קארל כריסטופר גאורג אנדרה
 | |||||||
| אנדרה בתמונה מהשנים 1872–1885 | |||||||
| לידה |
14 באוקטובר 1812 ירטברג, דנמרק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1893 (בגיל 80) קופנהגן, דנמרק | ||||||
| מדינה |
 דנמרק | ||||||
| השכלה | האקדמיה הצבאית המלכותית הדנית | ||||||
| מפלגה | ללא שיוך מפלגתי | ||||||
| בת זוג | הנסין פאולין שק | ||||||
| |||||||
קארל כריסטופר גאורג אנדרה (בדנית: Carl Christopher Georg Andræ; 14 באוקטובר 1812 – 2 בפברואר 1893) היה פוליטיקאי ומתמטיקאי דני. בין השנים 1842 – 1854 הוא שימש כפרופסור למתמטיקה ולמכניקה בקולג' הצבאי הלאומי. ב-1853 נבחר אנדרה לאקדמיה המדעית הדנית המלכותית למדעים. בשנה לאחר מכן הוא מונה לשר האוצר בממשלתו של פטר גאורג בנג, ולאחר מכן הוא נבחר לתפקיד נשיא המועצה (תוארו של ראש ממשלת דנמרק) וכיהן בתפקיד בין השנים 1856 – 1857. לאחר שהוחלף בתפקיד נשיא המועצה על ידי קארל כריסטיאן האל, המשיך אנדרה לכהן כשר האוצר בממשלתו עד 1858. בהיותו אינדיבידואליסט, לאחר תבוסת המפלגה הליברלית הלאומית, הוא מעולם לא הצטרף כחבר לאף מפלגה פוליטית, אך עד יומו האחרון נותר משקיף שמרן סקפטי במאבק החוקתי בדנמרק.
ראשית חייו
אנדרה נולד בכפר ירטברג שבאי מון (Møn). אביו, יוהאן גאורג אנדרה, היה קפטן ברגימנט חיל הרגלים השלישי של יוטלנד ושם אמו היה ניקולין כריסטין הולם. ב-1825 הוא החל את לימודיו באקדמיה הצבאית הדנית המלכותית וב-1829 הוענקה לו דרגת לוטננט משנה. הוא למד מתמטיקה מפי הנס כריסטיאן ארסטד בקולג' למדע שימושי וב-1830 החל את לימודיו בבית ספר צבאי. בדצמבר 1834 הוא סיים את לימודיו בהצטיינות ואז הועלה לדרגת לוטננט בחיל ההנדסה. בשנים 1835 – 1838 הוא השתתף בשתי נסיעות לימודיות לפריז.[1]
הקול היחיד הנייד
אנדרה פיתח את שיטת הבחירות הקרויה הקול היחיד הנייד, שלראשונה נעשה בה שימוש בבחירות שנערכו בדנמרק ב-1855. היה זה שנתיים לפני שמדען המדינה האנגלי, תומאס הייר, פרסם לראשונה את תיאור השיטה מבלי לאזכר את אנדרה.[2] אף על פי שהוא היה משוכנע בנכונותה של שיטת בחירות זו והגן עליה בממשלה ובפרלמנט, הוא לא עשה שום מאמץ להביא אותה לידיעתם של אנשי מדע ומדינאים בארצות אחרות ולהגן על זכותו כמי שהמציא אותה.
חייו האישיים
ב-1842 נשא אנדרה לאישה את הנסין פאולין שק, מראשונות ההפמיניסטיות, שכתבה הערות על דעותיו הפוליטיות של בן זוגה ביומניה שפורסמו בין השנים 1914 – 1920.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
