צופיתיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צופית (עוף))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןצופיתיים
Leptocoma brasiliana (male) -Singapore-8.jpg
זכר מהמין Leptocoma brasiliana בסינגפור
מיון מדעי

צופיתיים (שם מדעי: Nectariniidae) היא משפחת ציפורי שיר קטנות גוף וזריזות.

צופית בוהקת מוצצת צוף
Hedydipna collaris על פרח
Cinnyris lotenius
Anthreptes malacensis

דמיון לקוליבריים

קיים דמיון מורפולוגי בין הקוליבריים ובין הצופיות, אולם מבחינה טקסונומית הם מסווגים כשתי משפחות שונות; בעוד הצופיות מסווגות כמשפחה בסדרת ציפורי השיר והן נפוצות ביבשת אפריקה וגם בישראל, הקוליבריים מסווגות כמשפחה בסדרת הקוליבראים, והם מצויים ביבשת אמריקה בלבד. הבלבול בין שתי המשפחות נובע ממאפיינים פיזיים ואקולוגיים דומים של שתי הציפורים - גודלן הזעיר, צבעיהן המרהיבים ומקורן הארוך והמעוקל, וכן התזונה המבוססת בעיקרה על צוף פרחים. תופעה זו, של קיום שני טקסונים שאינם קשורים זה לזה, אך בעלי מאפיינים מורפולוגיים דומים, וממלאים תפקידים מקבילים במערכת האקולוגית, מכונה אבולוציה מתכנסת. ישנן שתי משפחות נוספות של ציפורים – דִּבְשָׁנִיִּים (Meliphagidae; באנגלית Honeyeaters) ונקרות פרחים (Dicaeidae; באנגלית Flowerpeckers) – הדומות לקוליבריים ולצופיות במראן ובהתנהגותן, וגם הן מסווגות במיון עולם הטבע כל אחת בפני עצמה; אזור תפוצתן הוא אסיה, אוסטרליה ואוקיאניה.

תפוצה ומראה

מוצאן המקורי של משפחת הצופיות הוא האזורים הטרופיים שביבשת אפריקה, ואזור ישראלסוריהלבנון הוא הקצה הצפוני של תחום מחייתן.

משפחת הצופית מהוות דוגמה לשוני החיצוני המתקיים פעמים רבות בין הזכר ובין הנקבה בעולם החי (דו-צורתיות זוויגית); בעוד הזכר צבוע בצבעים יפהפיים כמו כחול, שחור וירוק זוהר בגבו, כתם כתום, אדום או צהוב על חזהו, וגוונים סגולים בראשו, הנקבה צבועה בצבעי הסוואה; צבעי אפור וזית חדגוניים.

מיון המשפחה

הצופיות בישראל

המין היחיד ממשפחת הצופיות הנפוץ בישראל הוא צופית בוהקת (Nectarinia osea), המכונה גם בקיצור צופית ולעיתים יונק הדבש. בהתאם לתפוצת המשפחה כולה, המוגבלת בעיקר לאזורים טרופיים, תפוצתו הטבעית של המין בישראל הייתה מוגבלת בעבר לאזור הצמחייה הסודנית - אזור בו גדלים בין השאר מינים שמוצאם באזורים הטרופיים של אפריקה, כמו שיטת הסוכך ושיטה סלילנית.
עם התפתחות היישוב היהודי בארץ, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, השתנה נוף הארץ, ובסביבות היישובים החל גינון מאסיבי בצמחי תרבות, שכללו גם מינים רבים ממוצא טרופי המותאמים להאבקה על ידי ציפורים, עם פרחים ססגוניים העשירים בצוף (למשל טקומית הכף). עקב כך, החלה הצופית להתפשט ברחבי הארץ, וכיום היא נפוצה ביותר בכל חלקי הארץ, בכל עונות השנה.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צופיתיים בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0