קארל צ'אפק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
קארל צָ'אפֶּק (צ'כית: Karel Čapek, להאזנה (מידע • עזרה), 9 בינואר 1890 – 25 בדצמבר 1938) היה מהחשובים שבסופרי צ'כוסלובקיה במאה ה-20. צ'אפק טבע את המילה "רובוט" במחזהו "R.U.R" ("רובוטים אוניברסליים של רוסום") משנת 1920.
חייו ויצירתו
סיפוריו של צ'אפק מאופיינים בהומור, שנינות ואירוניה מפוכחת, אך גם בנקודת מבט אופטימית על בני האדם. יש המחשיבים אותו כאחד החלוצים של המדע הבדיוני האירופי, שעוסק בהשפעה של טכנולוגיות חדישות על החברה האנושית. ניתן להשוותו עם כותבים נוספים ששילבו ביצירותיהם מוטיבים של מדע בדיוני, דוגמת ג'ורג' אורוול ואלדוס האקסלי, אף כי נהוג לטעון כי התחזיות שלו אינן כה פסימיות כשלהם. דוגמה לנימה האופטימית שלו ניתן למצוא בספרו הרובוטים, שם מתוארת השתלטות רובוטים על האנושות, אך הסיפור מסתיים בנימה מפוייסת כאשר האהבה הופכת את הרובוטים לאנושיים.[1] צ'אפק הביע חשש מפני הסכנות האורבות בדיקטטורות, בארגונים בעלי כוח בלתי מוגבל ובאובדן פרופורציות, תוך שהוא מנסה לעיתים להצביע על החיוב ולמצוא נקודות אור שבהן טמונה תקווה למין האנושי. בספרו המלחמה בסלמנדרות ניתן לראות את חששו זה ואת ההשלכות מרחיקות הלכת אשר צפה כי ינבעו מסכנות אלה, דבר ההגיוני לאור הביוגרפיה שלו והתנגדותו העזה למשטר הנאצי.
בספרים אחרים שלו עסק צ'אפק בשאלה "מהו ידע?" תוך הצגת המורכבות שיכולה לאפיין גם סיפורים שנדמים פשוטים. בעיקר בא הדבר לידי ביטוי בשלושת הרומנים שזכו לשם "הטרילוגיה הצ'כית": "הורדובל", "כוכב נופל" ו"חיים רגילים".
צ'אפק אף כתב מספר יומני מסע אותם אייר בעצמו, המתארים את נסיעותיו הרבות ברחבי אירופה. בתחילת דרכו כתב קארל צ'אפק ביחד עם אחיו יוסף, אך בהמשך נפרדו דרכיהם. יוסף שם דגש על ציור וקארל על כתיבה, אם כי המשיך לאייר כמה מסיפוריו. סיבת היפרדותם הייתה אידאולוגית. יוסף היה קומוניסט ואילו קארל כתב רשימה תחת הכותרת: "למה אינני קומוניסט" שהטענה העיקרית בה הייתה שהקומוניזם אינו מטיב עם האדם אלא מחזק שררה ושלטון.[1]
צ'אפק נפטר, מדלקת ריאות, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בגיל 48, כשהוא שבור לב על הפקרת צ'כוסלובקיה לציפורני הנאצים בהסכם מינכן. עם הפלישה לצ'כיה באו הנאצים לחפשו בביתו, ואשתו הראתה להם את תעודת הפטירה. אחיו, יוסף צ'אפק, נעצר בידי הנאצים ונשלח אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם שרד לאורך כל שנות מלחמת העולם השנייה אך נרצח בסיומה ממש, באפריל 1945 - שבועות בודדים לפני כניעת גרמניה הנאצית.
לאחר השתלטות הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה, נאסרה הדפסת יצירותיו של צ'אפק, ורק בהדרגה הותרו שוב לפרסום. אחרי מותו ראו אור כל כתביו.
מבקרים
היו שביקרו את צ'אפק על אהדתו היתרה לשלטון וידידותו החזקה עם הנשיא תומאש מסריק. כמו כן ביקרו אותו על היותו עממי מידי, צ'אפק שהיה ד"ר לפילוסופיה בוגר אוניברסיטאות פראג, ברלין ופריס כתב במכוון בצורה שתובן להמון, כי לא רצה שכתביו יהיו אליטיסטיים. למרות הביקורת צ'אפק זכה לפופולריות רבה, ספריו תורגמו לשפות רבות והוא נחשב לסופר הצ'כי הראשון שזכה להכרה בינלאומית[1]
ספריו בתרגום עברי
- הורדובל: רומן; תרגם: יצחק שנברג, תל אביב: שטיבל ('ספרית שטיבל'), 1934. (Hordubal)
- הוצאה מחודשת: סופו האומלל של הורדובל: רומן; תרגם: יצחק שנברג; עדכון והבאה לדפוס: אליעזר כרמי, תל אביב: ברונפמן, 1977.
