קהילתנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קְהִלָּתָנוּת (קוֹמוּנִיטַרְיָאנִיזְם) היא זרם חשיבה חברתי במדע המדינה, שהחל להופיע בסוף המאה ה-20, המתנגד באופן מתודולוגי לאינדיבידואליזם ותחת זאת מבכר גישה קולקטיביסטית, ותומך בתופעות חברתיות כגון החברה האזרחית. הקהילתנות אינה בהכרח מנוגדת למגמות מתונות בליברליזם כגון "הליברליזם הסוציאלי", או לסוציאל-דמוקרטיה, והיא מדגישה את הצורך לאזן את זכויות האדם של היחיד ואת אינטרס היחיד עם זה של הקהילה בכללותה, וטוענת כי האני האוטונומי אינו גורם מבודד ואטומיסטי, אלא הוא מעוצב, וקשור בקשר שלא ניתן לנתקו על ידי הקהילה בה גדל, ערכיה של הקהילה, והקשרים הבין אישיים שפיתח במסגרתה.

על אף שזרם זה אינו אחיד, יש המסווגים את ההוגים הטוענים טענות מסוג זה כמו צ'ארלס טיילור, אלסדייר מקינטאייר, מייקל וולצר ומייקל סנדל כ"קהילתנים".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • זיגמונט באומן, מודרניות נזילה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית 2007, עמודים 149 - 178.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה ובנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.