אלביט (חברה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלביט בע"מ
אלביט.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תקופת הפעילות 1966 – 2002 בעקבות מיזוג אלביט ואלרון
חברת אם אלרון
משרד ראשי חיפה
ענפי תעשייה אלקטרוניקה
מוצרים עיקריים מערכות אלקטרוניות
מנכ"ל יגאל ברוכי, נשיא ומנכ"ל אלביט 2002-1994

אלביט בע"מ הייתה חברה ישראלית לייצור מערכות אלקטרוניות ביטחוניות ואזרחיות. בשנת 1996 היא פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית, ואלביט, שהמשיכה לפעול כחברת החזקות עד שנת 2002 כאשר מוזגה לחברת האם אלרון.[1] אלביט הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.

תולדות החברה

אלביט נוסדה בשנת 1966 (כחברת "אלביט מחשבים בע"מ") כשותפות של אלרון ומשרד הביטחון.[2][3] שמה הוא הלחם של "אלרון" ו"ביטחון". החברה הוקמה ביוזמת עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון, ביחד עם דן טולקובסקי ובעידוד שמעון פרס.[4]

בשנת 1970 רכשה חברת קונטרול דאטה את חלקו של משרד הביטחון בחברה.[5] לאחר ההנפקה בבורסה בשנת 1978 היה חלקה של קונטרול דאטה 37% ושל אלרון 31%[6]. בראשית 1976 רכשה אלביט את יצרנית האנטנות אלג'ים.[7]

בשנת 1978 מונה בני פלד למנכ"ל החברה.[8] באותה שנה ניצלה אלביט את רווחיותה לצורך הנפקה בבורסה.[6] אולם בהמשך עברה להפסדים,[9] ונקלעה למצב קשה.[10] החברה חזרה במהרה לרווחיות[11] ופלד קיבל על כך את פרס התעשייה.[12] פלד מילא את תפקיד המנכ"ל עד 1985. בראשית שנות ה-80 עבר מפעל החברה מחיפה לכרמיאל.[13] בשנת 1983 הוחלט על הקמת חברת בת משותפת עם ניקום, אליה הועבר חלק מפעילות המחשבים של אלביט.[14] בשנת 1984 רכשה אלביט 70% מחברת אינפרמאטיק.[15] בשנת 1985 הגיעו הכנסות החברה ל-160 מיליון דולר והיא העסיקה 1,900 עובדים.[16]

בסוף שנת 1989, ערכה אלרון ארגון מחדש של החזקותיה כאשר חברת אלסינט, שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות להדמיה רפואית, רפואה גרעינית, וטומוגרפיה ממוחשבת, עברה לבעלותה של החברה האחות, אלביט מחשבים.

פיצול החברה

בשנת 1996 פוצלה חברת אלביט לשלוש חברות: אלביט מערכות בע"מ, שריכזה את הפעילות הביטחונית; אלביט הדמיה רפואית בע"מ, שקלטה את עסקי הרפואה; ואלביט בע"מ, שנותרה עם פעילות אלקטרוניקה אזרחית (שהנכס העיקרי בה באותה עת היה קו הייצור לטלוויזיות). המניות של כל שלוש החברות נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובנאסד"ק.[17]

לאחר הפיצול, אלביט בע"מ פעלה כחברת החזקות בתחומי התקשורת, והמסחר האלקטרוני באמצעות חברות בנות, שהמהותית בהן הייתה חברת פרטנר תקשורת. אלביט הייתה שותפה בקבוצת פרטנר שזכתה במכרז של משרד התקשורת להפעלת רשת סלולרית שלישית בישראל.[18]

לבד מפרטנר השקיעה אלביט במספר חברות סטרט-אפ, בהן: סלניום (Cellenium), סטארקינט (Starkeynet), סלדאטה (CellData), סלאקט (CellAct), דיליג'נס (Dealigence) של היזם פרופ׳ עודד שמואלי ובניהולו של בני יחזקאל ששימש גם כחבר מועצת מנהלים במספר חברות מטעמה של אלביט, פיץ' נטוורקס (Peach Networks) שנמכרה למיקרוסופט תמורת 76 מיליון דולר והיינקס (Hynex) שנמכרה לסיסקו תמורת 127 מיליון דולר. שתי החברות נסגרו כשנה לאחר שנרכשו.[19][20] אלביט גם השקיע בחברת ישראסט לשירותי תקשורת לוויינית, ומכרה אחר כך את חלקה לחברת גילת תקשורת.[21]

בשנת 2001, הוחלט שאין הצדקה לקיומה של אלביט כחברת החזקות נפרדת ולמזג אותה לחברת האם אלרון, שהיא עצמה מוחזקת על ידי חברת החזקות נוספת, דיסקונט השקעות, זאת כדי לחסוך בעלויות כפולות של מטה והנהלה.

