מייקל סנדל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. מייקל סנדל (באנגלית: Michael Sandel; נולד ב-5 במרץ 1953) הוא פילוסוף פוליטי אמריקאי יהודי המחזיק בקתדרה לממשל ע"ש אן ט' ורוברט מ' באס באוניברסיטת הרווארד. סנדל נודע כאחד ממבקריו של ג'ון רולס בעקבות ספרו "Liberalism and the Limits of Justice" (1982). בשנת 2002 נבחר כעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
חייו
סנדל נולד ב-1953 במיניאפוליס למשפחה יהודית. כשהיה בן 13 עברה משפחתו ללוס אנג'לס. הוא למד באוניברסיטת ברנדייס וסיים את חוק לימודיו שם ב-1975. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד כחתן מלגת רודז, שם למד אצל הפילוסוף צ'ארלס טיילור.
קריירה
סנדל מלמד באוניברסיטת הרווארד קורס על "צדק" מזה כשני עשורים. כעשרת אלפים תלמידים למדו בקורס זה והוא אחד הקורסים הפופולריים ביותר מבחינת השתתפות התלמידים בהיסטוריה של האוניברסיטה. בסמסטר הסתיו של 2007 נרשמו לקורס 1,500 תלמידים. הסמסטר של שנת 2005 הוקלט ומוצע גם ברשת האינטרנט לתלמידים הלומדים בשלוחות של הרוורד בארצות הברית. גרסה מקוצרת של הקלטה זו עובדה לסדרת טלוויזיה בת 12 פרקים, שזמינה גם באתר של סנדל. כן מלמד סנדל בקורס "אתיקה וביו טכנולוגיה", סמינר העוסק בהשפעות האתיות של הליכים ואפשרויות בשדה הביוטכנולוגיה.
סנדל שימש בממשלו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש כיועץ הנשיא לביואתיקה.
מחקריו ועמדותיו
סנדל משויך לפילוסופים הפוליטיים העוסקים בקהילתנות, גישה פילוסופית היוצאת כנגד ההתרכזות של החשיבה הפוליטית ביחיד ובזכויותיו. לפי הקהילתנות, כל אדם הוא תמיד ובהכרח קשור לבני אדם אחרים, לקהילות שונות, להיסטוריה כלשהי ולמקום מסוים. השתייכות זו היא שמגשימה אותו והופכת אותו לעמוק ומלא תוכן.
על אף שסנדל משייך עצמו במפורש לזרם חשיבה זה, תרם סנדל תרומה חשובה לתורה זו כאשר ביקר את ג'ון רולס בספרו "Liberalism and the Limits of Justice". רולס טען ב-"Theory of Justice" (1971) כי ניתן להגיע ל"תאוריה של צדק" על ידי שימוש במסך הבערות. בניסוי המחשבתי זה, היחידים בחברה דנים על חלוקת הזכויות והחובות כאשר אינם יודעים את תכונותיהם ונטיותיהם. רק לאחר ההחלטה על העקרונות הבסיסיים שינהיגו את החברה, אמורים הדנים להסיר את ה"מסך", ולשוב להיות כעשירים ועניים, שחורים ולבנים וכיוצא בזה. סנדל טען שאנו מטבענו תלויים במצבנו עד כדי כך שלא ניתן לבצע את הניסוי אף בצורה היפותטית. דוגמה לכך הוא קשר משפחתי, שאינו תוצאה של בחירה מודעת אלא של נסיבות אליהן נולדנו. מכיוון שקשרים אלו אינם מבחירה מודעת, הם בלתי ניתנים לניתוק. סנדל מאמין שרק גישה פחות מחמירה, ויותר חופשית, של מסך הבערות יכולה להיות אפשרית. לדעת סנדל, טענתו של רולס תלויה בעובדה שהמסך הוא כה אטום כך שניתן יהיה לבצע החלטות מבלי לדעת מיהו שיהיה מושפע מהם, דבר שהוא בלתי אפשרי במצב בו כל אדם קשור ברשת מסובכת של קשרים אישיים.
ביחס למוסד הנישואין, סנדר מותח ביקורת על העובדה שכיום בעולם המערבי "הרבה יותר קל ופשוט מבחינה חוקית להתגרש מבן זוג מאשר לפטר עובד"[1].
מספריו
- "Liberalism and the Limits of Justice" (ליברליזם וגבולות הצדק) (1982).
- "Democracy's Discontent: America in Search of a Public Philosophy" (חוסר שביעות הרצון של הדמוקרטיה: אמריקה בחיפוש אחר פילוסופיה ציבורית) (1996).
- "Public Philosophy: Essays on Morality in Politics" (פילוסופיה ציבורית: מאמרים על המוסר בפוליטיקה) (2005).
- "Case against Perfection: Ethics in the Age of Genetic Engineering" (טיעון נגד מושלמות: אתיקה בעידן ההנדסה הגנטית) (2007).
- "?Justice: What's the Right Thing to Do" (צדק:מה הדבר הנכון לעשות?) 2009.
- צדק, הוצאת דביר, תרגום: גיא הרלינג, 2012
לקריאה נוספת
- גל גרזון, ליברליזם - קשרים, הקשרים, ביקורות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004.
- יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באוניברסיטת הרוורד (באנגלית)
- אתר מיוחד המוקדש להרצאותיו של סנדל באוניברסיטת הרווארד (באנגלית)
Justice: What's The Right Thing To Do? כל 12 הפרקים בערוץ היוטיוב של הארוורד. (באנגלית)- קרן צוריאל הררי, דברים שכסף לא צריך לקנות, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ הרב חיים נבון, "נלחמים על הבית: המאבק על המשפחה בישראל", השילוח 3, פברואר 2017
