קוב (בנייה באדמה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוב הוא תערובת חרסית, חול או אדמה, מים וקש המשמש לבנייה באדמה. הקוב דומה בהרכבו לחומר אך הוא פחות סמיך ממנו ומכיל קש. את הקוב נהוג לערבב באמצעות רגליים יחפות.

בדיקת כמויות החומרים

לפני שמכינים את הקוב, יש לבצע בדיקות של כמויות החומרים. מכינים כמויות קטנות של קוב. כל בדיקה צריכה להיות שונה בהרכבה מבחינת היחסים בכמויות של החומרים. לאחר שמכינים את התערובות השונות, מורחים חופן מכל אחד על משטח עץ או קרמיקה ומניחים במקום מוצל למחצה. לאחד שהחומר מתייבש, בוחרים את התערובת המועדפת ביותר מבחינת כמות סדקים, חוזק, שבירות, ומרקם.

הכנה בכמויות גדולות

מכינים את החומרים לפי הנוסחה שבחרנו: חול או אדמה, חרסית, מים וקש (קצוץ לחתיכות קצרות). את החומרים נהוג לערבב ברגליים יחפות. ערבוב ברגליים הרבה יותר יעיל מאשר ערבוב בידיים או באת חפירה, אבל הוא עלול להיות בעייתי אם יש אבנים בחומרים שעלולים לגרום לפציעות קלות בכפות הרגליים. את הדריכה מבצעים על יריעת pvc, בגיגית או בבריכת גומי. לא מומלץ לערבב על אדמה חשופה מכיוון שאפשר לאבד חומרים ובעיקר מים. ערבוב ברגליים יחפות נהוג מאז המצאת הבנייה באדמה והוא יעיל בגלל שטח הפנים הגדול של כף הרגל, הכובד של הגוף ומבנה הבהונות שמפרק את הגושים.

שיטת בנייה

לאחר שמכינים את הקוב, יוצרים ממנו מעין קציצות או בסלנג, "קובבות". את הקובבות מניחים אחד על השני ליצירת מבנה האדמה, או מורחים את הקוב על צמיגים או רשת לולים.

ראו גם

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0