- משני הכיסים גם יחד; עברית: אליעזר ארנשטיין ופסח ליפובצקי, ל אביב: צ' ליינמן, תש"ה. (מבחר מסיפורי הקבצים "סיפורים מכיס אחד" ו"סיפורים מכיס שני")
- כבוד השופט צוחק: סיפורים; תרגום: אליעזר ארנשטין ופסח ליפובצקי, תל אביב: ידיעות אחרונות (דפוס מל"ן), תש"ו. (מבחר מתוך הקובץ "משני הכיסים גם יחד")
- ברחובות של לונדון; תרגם: א[מיל] פוירשטיין, תל אביב: ספרית השעות ('שעה לקריאה'), 1946.
- הפלוגה הראשונה: רומן; עברית: א[שר] בן ישראל, מרחביה: ספרית פועלים ('נעורים'), 1947. (רומן)
- כתבי קארל צ'אפק: מלוא השק: ספורים, תל אביב: כרמי את שות’, 1958. (הוצאה נוספת: תל אביב: כתבי מחברים נודעים, 1960) (מבחר ממקורות שונים, בהם הרומן הלא-גמור "חייו ויצירתו של המלחין פולטין")
- האיש שידע לעופף: סיפורים והומורסקות; תרגם: דב קוסטלר, תל אביב: דביר ('ספרית גביש'), תשל"ז. (מהדורה חדשה: תל אביב: מחברות לספרות, תשע"א 2010. (סיפורים קצרים והומורסקות שנבחרו ממקורות שונים, חלקם מקוצרים) (Muž, který dovedl lítat)
- המלחמה בסלמנדרות; מצ'כית: אפרים פרויד, תל אביב: זמורה-ביתן ('מבחר'), תשנ"א 1991. (רומן אלגורי, משל לאנושות ערב מלחמת העולם השנייה) (Válka s Mloky)
- סיפורים מכיס אחד; תרגמה מצ'כית והוסיפה אחרית-דבר: רות בונדי, תל אביב: עם עובד ('קלסי כיס'), 1997. (שמונה סיפורים מתוך "סיפורים מכיס אחד")
- בית חרושת למוחלט; תרגמה מצ'כית: הלנה שמואלי, תל אביב: י' גולן ('סדרת ברקאי לפרוזה מתורגמת'), תשנ"ח 1998. (רומן, פיליטונים)
- שלושה רומנים (הטרילוגיה הצ'כית); מצ'כית: אפרים פרויד, תל אביב: י' גולן, תשס"א 2001. (התוכן: הורדובל; כוכב נופל; חיים רגילים)
- שנת הגנן; איורים: יוסף צ'אפק; מצ'כית: רות בונדי; עריכת תרגום - איתנה גרין-רזניק, תל אביב: הוצאת בבל, תש"ע 2010. ("סיפורים, חלקם הומוריסטיים, העוסקים בגידול צמחים וב"גידול הטבע המשונה מכול – האדם") (Zahradníkův rok)
- הסיפורים הגנוזים; מצ'כית: רות בונדי; עריכת תרגום: אירית מילר, תל אביב: בבל; משכל, תשע"א 2012. (Kniha apokryfů)
- המלחמה בסלמנדרות; מצ'כית: רות בונדי, אור יהודה: מחברות לספרות, תשע"ב 2012. (Válka s mloky)
- ביקורת המילים וטקסטים נוספים על הלשון; מצ'כית: פאר פרידמן, ירושלים: כרמל, תשע"ה 2014. (Kritika slov)
ספרי מסע:
- מסעות בצפון; תרגמה: חווה שור, תל אביב: קצין חינוך ראשי/ענף השכלה: משרד הביטחון ('ספרית תרמיל'), תשל"א.[2]
מחזות:
- R.U.R. ("הרובוטים האוניברסליים של רוסום"); עברית: אברהם שלונסקי, 1930. (הועלה ב"האהל" ב-1930[3] וב"האהל חיפה" ב-1956), פורסם לראשונה בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016.
- המגפה הלבנה; עברית: אביגדור המאירי, 1938. (הועלה ב"הבימה" החל בשנת 1938[4])
- האם: מחזה בשלש מערכות; עברית: אביגדור המאירי, [חסר מקום]: [חמו"ל], 1939. (הועלה ב"הבימה" בשנת 1939 ושוב ב-1964[5])
- העולם בו אנו חיים: חיי חרקים: קומדיה; עברית: י[וסף] פסובסקי; מבוא מאת אביגדור המאירי, תל אביב: משואות, תש"ו. ("מחיי החרקים") (הועלה ב"האהל", ב-1946 בתיאטרון הקאמרי[6] וב-1980 בתיאטרון באר שבע[7])
- האם; עברית: מרים קייני, רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ג.