מוצרים

מערכות מחשוב

בשנת 1967 פיתח צוות באלביט את המחשב "אלביט 100",[22][23] שהיווה פריצת דרך בהיותו המיני-מחשב הראשון שיוצר על טהרת המעגלים המשולבים[24] והמחשב המסחרי הראשון שיוצר בישראל. אולם מחשב זה הקדים את זמנו ולא הצליח מסחרית.

באמצע שנות ה-70 ייצרה אלביט את המיני-מחשב CR-17[25], ממנו מכרה ברחבי העולם יותר מ-700 יחידות, דבר שזיכה את אלביט בתואר יצואן מצטיין.

בסוף שנות ה-70 עסקה אלביט בייצורו של מחשב תואם יבמ מיינפריים בשם "ענת", אך גם פעילות זו לא זכתה להצלחה מסחרית.[26] אלביט גם ייצרה מערכת מרובת מסופים שנקראה "פאקט".[27] בראשית שנות ה-80 ייצרה אלביט את מערכת המיקרו מחשב דייזי.[28] כן מכרה אלביט מונים ממוחשבים למוניות.[29]

מערכות צבאיות

במקביל, פיתחה אלביט מערכות פיקוד, בקרה, תקשורת, ניווט וכינון אש לטנקים[30] עבור מערכת הביטחון בישראל, ובמיוחד מערכות מוטסות.[31] במהלך שנות ה-70 ייצרה אלביט מערכות מוטסות עבור ה"כפיר" בשותפות עם חברות אחרות, אולם בשנות ה-80 כבר יכלה לספק את המערכות לבדה.[30] בפרויקט משותף עם טלרד ייצרה מערכת להאזנה למרכזיות טלפון.[32]

טלוויזיות

טלוויזיה מתוצרת אלביט

בשנת 1992 הקימה אלביט מפעל לטלוויזיות צבעוניות, מפעל CTV במגדל העמק, המפעל ייצר מכשירי טלוויזיה עד לשנת 1997 ונסגר מאחר שלא זכה להצלחה מסחרית.[33] באמצע שנות ה-90, מערכת TVTEL תוכננה להשתלב במכשירי הטלוויזיה של אלביט, אך הוחלט במקום להשתמש במחשב האישי, שתפס תאוצה אז.[34]

מערכות בדיקה אופטיות

בשנת 1992 הקימה אלביט את חברת אלביט מערכות ראייה (באנגלית: Elbit Vision Systems), המתמחה בייצור של ציוד בדיקה אופטי, מערכות ניטור אולטרא-סוניות, ומערכות ניטור לבקרת איכות לתעשיית הטקסטיל, הרכב, זיהוי פגמים במתכות ואיתור פגמים בתהליך הייצור של מסכים שטוחים.[35] באפריל 2001, מכרה אלביט את החזקתה בחברת "אלביט מערכות ראיה" לחברת אלטרו תמורת 3.5 מיליון דולר.[36] בפברואר 2018, נמכרה "אלביט מערכות ראיה" לחברת Uster Technologies השווייצרית תמורת 32 מיליון דולר.[37]

מעגלים מודפסים

בשנת 1973 הקימה אלביט, בשותפות עם כור תעשיות, את חברת "אלטק" העוסקת בפיתוח, ייצור מעגלים מודפסים.[38] בשנת 1988, נמכרה חברת "אלטק" לאיש העסקים יוסי מימן (שמכר אותה בשנת 2013 לחברת ניסטק).[39]

