צינור הנפט דרוז'בה
| מוצא | רוסיה |
|---|---|
| עובר דרך | אוקראינה, בלארוס, פולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה, גרמניה |
| קוטר | נע בין 420 מ"מ בקטע הצר ביותר ל-1,020 מ"מ בקטע הרחב ביותר |
| קיבולת מקסימלית | 1.2-1.4 מיליון חביות ביום |
| תחנות שאיבה | 20 |
| כיוון זרימה | ממזרח למערב |
| תאריך הפעלה | אוקטובר 1964 |
צינור הנפט דרוז'בה (ברוסית: нефтепровод; מכונה גם צינור הידידות וצינור הנפט קומקון) הוא צינור הנפט הארוך בעולם ומרשתות צינורות הנפט הגדולות בעולם. הוא מעביר נפט במרחק של כ-4,000 קילומטרים (כ-5,500 קילומטרים על שלוחותיו[1]) מרוסיה לנקודות באוקראינה, בלארוס, פולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה וגרמניה.[1][2]
פירוש השם "דרוז'בה" הוא "ידידות", רמז לעובדה שהצינור סיפק נפט לאזורים המערביים של ברית המועצות שנזקקו לאנרגיה בגוש הסובייטי לשעבר, ולמערב אירופה. כיום, זהו העורק הראשי הגדול ביותר להובלת נפט רוסי (וקזחי) ברחבי אירופה.
היסטוריה
ב-18 בדצמבר 1958, התקיימה בפראג הישיבה העשירית של המועצה לסיוע כלכלי הדדי (קומקון), בה התקבלה ההחלטה ונחתם הסכם על בניית צינור נפט גולמי מברית המועצות לפולין, צ'כוסלובקיה, גרמניה המזרחית והונגריה.[3] בניית הצינור הארוך החלה בשנת 1960. כל מדינה סיפקה את חומרי הבנייה, המכונות והציוד הדרושים. צ'כוסלובקיה קיבלה נפט ראשון ב-1962, הונגריה בספטמבר 1963, פולין בנובמבר 1963 וגרמניה המזרחית בדצמבר 1963. הצינור הופעל בשלמותו באוקטובר 1964.[1] הנפט הראשון שנשאב דרך צינור דרוז'בה מקורו בשדות הנפט במחוז טטרסטן וסמרה (קויבישב). בשנות ה-70 הוגדלה עוד יותר מערכת הצינורות של דרוז'בה עם בניית קווים מקבילים גאוגרפית.
נתונים טכניים אודות הבנייה
הצינורות יוצרו בברית המועצות ופולין, שסתומים בצ'כוסלובקיה, משאבות בגרמניה המזרחית והונגריה סיפקה מערכות תקשורת ואוטומציה. עלויות הבנייה היו כ-400 מיליון רובל. הצינור חוצה 45 נהרות מרכזיים בדרך למרכז אירופה.[1]
מפעילים
החלק הרוסי של הצינור מופעל על ידי חברת הנפט טרנסנפט באמצעות חברת הבת שלה OAO MN Druzhba. המפעיל בבלארוס הוא Gomeltransneft Druzhba, באוקראינה UkrTransNafta, בפולין PERN Przyjazn SA, בסלובקיה Transpetrol AS, בצ'כיה Mero, ובהונגריה MOL.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Simopt, s r o www.simopt.cz, Druzhba Pipeline, www.iaot.eu
- ^
"The List: The Five Top Global Choke Points". Foreign Policy. במאי 2006. אורכב מ-המקור ב-2006-12-07. נבדק ב-2007-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Comecon Pipeline. Background Research". RFE/RL. 1960-09-06. אורכב מ-המקור ב-2009-05-30. נבדק ב-2008-01-02.