ספרי ילדים:
- מעשה השודדים: ספורים; תרגום: א[ברהם] קריב, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ה. (הוצאה בדפוס סטראוטיפי: תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ט)
- דָּשֶׁנְקָה: חייה של גורת כלבים; תרגום - תמר רז ופטר לנג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('גורים: ספריה לקורא הצעיר'), 1982. (כולל ציורים וצילומים מאת המחבר)
- מעשה השודדים; נוסח עברי: בינה אופק; איורים: יוסף צ'פק, תל אביב: עופרים, תשנ"ה 1994.
- איך למד נבח לנבֹח; נוסח עברי: בינה אופק; איורים: יוסף צ'פק, תל אביב: עופרים ('התחלה טובה: ספרות טובה למתחילים לקרוא'), תשנ"ו 1996.
- אגדת החתול הגדולה; איורים: יוזף צ'אפק; מצ'כית: רות בונדי, תל אביב: גוונים, תשס"ד 2003.
פרסים ואותות הוקרה
צ'אפק קיבל את אות מסדר טומאש מסריק (Order of Tomáš Garrigue Masaryk), לאחר מותו בשנת 1991.
האסטרואיד 1931 Čapek שהתגלה על ידי האסטרונום לובוש קהואוטק ב-1969, נקרא על שמו.[8]
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של קארל צ'אפק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- קארל צ´אפק באתר עם עובד
- קארל צ'אפק, מכונת קריאה בבל
- מקרה מקרופולוס: הבלוג של פאר פרידמן העוסק בספרות צ'כית ובפרט בקארל צ'אפק; מכיל טקסטים מתורגמים של צ'אפק וחומרים אחרים
- חייו ויצירתו של קארל צ'אפק (באנגלית)
- קארל צ´אפק 1890-1938 (באנגלית)
- דמויות: לדיוקנו של קארל צ'אפק, דבר, 17 בינואר 1939
- שיחה אחרונה עם קארל צ'אפק, דבר, 2 בפברואר 1939
- ד. פרידל, ימיו האחרונים של קארל צ'אפק, משמר, 29 בנובמבר 1946
- אירמה פולאק, פגישות בפראג: אלמנתו של קארל צ'אפק, דבר, טורים 1–2, 2 במאי 1947
- ארז שוייצר, העבודה היא לא העיקר, אלא הפעמונית, באתר הארץ, 18 במאי 2010
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על קארל צ'אפק, באתר iCast, 9 בינואר 2011- עמיחי שלו, "המלחמה בסלמנדרות": משל למין האנושי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- מפרי עטו
- הרמאי ו"כלותיו" (תרגום: י. ע.), דואר היום, 15 בינואר 1936
- עונשו של פרומיתיאוס (מצ'כית: שמואל רמתי), על המשמר, 6 במאי 1955
- פותחים ספר: שנת הגנן, באתר הארץ
- סחרחורת (תירגם מגרמנית: מ. י. בר-און), מעריב, 27 במרץ 1970 (מתוך "סיפורים מן הכיס השני")
- מרורים (תירגם מגרמנית: מ. י. בר-און), מעריב, 28 באוגוסט 1970. מתוך "סיפורים מן הכיס השני"; במקור: "סיפורו של המנצח קאלינה" (בשם זה הופיע בין היתר גם במבחר העברי "האיש שידע לעופף")
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רות בונדי באחרית דבר לסיפורים מהכיס תל אביב 97
- ^ מרדכי איש-שלום, הצפון בעיני אמן, דבר, 17 במרץ 1972.
- ^ תל־אביב ויפו: "R.U.R." ב"אהל", דואר היום, 3 באפריל 1930; אורי קיסרי, דניאל, R.U.R. וה"אהל", דואר היום, 5 במאי 1930.
- ^ המגפה הלבנה באתר "הבימה"; א. ש. יוריס, "המגפה הלבנה" (לקראת הצגת הבכורה של "הבימה"), דבר, 23 בספטמבר 1938; לוג [לאה גולדברג], במות: "המגפה הלבנה" ב"הבימה", דבר, 30 בספטמבר 1938; א. ש. יוריס, "המגפה הלבנה" (הצגת בכורה ב"הבימה"), דבר, 17 בנובמבר 1938.
- ^ האם (1939) באתר "הבימה"; "איך נשתנית כך?!", דבר, 5 בדצמבר 1939; אב"א אחימאיר, "האם" של חנה רובינא, חרות, 30 באוקטובר 1964 (ביקורת מ-1939); האם (1964) באתר "הבימה"; עזרא זוסמן, במות: "האם" ב"הבימה", דבר, 16 באוקטובר 1964; האם ב"הבימה", חרות, 16 באוקטובר 1964.
- ^ ד. ב. מלכין, העולם בו אנו חיים, משמר, 15 במרץ 1946; יהודה בורלא, במעלה (על הצגת "העולם בו אנו חיים" לתיאטרון הקמרי), דבר, 28 במרץ 1946.
- ^ צ'אפק בתיאטרון באר־שבע, דבר, 2 בינואר 1980; העולם של צ'אפק ועולמו של יוסף מילוא, דבר, 6 במאי 1980.
- ^ (1931) Čapek In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1932. ISBN 978-3-540-29925-7.
