קוטאם 001
 | |||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס נשיאותי | ||||||
| נוסעים | 60 | ||||||
| מפעיל ראשי |
 חיל האוויר הצרפתי | ||||||
| מפעילים משניים |
 נשיא צרפת | ||||||
| |||||||
קוטאם 001 (מצרפתית: COTAM 001) הוא אות הקריאה למטוסו של נשיא צרפת. "קוטאם 001" הוא הכינוי שמקבל כל מטוס של חיל האוויר הצרפתי ברגע שנשיא צרפת טס בו. מאז נובמבר 2010 מופעלת טיסת COTAM 001 לרוב באמצעות מטוס Airbus A330-200 שהוסב ואובזר במיוחד לצורכי הנשיא וצוותו. לצדו מפעילה הטייסת גם מטוסי Dassault Falcon 7X, שנרכשו בשנים 2009 ו־2010, המשמשים כגיבוי או לטיסות ליעדים בעלי מסלולים קצרים מדי לקליטת ה־A330, וכן לטיסות קצרות ובינוניות בצרפת, באירופה וברחבי העולם.
הטייסת הנשיאותית מתוחזקת ומופעלת בידי Escadron de transport 60 של חיל האוויר הצרפתי, המוצב בבסיס האווירי 107 בווילאקובליי שבמחוז איבלין, כ־20 קילומטרים מדרום־מערב לפריז ולארמון האליזה. אות הקריאה COTAM 001 שמור לנשיא הרפובליקה, ואילו COTAM 002 (COTAM Deux) שמור לראש הממשלה.
A330-200
במקביל לחידוש צי מטוסי Escadron de transport, d’entraînement et de calibration (ETEC), הודיע משרד הכוחות המזוינים הצרפתי, באמצעות מנהלת החימוש הכללית (DGA), על רכישת מטוס חדש שישמש כמטוס הנשיאותי הרשמי – "גרסה צרפתית" ל־Air Force One. מטרת הרכישה הייתה להגדיל באופן משמעותי את טווח הפעולה, כך שיתאפשרו טיסות בין־לאומיות ישירות ללא עצירות ביניים, שהיוו מגבלה בדגם ה־A319 שבו נעשה שימוש קודם לכן.
המטוס שנבחר הוא Airbus A330-200 של חברת התעופה Air Caraïbes, ששימש קודם לכן לטיסות בין מטרופולין צרפת לגוואדלופ. המטוס, שנרשם במקור כ־F-OPTP, קיבל בהמשך רישום זמני F-GRTP ולאחר מכן F-ZWUG במהלך ניסויי הקרקע והטיסה, עד שנרשם לבסוף כ־F-RARF עם כניסתו לשירות. עלות הרכישה הוערכה ב־176 מיליון אירו – מתוכם כ־60 מיליון לרכישת המטוס מיד שנייה וכ־91.5 מיליון לשיפוץ ולעיצוב מחדש של תא הנוסעים – ומומנה מתקציב משרד ההגנה. את עבודות ההסבה הפנימית ביצעה חברת Plus 33 שבבלניאק, באזור טולוז.[1]
המטוס, שכונה על ידי התקשורת "Air Sarko One", עבר סדרת ניסויים טכניים ובדיקות תקשורת נתונים רחבת־היקף ביעדים מרוחקים של צרפת – לרבות לה רֶאוניון, קלדוניה החדשה, טהיטי וגיאנה הצרפתית – כדי להבטיח זמינות מלאה של מערכות תקשורת והעברת נתונים במהירות גבוהה במהלך טיסות ארוכות טווח. טיסתו הרשמית הראשונה התקיימה ב־11 בנובמבר 2010, בעת ביקורו של הנשיא ניקולא סרקוזי בסיאול לרגל פסגת ה־G20 ה־15, ובכך התייתר הצורך בעצירת ביניים בנובוסיבירסק שבסיביר.[2]
.jpg)
מאחר שבסיס וילאקובליי הסמוך לפריז אינו יכול לקלוט מטוס בממדים אלה, מוצב ה־A330 דרך קבע בבסיס האווירי 105 באברו (Evreux). הנשיא ונוסעיו עולים למטוס לרוב מנמל התעופה אורלי מטעמי נוחות וביטחון.
הנשיא פרנסואה הולנד השתמש במטוס לראשונה ב־18 במאי 2012, בעת ביקורו בארצות הברית לכינוס פסגת ה־G8 בקמפ דייוויד ופסגת נאט"ו בשיקגו. באוקטובר 2012 נחשף לראשונה עיצובו הפנימי של המטוס לציבור, כולל חדר ישיבות ומתחם רפואי, בכתבות ששודרו במהדורות החדשות המרכזיות של TF1 ושל France 2.
