צרברוטנדינוס קסנטומטוזיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. צרברוטנדינוס קסנטומטוזיס (אנגלית: Cerebrotendineous xanthomatosis, בקיצור CTX) היא מחלה תורשתית רציסיבית נדירה הגורמת לשקיעה של כולסטנול ברקמות של גוף החולה ובעקבות השקיעה במוח גורמת להדרדרות איטית של החולה עד למוות. הטיפול במחלה הוא בתרופות המכילות חומצות מלח CDCA (אנ') שאף על פי שאין עבורן הוכחה ליעילות הטיפול במחלה הן נצפו כמעכבות את התפתחות המחלה במשך שנים רבות.

היסטוריה

המחלה תוארה לראשונה בשנת 1937 במאמר של לודו ון בוגארט, האנס שרר ועמנואל אפשטיין, שפורסם בצרפתית[1] ותיאר חולה עם מחלה נוירולוגית, קטרקט, וכסנתומות גידיות, שרמת הכולסטרול שלו בנסיוב היה תקין[2], החולה סבל מדמנציה ובהמשך נפטר. במערכת העצבים שלו נמצא חומר דמוי כולסטרול שלא זוהה[3]. המחלה נודעה אז כ"סינדרום ון בוגארט, שרר ואפשטיין" (Van Bogaert–Scherer–Epstein syndrome) או "spinal cholesterolosis".

בשנת 1968[3] דווח מנקס שבקרב החולים ב-CTX מצטבר כולסטנול בכל הרקמות בגוף. במיוחד, מצטבר הכולסטנול יחד עם כולסטרול במוח באופן הפוגע בתפקודו, וסביב הגידים במה שמופיע ככסנתומות[2]. בעקבות זאת ניתן למחלה שמו הנוכחי[3]. פיליפרט הסיק מכך שצרברוטנדינוס קסנטומטוזיס נובע מויסות לא נכון של רמות הכולסטנול בדם.

גורמים

CTX היא מחלה גנטית רציסיבית הנובעת ממוטציות שונות הפוגמות בגן CYP27[4]. הפגמים בגן זה גורמים לחוסר תפקוד של האנזים sterol 27-hydroxylase האחראי על פינוי כולסטנול מהגוף. בהיעדר פינוי תקין של הכולסטנול, הוא מצטבר ברקמות, וההצטברות במוח פוגעת בתפקודו.

שכיחות

המחלה נדירה מאוד וידועים כמה מאות מקרים בכל העולם (בשנת 2009 נכתב שיש מעל 250 מקרים מאובחנים בעולם). ייתכן שהמספר יותר גבוה כי יש הערכות שהאבחון של המחלה, בגלל נדירותה, הוא בחסר. המדינות העיקריות בה אובחן המחלה הם יפן, הולנד, ישראל וארצות הברית[4]. בישראל זוהו עד שנת 2009 61 חולים במחלה. 50 מהחולים היו ספרדים, ברובם המוחלט יוצאי צפון אפריקה, בעיקר ממרוקו, ו-10 חולים הם דרוזים מירכא[5]. שכיחות המחלה בקרב יוצאי צפון אפריקה הוא כ-1:10000 לידות[6]

סימפטומים

המחלה מתקדמת בחולים שונים בקצב שונה ופוגעת בחולים שונים במערכות שונות. חלק מהתופעות השכיחות בקרב החולים הם[5][4]:

  • שלשול כרוני בילדות
  • קטרקט בגיל צעיר
  • גושים, הנקראים קסנטומות, סביב גידים, במיוחד גיד אכילס
  • פגיעות קוגניטיביות בתפקוד המוח כמו הפרעה בקואורדינציה, ירידה בזיכרון, פיגור[6], שיטיון
  • הפרעות פסיכיאטריות
  • התקפים אפילפטיים
  • חולשה בגפיים
  • בריחת סידן
  • תת-פעילות בלוטת התריס

איבחון

המחלה ניתנת לאבחון בבדיקת דם המזהה רמות גבוהות של כולסטנול בדם. אולם בגלל נדירות המחלה, לא נעשות בדיקות שגרתיות של רמת הכולסטנול בדם והאבחון במקרים רבים תלוי בתסמינים. המחלה ניתנת לאבחון גנטי, המומלץ לאוכלוסיות בסיכון.

טיפול

למחלה אין טיפול שהוכח כיעיל, אולם משנות ה-70 הוא מטופל בחומצות מלח CDCA (אנ') הידועות כיעילות להמסת אבני כולסטרול בכיס המרה[7] ונצפו כמורידות את ריכוז הכולסטנול בדם, וכמעכבות את התפתחות ה-CTX. כתב על הטיפול פרופ' ולדימיר ברגינר, בשנת 2009:

"בעקבות זאת, חיים היום מספר חולי CTX עם תפקוד קוגניטיבי ומוטורי תקין וללא פרכוסים. לאחרונה, תיעדנו בשתי אחיות צעירות חולות CTX, אשר אובחנו על בסיס גנטיקה מולקולארית לפני הופעת תסמינים, ושהחלו טיפול ב-CDCA, מניעה של הופעת התמונה הקלינית של CTX במהלך ולאחר 14 שנות מעקב."

הטיפול ב-CDCA נחשב יעיל מאוד אם מגלים את המחלה בשלב מוקדם אך כיעיל הרבה פחות בקרב חולים שכבר התגלו בהם תסמינים נוירולוגים[5]. בעשור השני של המאה ה-21 נרשמה באירופה תרופה המבוססת על CDCA כמיועד לטיפול ב-CTX ובעקבות זאת הוקפץ מחיר התרופה פי 10[8].

במהלך הטיפול נעשה מעקב אחרי רמות הכולסטנול בדם. אם ה-CDCA אינו מייצב את רמות הכולסטנול, נעשה שימוש בסטטין.

בישראל קיימים שני מרכזים לטיפול במחלה, במרכז רפואי שיבא ובמרכז הרפואי גליל בנהריה[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Ludo van Bogaert, Hans J. Scherer, Emanuel Epstein, Une forme cérébrale de la cholestérinose généralisée : type particulier de lipidose à cholestérine, 1937
  2. ^ 2.0 2.1 פרופ' ולדימיר ברגינר, Cerebrotendinous Xanthomatosis ממחלה הרסנית וקטלנית לברת טיפול, Medicine נוירולוגיה, גליון 9, דצמבר 2008-פברואר 2009, עמ' 24
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 K. Ichikawa, Y. Akanuma, and Y. Seyama, Clinical aspects of cholestanol metabolism, Departrnent of Fisheries and the Environment, 1977
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 פרופ' ולדימיר ברגינר, Cerebrotendinous Xanthomatosis ממחלה הרסנית וקטלנית לברת טיפול, Medicine נוירולוגיה, גליון 9, דצמבר 2008-פברואר 2009, עמ' 25
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 CTX- cerebrotendinous xanthomatosis, אתר המרכז הרפואי שיבא
  6. ^ 6.0 6.1 מחלת CTX - Cerebrotendinous xanthomatosis, משרד הבריאות
  7. ^ בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, ניתן ב-26 באוגוסט 2019
  8. ^ איתי עמיקם, בכללית החליפו את הטיפול התרופתי בניגוד להמלצות הרופאים, באתר ynet, 24 באוקטובר 2018

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0