תאית
ערך זה עוסק בסוג של פחמימה. אם התכוונתם לשפה הרשמית של 
תאית (או צלולוזה, מ-Cellulose) היא פחמימה, רב סוכר, ביופולימר המורכבת משרשראות ארוכות של מולקולות גלוקוז-בטא.
התאית היא אחת משתי התרכובות האורגניות הכי נפוצות בטבע[1], ומשמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים, ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ.
מספר בעלי חיים, במיוחד טרמיטים ומעלי גירה, מסוגלים לעכל תאית באמצעות חיידקים סימביוטיים, יש גם מספר מינים של בקטריות המסוגלות לייצר צלולוז. תאית אינה ניתנת לעיכול על ידי אדם, ויש לה ערך תזונתי שלילי. עם זאת יש לפיזור שלה במעי ערך כשל "סיבים תזונתיים". תוצר תיעוש תהליך הפקת אנרגיה מתאית (בניגוד למדורה מעץ) נקרא ביו-דלק ונפוץ יותר כביודיזל.
תאית התגלתה כמרכיב מרכזי בדפנות התא הצמחי ב-1838 על ידי Anselm Payen. בצורתה הטהורה ביותר, מופיעה התאית בסיבי כותנה. ברוב הצמחים האחרים היא מופיעה בצירוף ליגנין והמיצלולוז.
מבנה כימי
הנוסחה הכימית של תאית היא C6H10O5)n), כאשר n הוא מספר יחידות הגלוקוז במולקולה. מולקולות הגלוקוז מחוברות בתאית באמצעות קשרים גליקוזידיים בין הפחמנים 1 ו- 4, כלומר קשרי בטא-1,4. המבנה הוא שרשרת ישרה ללא ליפופים. במיקרופיברילות המרכיבות את דפנות התא הצמחי, שרשראות התאית מחוברות יחד על ידי קשרי מימן, מה שתורם למבנה חזק המאפשר לשמור על קשיות התאים הצמחיים. קשיות זו תורמת, בסופו של דבר ליכולת הצמיחה לגובה של הצמחים. הפירוק של התאית לתתי היחידות שלה מתבצע על ידי האנזים צלולאז.
שימושים בתעשייה
התאית משמשת בין השאר לייצור ניטרוצלולוזה, מרכיב מרכזי באבק שרפה נטול ריח. התאית משמשת גם לייצור צלופן וזהורית. תאית משמשת לכרומטוגרפיה במעבדות הכימיות. מתאית מייצרים נייר, ממחטות נייר ונייר טואלט.
ערך תזונתי שלילי
כאשר התאית מופיעה בפריטי מזון צמחי, בצורתה הגולמית יש לה ערך תזונתי שלילי כאשר היא נצרכת על ידי האדם. הסיבה לכך היא שכמות הקלוריות שמוסיפה התאית לגוף, קטנה ממספר הקלוריות שהגוף שורף בעקבות פעולת העיכול. את התאית ניתן למצוא בעיקר בירקות ירוקים, אך היא קיימת בכל תא צמחי. התאית היא אינרטית, אינה מגיבה בבישול, כלומר נשמרת בבישול, ונשמרת גם בתנאים חומציים. התרככות הירק בבישול אינה נובעת מהתרככות התאית, אלא מריכוך פולימר נוסף בתא הצמחי - ההמיצלולוז. פולימר זה סופח מים בעת הבישול ותורם לריכוך הירק. הירקות האכילים הנפוצים ביותר שבהם נמצאת התאית הם חסה, כרוב ומלפפון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תאית |
- מדענים באוניברסיטה העברית פיענחו את סוד התאית בטבע, "מעריב", 21 בדצמבר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- איתי נבו, לייצר פלסטיק מעץ - פיתוח ישראלי מאפשר ייצור תחליף פלסטיק ידידותי לסביבה מפסולת של תעשיית הנייר, המאור הקטן, רשת ב', נובמבר 2013
הערות שוליים
- ^ Horton D. Preface. The two most abundant organic substances on Earth, cellulose and starch. Advances in Carbohydrate Chemistry and Biochemistry. 2010 ;64:xi-xiii. DOI: 10.1016/s0065-2318(10)64011-5.
| סוגי פחמימות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גאומטריה מולקולרית | אנומר • מוטרוטציה | ||||
| חד-סוכרים |
| ||||
| דו-סוכרים | איזומלטוז • איזומלטולוז • טורנוז • טרהלוז • לקטוז • לקטולוז • מלטוז • סוכרוז • צלוביוז | ||||
| אוליגו-סוכרים אחרים | מלטודקסטרין • ציקלודקסטרין | ||||
| רב-סוכרים | אינולין • גליקוגן • המיצלולוז • כיטין • סיבים תזונתיים • עמילן (עמילוז • עמילופקטין) • פקטין • תאית | ||||
