צזאר קוניקוב
| לידה |
23 ביוני 1909 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1943 (בגיל 33) ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1941–1943 (כשנתיים) |
| דרגה |
 מיור (רב-סרן) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד גדוד נחתים | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות  עיטור לנין  עיטור הדגל האדום _ribbon.svg){kind=small} עיטור אלכסנדר נבסקי | |
צזאר לבוביץ' קוניקוב (ברוסית: Це́зарь Льво́вич Ку́ников) (23 ביוני 1909 - 14 בפברואר 1943), היה קצין יהודי בחיל הים הסובייטי, גיבור מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1909 בעיר רוסטוב על הדון במשפחה יהודית מתבוללת. אביו היה מהנדס מכונות ואמו - עקרת בית. בשנת 1918, במהלך מלחמת האזרחים, נמלטה המשפחה מהעיר מפני הצבא הלבן המתקרב ועברה לבקו. בשנת 1925 עברו למוסקבה. בשנת 1928 התגייס צזאר קוניקוב לחיל הים של ברית המועצות ושירת בו במשך שנתיים. לאחר סיום השירות התקבל ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטה טכנית במוסקבה. בתום הלימודים עבד כמהנדס ולאחר מכן כטכנולוג ראשי באחד המפעלים במוסקבה.
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, התנדב לשירות בצבא האדום (למרות שבשל תפקידו היה אמור להיות פטור מגיוס). בתחילת שירותו שובץ כקצין פוליטי ביחידת חיל הים, אך בהמשך, לפי בקשתו, התמנה לתפקיד פיקודי. הא פיקד על יחידת ספינות המשמר שלחמה בים האזוב ליד חופי מריאופול וטגנרוג. בשנת 1942, לאחר נסיגת הצבא האדום מחופי הים האזוב, פוצצו הספינות ומאנשי צוות הספינות ומחיילים נוספים אורגן גדוד נחתים. קוניקוב מונה למפקד הגדוד.
בתחילת 1943 תכנן הפיקוד הסובייטי מבצע לשחרור העיר נובורוסייסק. לפי התכנון כוח ההשתלטות העיקרי (חטיבת חיל רגלים וגדוד שריון) היה אמור לנחות מן הים צפונית לעיר, לתפוס ראש גשר וממנו להתחיל מתקפה על העיר. כדי להטעות את הגרמנים הוחלט על נחיתת כוח נוסף, קטן יותר, מדרומית לעיר. כוח זה היה אמור להיות כוח ההסחה, אשר יגרום לגרמנים לפצל את כוחותיהם. צזאר קוניקוב מונה למפקד כוח ההסחה (שכלל כ 270 חיילים).
בליל שבין 2 ל 3 בפברואר 1943 הונחתה היחידה בפיקודו של קוניקוב על החוף. הנחיתה בוצעה בהצלחה מלאה. החיילים השתלטו על עמדות גרמניות על החוף תוך אבדות מעטות (הורג וכמה פצועים). עם עלות השחר התעשתו הגרמנים והחלו לתקוף את הכוח של קוניקוב. חייליו עמדו בגבורה בכל התקפות האויב. בסוף היום הוביל קוניקוב התקפת נגד, שבמהלכה השתלטו חייליו על עמדת תותחים גרמנים. לאחר ההשתלטות הפעילו את תותחי השלל נגד הגרמנים.
בינתיים, המבצע לנחיתת הכוח העיקרי (מצפון לנובורוסייסק) הסתבך ונכשל. הגרמנים הצליחו להדוף את כוח הנחיתה הסובייטי. מפקד המבצע נאלץ לשנות את התוכנית המקורית - מעתה היחידה של צזאר קוניקוב הפכה מכוח ההסחה לכוח העיקרי. ספינות חיל הים החלו להזרים הספקה ותגבורות לשטח שנכבש על ידי חייליו של קוניקוב.
צזאר קוניקוב המשיך לפקד על כל הכוחות בשטח הנחיתה עד ל-12 בפברואר, אז נפצע קשה מרסיסי פגז. הוא פונה מהאזור על ידי ספינה לעיר גלנדז'יק. כעבור יומיים מת מפצעיו בבית החולים.
קישורים חיצוניים
