צוער

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוער בברלין, שנת 1717.
צוערים באקדמיה צבאית בבנגלדש.
צוערי הקצונה של צבא סרביה.

צוער הוא חניך בהכשרה מקצועית. לעיתים קרובות, במונח נעשה שימוש על מנת להתייחס לחניכים במערכת צבאית,[1] בדרך כלל - בקורס קצינים, קורס חובלים או קורס טיס. משמעות המושג יכולה להשתנות בין המדינות. כמו כן, במונח נוהגים להשתמש גם בהקשרים אזרחיים - במדינת ישראל, למשל, קורס ההכשרה של הסגל הדיפלומטי של משרד החוץ נקרא "קורס צוערים".[2]

אטימולוגיה

המילה מופיעה פעם אחת בתנ"ך: הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים (זכריה יג ז) ובמשנה נקראו כך פרחי הלויים אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא..ואין עומדים על הדוכן אלא בארץ היו עומדין וראשיהן מבין רגלי הלוים וצוערי הלוים היו נקראין (ערכין ב ו). כנראה מלשון צעיר[3] אך יש מפרשים[4] מלשון צער שהיו מצערים את הבוגרים בנעימת קולם הנעים יותר.

מבחינה היסטורית, "צוער" (באנגלית: Cadet) היה כינוי מסורתי שהיה מקובל כבר בראשית המאה ה-17, עבור ילדים שאינם הבכורים בקרב אנשי האצולה האירופית. בעוד הבנים הבכורים היו יורשים כמעט את כל התארים והנכסים, באופן מסורתי הצוערים היו פונים אל קריירה דתית או צבאית. כנראה מסיבה זו, במדינות מסוימות, החלו לכנות צעירים ממעמד האצולה, אשר למדו בבתי ספר צבאיים או בקורסים להכשרת קצינים, בכינוי "צוערים".

השימוש המוקדם ביותר הידוע בכינוי זה נעשה על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, בשנת 1682.‏[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: הבהמה והבריון נפגשו בכנסת ישראל, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2011
  2. לייצג את ישראל בחו"ל – קורס הצוערים של משרד החוץ , באתר משרד החוץ
  3. תפארת ישראל ערכין פ"ב
  4. פיה"מ לרמב"ם ובעקבותיו רבי עובדיה ברטנורא ערכין פ"ב
  5. Diccionario histórico enciclopédico, Vicenç Joaquín Bastús i Carrera, 1828
T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא ובנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0