קבוצת כלמוביל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | משפחת חרל"פ |
| תקופת הפעילות | נוסדה ב-1906; אוחדה ב-1962 – הווה |
| משרד ראשי | ראש העין |
| מוצרים עיקריים | יבוא כלי רכב פרטיים ומסחריים, משאיות ואוטובוסים |
| אנשי מפתח |
שמואל חרל"פ (יו"ר הקבוצה) יואב חרל"פ (סגן היו"ר) יניב שיראזי (מנכ"ל) אסף חרל"פ (סמנכ"ל פיתוח עסקי) תמרה חרל"פ (שותפה לבעלות הקבוצה) |
| עובדים | 1200 (נכון ל-2020 במרכזי השירות, אולמות תצוגה, מטה ומרכז הכנה למסירה באשדוד) |
קבוצת כלמוביל היא חברה פרטית ישראלית העוסקת ביבוא והפצה של כלי רכב פרטיים ומסחריים, משאיות ואוטובוסים. היא משמשת כנציגה הבלעדית בישראל של יצרניות הרכב דיימלר (מרצדס בנץ וסמארט), מיצובישי, יונדאי מוטור ואוטובוסים של קינג לונג.
היסטוריה ופעילות
ראשית דרכה של החברה בבית מלאכה לעבודות מכניקה, חרטות וריתוך שהקים בחיפה נחום מילר, מכונאי יליד קובנה שעלה לארץ ישראל ב-1886. העסק היה מהראשונים בארץ בתחומו. בין השאר ביצע בית המלאכה של מילר עבודות שונות במסגרת הנחת מסילת הרכבת החיג'אזית שהובילה מדמשק לאל-מדינה שבחג'אז, ושאת הקמתה יזם השלטון העות'מאני.[1] שני בניו של מילר, יוסף וברוך מרדכי, הצטרפו לימים לאביהם בניהול בית המלאכה.
ב-1906 הרחיב יוסף מילר את עסקי המשפחה וייסד את חברת "י. מילר מהנדסים", שעסקה בייבוא ובתיקון מכונות. בהדרגה צמחה החברה והתפתחה לכדי תשלובת עסקית בעלת שלוחות שונות: ייבוא מכונות, מנועים ומסבים, ייבוא בתי עץ שוודיים, מפעלי חמצן ובית חרושת לקרח. בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 רכשה החברה את הזיכיון לייבוא משאיות מתוצרת החברה השוודית סקאניה.
ב-1960 החלה להרכיב בישראל משאית תובלה קטנה על בסיס מכלולי הנעה, היגוי ובלמים שיובאו מאירופה, ומרכב שיוצר בישראל על ידי חברת "הארגז". הרכב לא היה פרי פיתוח מקומי, אלא נוצר על ידי חברת האופניים ההולנדית גאזל (Gazelle) ושווק על ידי כלמוביל תחת זיכיון ממנה. הרכב, שכונה "כל מוביל", שימש בין השאר להובלת נפט וסחורות שונות ויוצא לטורקיה, יוון, קפריסין, אפריקה והמזרח הרחוק.[2] בשנת 1962 רכש חתנו של יוסף מילר, עורך הדין עמיחי חרל"פ, את חלקו של מילר בחברה, וייסד על בסיסה חברה חדשה במטרה לשווק בישראל כלי רכב מתוצרת מרצדס בנץ. הקמתה של החברה הנפרדת הייתה אחד מתנאי הזיכיון שהעמידה מרצדס בנץ. חרל"פ העניק לה את השם "כלמוביל", כשמה של המשאית הקטנה ששיווקה מילר באותן שנים.[3]
ב-1975 נפטר עמיחי חרל"פ. ישראל שטוקמן (שהיה שותף בחברה עד שמכר את החזקותיו למשפחת חרל"פ ב-2003[4]) שימש כמנהל החברה עד 1982, אז קיבל לידיו את המושכות שמואל חרל"פ והתמנה ליו"ר קבוצת כלמוביל.
ב-1988 החלה כלמוביל לייבא לישראל את מותג הרכב היפני מיצובישי, כתחרות לסובארו ששלטה אז ולאורך מרבית שנות ה-80 של המאה ה-20 בשוק הרכב הישראלי, ובשיאה החזיקה בנתח של כ-40% ממנו.
מאז 2003 נמצאת החברה בבעלותה הבלעדית של משפחת חרל"פ. שמואל חרל"פ משמש כיו"ר הקבוצה ואחיו יואב חרל"פ משמש כסגן היו"ר. תמרה חרל"פ, אלמנתו של עמיחי חרל"פ שותפה לבעלות על הקבוצה. מאז 2003 מכהן צביקה פולק כמנכ"ל ונשיא החברה.
