קבר אסקיה
 | |
| קבר אסקיה | |
| מדינה |
 מאלי |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 3, 4 | |
| הערות | בסיכון מאז 2012 |
 | |
לפי האמונה נחשב קבר אסקיה (צרפתית Tombeau des Askia) בעיר גאו שבמזרח מאלי לקברו של אסקיה מחמד הראשון, קיסר אימפריית סונגהאי הראשון. הקבר נבנה במאה ה-15 וכולל את פירמידת הקבר, שני מסגדים, בית קברות מוסלמי ואת החצר ההיקפית. הקבר הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2004, ולבקשת ממשלת מאלי נכלל ברשימת האתרים בסיכון בשנת 2012 בשל המאבק המזוין בצפון המדינה.
היסטוריה
העיר גאו שוכנת על גדות נהר ניז'ר ונחשבת לאחת הערים העתיקות באפריקה שמדרום לסהרה. העיר נוסדה ככל הנראה במאה ה-7 ונזכרה במקורות ערביים במאה ה-11 בשם קאו קאו. בשנת 1138 הייתה גאו לבירת סונגהאי, ואסקיה מחמד הראשון ייסד בה שושלת קיסרית ב-1492. מחמד הראשון המשיך בהרחבת גבולות הקיסרות, מלאכה בה החל דודו ושליט המדינה לפניו, ואלה הגיעו עד לאוקיינוס האטלנטי במערב ועד להרי אייר במזרח. עושרה של הקיסרות התבסס על שליטתה במסחר בזהב ובמלח שהתנהל לאורך דרכי המסחר בסהרה שמצפון לה ובדרכים המובילות ליערות הטרופיים מדרום.
לפי המסורת חזה מחמד הראשון בפירמידות במצרים בדרכו למכה והדבר הביאו להקים לעצמו קבר בצורת פירמידה. מאידך, יכול גם שמבנה הקבר הושפע מהסגנון המקומי של תילי קבורה שלו עקבות כבר באלף הראשון לפנה"ס, או מסגנון הבנייה שרווח בדרומה של אלג'יריה של ימינו. מחמד הראשון מת ב-1529 ורבים מאמינים כי לא נקבר במבנה הקבר ואף לא בתחומי העיר גאו. קיסרות סונגהאי הגיעה לשיאה במאה ה-16 והחלה שוקעת בהדרגה בשל מאבקים פנימיים ועליית חשיבותן של דרכי המסחר הימיות. באמצע המאה ה-19 נותרו בגאו ביו 300 ל-400 בתים בלבד, וקבר אסקיה היה למבנה המונומנטלי היחיד שהעיד על זוהר עברה.
מבנה האתר
מתחם הקבר שוכן בצפונה של העיר גאו ומשתרע על שטח של 42.5 דונם. המסגד ופירמידת הקבר מוקפים בחומה וסביבה שטח פתוח גדול המוקף בחומה נוספת:
- הקבר בצורת פירמידה נישא לגובה של 17 מטר ועשוי מלבני בוץ ומכוסה בטיח בוץ. בבסיסו אורכו 17 מטר ורוחבו 15 מטר, ומוטות עץ בולטים ממנו בכל עבריו. בצידו המזרחי גרם מדרגות המתפתל לאורך החזית ומוביל לשיאו של המבנה.
- באתר שני מסגדים - המסגד המזרחי כולל אולם תפילה לגברים בגודל של 50 על 15 מטר. גגו עשוי מקורות עץ ומכוסה בבוץ, והוא נתמך ב-69 עמודים מרובעים הערוכים בארבע שורות. במרכז הקיר המזרחי ניצב מיחרב מערב אפריקני אופייני שלו שתי גומחות. המסגד הורחב בשלוש הזדמנויות במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. בצידו המערבי של המתחם מסגד דומה לנשים אך בממדים קטנים יותר.
- בית הקברות שוכן מחוץ לחומה הפנימית ובו אסטלות אבן רבות הנושאות כיתובים. בית הקברות המשיך והיה בשימוש עד שנות ה-80 של המאה ה-20.
- הרחבה שמחוץ לחומה הפנימית משתרעת על שטח של 10 דונם ומשמשת לתפילות המוניות בעת פסטיבל טאבאסקי, חתונות ואירועים אחרים.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