הערות שוליים

  1. ^ רותם שטרקמן, מיזוג אלרון ואלביט - הכל שאלה של מחיר, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
    עומר שילוני, מיזוג אלרון-אלביט עומד להסתיים: הוגש תשקיף לרשות ני"ע בארה"ב, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2002
  2. ^ מ. יובל, בין אלרון לאלביט, מעריב, 28 בנובמבר 1966
  3. ^ עמוס כרמלי, אלביט - מחשבים אלקטרוניים, דבר, 18 במאי 1966
  4. ^ אלבום העצמאות של תעשיית האלקטרוניקה
  5. ^ קונטרול דאטה רוכשת שליטה באלביט מחשבים, מעריב, 11 ביוני 1970
  6. ^ 6.0 6.1 אלביט תגייס בבורסה 116 מיליון לירות, דבר, 27 בנובמבר 1978
  7. ^ אלביט רכשה כל מניותיה של אלג'ים, דבר, 5 בינואר 1976
  8. ^ אלוף בנימין פלד מצטרף להנהלת אלביט מחשבים, דבר, 20 בינואר 1978
    מנכ"ל חדש לאלביט, דבר, 31 ביולי 1978
  9. ^ הפסדי אלביט באפריל ספטמבר, דבר, 8 בדצמבר 1980
  10. ^ ההפסדים באלביט מעוררים דאגה בדיסקונט השקעות, דבר, 30 ביולי 1981
  11. ^ גידול של 180% ברווח הדולרי של אלביט ברבע שנה, מעריב, 13 באוגוסט 1984
  12. ^ אורי גינוסר, אלסינט: בני פלד מקווה להמריא כבר השנה, מעריב, 14 באוגוסט 1987
  13. ^ אלביט ולמבדא: אין פיגור בהעסקת עובדים, דבר, 12 בפברואר 1981
  14. ^ דרור שרביט, ניקום ואלביט ממזגות פעילותן, דבר, 27 בספטמבר 1983
  15. ^ אלביט רכשה 70% מחברת אינפרמאטיק בארצות הברית, מעריב, 19 באוקטובר 1984
  16. ^ שבע הגדולות, מעריב, 10 ביוני 1986
  17. ^ עומר שילוני, 400% זה לא מספיק, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2001
  18. ^ הארץ, ‏האצ'יסון-אלביט מסתמנת כזוכה במיכרז למפעיל סלולרי שלישי, באתר גלובס, 3 בפברואר 1998
  19. ^ יובל דרור, מיקרוסופט סוגרת את חטיבת הטלוויזיה האינטראקטיווית באור יהודה, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
  20. ^ אילן מוסנאים, סיסקו תסגור את פעילות הסטארט אפ היינקס, באתר TheMarker‏, 22 באפריל 2002
  21. ^ אפי לנדאו, ‏אלביט מכרה את חלקה בישראסט לשותפותיה תמורת כ-1.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 באפריל 1997
    אפי לנדאו, ‏גילת רכשה הבעלות המלאה בישראסט בעיסקת מניות עם רמי אורפז, באתר גלובס, 12 בפברואר 1998
  22. ^ חברת "אלביט" בחיפה פיתחה מחשב אלקטרוני, דבר, 26 באפריל 1967
  23. ^ Robert L. Hooper, The minicomputer, a programming challenge, ‏1968
  24. ^ Elbit 100, bi-fold sales brochure 1967
  25. ^ עמוס כרמלי, הזמנות יצוא במיליון דולאר, דבר, 18 ביוני 1975
  26. ^ חיים הנדוורקר, ההחמצה הגדולה של אלביט, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
  27. ^ אלביט מודיעה על פתיחת משרדיה של חברת בת בצרפת, דבר, 22 במרץ 1978
  28. ^ אלביט מחשבים בע"מ מכריזה, דבר, 27 באוקטובר 1982
  29. ^ אלביט מחשבים תובעת 32 מיליון שקל מפז שחם, מעריב, 6 בדצמבר 1982
  30. ^ 30.0 30.1 יוסף מיכלסקי, מפעלי אלביט יתכננו וייצרו המערכות האלקטרוניות של הלביא, דבר, 17 בפברואר 1982
  31. ^ 9 מיליון דולר יצוא בשנת 1976 לחברת אלביט מחשבים בע"מ, דבר, 11 ביוני 1976
  32. ^ יאיר פלדמן, מכשיר חדיש יבלוש אחר שיחות טלפוניות, דבר, 16 ביוני 1977
  33. ^ אסף ברגרפרוינד, הסדר טיעון בין אגף מע"מ לחברת אלביט וראש חטיבה לשעבר, צבי פלד - שהואשמו בעבירות מס, באתר הארץ, 17 באפריל 2001
  34. ^ An on-line data 'kiosk', ג'ודי סיגל-איצקוביץ' - עמוד 5, The Jerusalem Post - 03.03.96
  35. ^ שירלי יום-טוב, האנורקסיה של אלביט מערכות ראייה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
  36. ^ הושלמה מכירת מניות אלביט מערכות ראייה למנכ"ל אלטרו וינה, ניר אלון, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2001
  37. ^ עומרי כהן, ‏אלביט מערכות ראייה נמכרת לחברה שווייצרית ב-32 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
  38. ^ הוקמה חברה לייצור מעגלים מודפסים, דבר, 23 באוגוסט 1973
  39. ^ רון שטיינבלט, ‏יוסי מימן מכר את מניותיו באלטק לניסטק של יצחק ניסן, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0