התפתחות הלוגואים של קבוצת כלמוביל
מונית 7 (מונית עם שבעה מושבים)
בית המלאכה הראשון של נחום מילר ובניו, אזור תחנת הרכבת המזרחית, חיפה, שנות ה-20
אולם תצוגה בחיפה
מבנה הקבוצה
החברה מחולקת לשלוש חטיבות:
- יחידות עסקיות - מטפלות בייבוא ומכירה של רכב חדש ומחולקת לשלוש יחידות ראשיות: יחידת הרכב הפרטי המופקדת על הטיפול במותגי יונדאי ומיצובישי, יחידת רכבי היוקרה שמייבאת ומשווקת את מותגי מרצדס (רכב פרטי) וסמארט, ויחידת הובלה והיסעים המטפלת בייבוא ומכירה של משאיות (מותגי מרצדס, Fuso) מוניות ואוטובוסים.
- חטיבות שירותים עסקיים - כוללות את יחידות המימון (כלמוביל פתרונות מימון) והביטוח (כלמוביל ביטוח), ואת מרכזי השירות של הקבוצה.
- יחידות מטה - מעניקות שירותים מגוונים לכל היחידות בקבוצה.
שירותים נוספים
בעקבות שינוי ארגוני שעברה בשנת 2000 הרחיבה כלמוביל את תחומי פעילותה מעבר לעסקי הליבה של ייבוא ומכירת מכוניות, והקימה חטיבות נוספות שהעניקו שירותים נוספים. ב-2001 הייתה בין יבואניות הרכב הראשונות שהציעו שירות טרייד אין, ונכנסה לשוק הרכב המשומש שנשלט עד אז על ידי סוחרים קטנים.[5] בנוסף, הקימה סוכנות לביטוח רכב, ואת חברת דביס ישראל שהציעה שירותים פיננסיים ופתרונות מימון לרכישת רכב. דביס הוקמה תחילה כשותפות בין כלמוביל לקונצרן דיימלר קרייזלר העולמי, וב-2011 שונה שמה ל"כלמוביל פתרונות מימון", לאחר שכלמוביל רכשה את חלקה של דיימלר בחברה.
כלמוביל טרייד אין
כלמוביל ביטוח
כלמוביל פתרונות מימון
המותגים שמייבאת קבוצת כלמוביל
- מרצדס-בנץ - קבוצת כלמוביל היא היבואן הרשמי של קונצרן מרצדס-בנץ בישראל, ומייבאת מכוניות פרטיות ומוניות מתוצרת מרצדס מאז שנת 1962. תחילה ייבאה כלמוביל משאיות כבדות עבור סולל בונה וחברות פרטיות שונות, והחל מאמצע שנות ה-60 גם מכוניות פרטיות ומוניות. בעקבות פעילות הייבוא של דגמי מרצדס, ועל רקע הפריחה הכלכלית שאפיינה את השנים שלאחר מלחמת ששת הימים, צמחה החברה והיקף פעילותה גדל. בראשית שנות ה-70 החלה לייבא גם אוטובוסים עבור אגד, המועצות המקומיות וחברות תיירות פרטיות.
- יונדאי מוטור חברת יונדאי נכנסה לשוק הישראלי ב־1994. תחילה נתפסה יונדאי כחלופה נחותה יחסית לדגמים שהציעו היצרניות היפניות, אך בהדרגה, בעקבות שיפורים באיכותן של המכוניות מתוצרתה, התחבבה על הנהגים בישראל,[6] עד שב-2011 הפכה למכונית הנמכרת בישראל עם נתח שוק של כ-15%.[7]
- מיצובישי - דגמי מיצובישי מיובאים לישראל על ידי כלמוביל מאז 1988. עם כניסתה לשוק הישראלי הציעה מיצובישי לצרכן המקומי רמת אבזור גבוהה יחסית לאותה תקופה במכוניות ה"עממיות", והדגמים מתוצרתה זכו לפופולריות רבה, בעיקר הודות למכירות הדגם המשפחתי לאנסר. עוד זכו לפופולריות בשוק הישראלי רכבי הפנאי-שטח פאג'רו ואאוטלנדר. ב-1992 עקפה מיצובישי את סובארו והייתה למותג הרכב הנמכר בישראל.
- סמארט - סמארט הושקה בישראל לראשונה ב-2002, אך שיווקה הופסק, וחודש רק ב-2011.
קישורים חיצוניים
- אתר קבוצת כלמוביל
- קבוצת כלמוביל, בדירוג Dun's 100
- המשאית הזעירה של כלמוביל והארגז, בבלוג של עיתונאי הרכב יוחאי שנער
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "נחום מילר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 517
- ^ משאית זעירה „כלמוביל" תוצא לשוק בחודש הבא, דבר, 27 באוקטובר 1960; המשאית הזעירה של כלמוביל והארגז, בבלוג של עיתונאי הרכב יוחאי שנער
- ^ "הסיפור של כלמוביל", באתר כלמוביל
- ^ גיא רולניק, מרצדס ומיצובישי ב-285 מיליון דולר, באתר TheMarker, 8 ביולי 2004
- ^ רוצים מכונית מסוחר או טרייד-אין? אנחנו עוזרים, באתר ynet, 2005-08-13,באתר ynet
- ^ סקירה באתר המגזין "אוטו"
- ^ סטטיסטיקת רישום כלי רכב לפי מותג לשנת 2011, באתר איגוד יבואני הרכב בישראל; דני בר, יונדאי ממשיכה לגדול, אתר מגפון, 4 במאי 2012
