנעה | מדחף אחד |
| אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם חיפוש וסונאר Atlas Elektronik |
| חימוש | טילי ים-ים הרפון בעל ראש נפץ במשקל 227 ק"ג. 8 צינורות טורפדו 533 מ"מ, בעל התבייתות פאסיבית/אקטיבית וראש נפץ במשקל 150 ק"ג |
גל הוא השם שניתן בחיל הים הישראלי לסדרת צוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מדגם זה, אח"י (ראשי תיבות של אוניית חיל הים) גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי משנות השבעים, עד לסוף התשעים. לאח"י "תנין" ואח"י "רהב" מדגם גל קדמו צוללות באותו שם, אשר היו מסדרה S והיו הצוללות הראשונות בחיל הים, לפני שהוצאו מן השרות בשנות השישים המאוחרות.
שמות הצוללות
מקור שמות שתי הצוללות האחרונות בשמות שתי מפלצות המתוארות בספר ישעיהו – "רהב" ו"תנין": ”עורי עורי לבשי-עוז, זרוע ה'--עורי כימי קדם, דורות עולמים; הלוא את-היא המחצבת רַהַב, מחוללת תַּנִּין.” (ישעיהו נ"א, ט).
היסטוריה
הצוללות הקודמות של חיל הים מסדרת T סיימו את שירותן בשנת 1974, ורק כעבור כשנתיים חודשה פעילות הצוללות, עם כניסתן לשירות של הצוללות מסדרת גל.
הצוללות מסדרת גל נבנו עבור חיל הים במספנות ויקרס בבריטניה על פי תכנון גרמני שהיה מבוסס במידה רבה על דגם 206 הגרמני. הפעיל אותן צוות מצומצם, שליש מגודלו של הצוות שהפעיל את צוללות ה-T. טווחי הסיור הוקטנו והותאמו למלחמה באויבים השוכנים בימים ובחופים קרובים. למרות גודלן הקטן צוידו צוללות "גל" במיטב כלי הנשק, התצפית, ההאזנה והאלקטרוניקה של אותה תקופה, ובהם מגלה שידורי מכ"ם מתוצרת "אלביט".
הצוללת הראשונה, אח"י גל בפיקודו של רס"ן ישראל לשם, הגיעה לארץ ב-21 בדצמבר 1976. הצוללת השנייה שהושקה, אח"י תנין בפיקודו של רס"ן דורון עמיר הגיעה לנמל חיפה ביולי 1977. אח"י רהב בפיקודו של רס"ן עמירם עינת הגיעה לחיפה בדצמבר 1977.
בסוף 1979 החלה התקנתה של מערכת לשיגור טילי "הרפון" בכל אחת מצוללות גל, והמערכת הפכה למבצעית ב-1983.
הצוללות מסדרת גל השתתפו בלחימה מול חופי לבנון במהלך מבצע שלום הגליל.
אח"י תנין הייתה גם האחרונה לצאת מהשרות. בטקס שנערך בחיפה ב-2002 הורד נס שירות פעיל מהצוללת ובכך הסתיימה הפעלת הדגם בחיל הים.
אח"י רהב הוצאה משרות ב-1997 ונגרטה. אח"י תנין וגל הובלו לאחר תקופת אחסנה בנמל חיפה למספנה בגרמניה שם הן המתינו לאיתור קונה.
בשנת 2007, לאחר שלא נמצאו קונים לצוללות המיושנות, שופצה אח"י גל על ידי המספנה הגרמנית והפכה לצוללת מוזיאון. בעזרת מימון גרמני הועברה הצוללת אל מוזיאון ההעפלה וחיל הים שבחיפה. הצוללת שבה לישראל ב-7 באוקטובר 2007 והועברה על גבי משאית למוזיאון[1].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין
- זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 1044-1034
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אחיה ראב"ד, חיפה: המסע הושלם - הצוללת עגנה במוזיאון, באתר ynet, 12 באוקטובר 2007
