קאזמורפין
קאזמורפין הוא פפטיד אופיואידי שמתקבל מתהליך פירוק חלבון החלב קזאין.
הרכב פפטיד הקאזמורפין
ידוע בעולם על מספר הרכבים שונים שיכולים להיקרא קאזמורפין. הסיבה להימצאות מספר רב של רצפי פפטידים אשר מתאימים להגדרה זו היא בעקבות הקיום של לפחות 13 רצפים הקיימים לחלבון הקזאין, כל הרכב שונה של קזאין מייצר הרכב אחר של קאזמורפין.
ניתן לקרוא אודות הרכבי קאזמורפין ידועים בערך הלועזי "Some known casomorphins".
השפעות בריאותיות
קאזמורפין הוא אופיואיד המסוגל לגרום לשחרור היסטמין[1] וחלקו מפורק במערכת העיכול לפפטידים חסרי פעילות ביולוגית[2][3].
מאחר שהוא אופיואיד משערים שלקאזמורפין השפעה ממכרת, המפריעה לתהליכי גמילה מחלב לרגישים ללקטוז וכן לדיאטות נטולות חלב כגון טבעונות. טענה זו זכתה לפופולריות לאחר פרסומה על ידי גארי יורופסקי, אך מחקר שבדק את השפעת הקאזמורפין בעכברים לא מצא עדויות שיתמכו בה. לא נערכו מחקרים שבדקו ישירות את ההשפעה הממכרת של הקאזמורפין בבני אדם. קיימת סקירת מחקרים מטעם Kaminski ואחרים משנת 2007 בנושא.[4]
המתנגדים לשימוש במוצרי חלב טוענים גם כי בבדיקות שתן של ילדים הסובלים מאוטיזם קיימת כמות מזערית של קאזמורפין ביחס לשאר האוכלוסייה, אך מחקרים שנעשו באמצעות מכשירי מדידה מדויקים לא מצאו כל עדות לכך[5][6].
הערות שוליים
- ^ Kurek M, Przybilla B, Hermann K, Ring J (1992). "A naturally occurring opioid peptide from cow's milk, beta-casomorphine-7, is a direct histamine releaser in man". Int Arch Allergy Immunol. 97 (2): 115–120. PMID 1374738.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Püschel G, Mentlein R, Heymann E (1982). "Isolation and characterization of dipeptidyl peptidase IV from human placenta". Eur J Biochem. 126 (2): 359–365. doi:10.1111/j.1432-1033.1982.tb06788.x. PMID 6751824.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Converse PJ, Hamosh A, McKusick VA (2005). DIPEPTIDYL PEPTIDASE IV; DPP4. Online Mendelian Inheritance in Man.
- ^ Stanislaw Kaminski, Anna Cielinska, Elzbieta Kostyra (2007). "Polymorphism of bovine beta-casein and its potential effect on health". Journal of Applied Genetics. 48 (3): 189–198. doi:10.1007/BF03195213. PMID 17666771.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Dettmer K, Hanna D, Whetstone P, Hansen R, Hammock BD (באוגוסט 2007). "Autism and urinary exogenous neuropeptides: development of an on-line SPE-HPLC-tandem mass spectrometry method to test the opioid excess theory". Anal Bioanal Chem. 388 (8): 1643–51. doi:10.1007/s00216-007-1301-4. PMID 17520243.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Cass H, Gringras P, March J; et al. (בספטמבר 2008). "Absence of urinary opioid peptides in children with autism". Arch. Dis. Child. 93 (9): 745–50. doi:10.1136/adc.2006.114389. PMID 18337276.
{{cite journal}}: (עזרה); Explicit use of et al. in:|author=(עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