במקור היה המטוס נטול מערכות הגנה מפני טילי קרקע־אוויר, אולם בספטמבר–אוקטובר 2016 הותקנה בו מערכת נגד־אינפרה־אדום שכללה מצלמה תרמית סובבת לזיהוי איומים ומערכת לייזר לסטיית ראש הביות של הטיל.[1]
במהלך מסעותיו, במיוחד בטיסה באזורים בסיכון גבוה, המטוס מלווה באופן קבוע גם על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר הצרפתי כדי להבטיח את שלומו.[1]
פנים המטוס
עיצוב הפנים של מטוס ה־Airbus A330-200 הנשיאותי נחשף לראשונה בתקשורת באמצעות תרשימים וכתבות עיתונאיות. על פי מספר מקורות, המטוס כולל מערך חלוקה פנימי ייעודי, המאפשר לנשיא הרפובליקה הצרפתית לנהל את ענייני המדינה במהלך טיסות בין־לאומיות.[3]
בקדמת המטוס נמצא האגף הפרטי של הנשיא, הכולל חדר שינה עם מיטה זוגית וחדר הלבשה, וכן חדר רחצה עם מקלחת ושירותים. בסמוך ממוקם משרד וסלון נשיאותי, ובו שולחן עבודה גדול ופינת ישיבה עם שולחן נמוך וכורסאות. לצידם ממוקם אזור המזכירות.[3]
המטבח, המצויד להכנת מנות חמות במהלך הטיסה, ממוקם בין החלק הפרטי לאזורי הישיבות. חדר הישיבות המרכזי, המבודד אקוסטית, כולל שולחן קונפרנס ל־12 משתתפים. בסמוך לו נמצא חדר התקשורת, המאפשר קבלת ושידור מסרים מוצפנים בזמן אמת, לשם שמירה על רציפות שליטה וניהול המדינה 24 שעות ביממה.[3]
במטוס משולב גם מרכז רפואי המוגדר כ"מיני חדר ניתוח", המיועד לטיפול חירום ואף לניתוחים מצילי חיים, ובין השאר משמש גם בעת משימות רגישות כמו פינוי בני ערובה משוחררים.
יתר חלקי המטוס כוללים מחלקת ליווי עם 60 מושבים, המיועדת לשרים, יועצים בכירים, אנשי עסקים בכירים ועיתונאים, וכן אזור ישיבה במחלקת תיירים עם 12 מושבים עבור אנשי צוות וליווי משני.[3]
Dassault Falcon 7X
_F-RAFB_-_MSN_86_(5381645128).jpg)
מאז 3 ביולי 2009 מפעיל Escadron de transport, d’entraînement et de calibration (ETEC) מטוס Dassault Falcon 7X אחד, שכונה על ידי טייסי חיל האוויר הצרפתי "Carla One", בהשראת רעיית הנשיא לשעבר קרלה ברוני־סרקוזי ועל פי האנלוגיה ל־Air Force One האמריקאי. מטוס שני מאותו דגם הצטרף לצי במאי 2010. עלות כל אחד מהמטוסים נאמדת בכ־50 מיליון אירו, והם נושאים את סימוני הרישום F-RAFA ו־F-RAFB.[2] אחד משני המטוסים משמש כגיבוי למטוס הנשיאותי הראשי במקרה של תקלה, וכן משמש לטיסות ליעדים שבהם מסלולי הנחיתה קצרים מכדי לקלוט את ה־Airbus A330-200. ב־15 במאי 2012, ביום השבעתו של פרנסואה הולנד לנשיא, פגע ברק במטוס ה־Falcon 7X שבו טס מווילאקובליי לברלין, דקות ספורות לאחר ההמראה. המטוס שב על עקבותיו והנשיא וצוותו הועברו למטוס חלופי מדגם Falcon 900, שכן המטוס השני מדגם 7X היה בשימוש חלק אחר במשלחתו.[4]
ב־3 בפברואר 2018, במהלך ביקורו של עמנואל מקרון בסנגל, פגע מטוס Falcon 7X של הנשיא הצרפתי במטוס הנשיאותי הסנגלי (Pointe Sarène) בשדה התעופה של סן־לואי שבסנגל. אף שהמטוס הסנגלי לא ניזוק, מטוס ה־Falcon הצרפתי ספג פגיעות שדרשו תיקונים. חקירת האירוע ייחסה את מלוא האחריות לתאונה לצוות הצרפתי.[5]
ראו גם
- כנף ציון (ישראל)
- אייר פורס 1 (ארצות הברית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Brice Louvet, Que savons-nous de l'avion présidentiel français ?, Sciencepost, 2023-04-05
- ^ 2.0 2.1 Côte-d’Or. Pourquoi ce Falcon présidentiel a-t-il fait plusieurs passages dans le sud de l’agglomération dijonnaise ?, www.bienpublic.com, 2025-07-07
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Par Céline BARDY., À bord de l’avion d’Emmanuel Macron : voici à quoi ressemble vraiment un voyage officiel du Président, leditiondusoir, Lundi 27 mai 2024
- ↑ "FAUX DÉPART - L'avion de François Hollande "a pris la foudre"". 2012-05-15. נבדק ב-2025-08-09.
- ↑ Le Point.fr, Quand le Falcon d'Emmanuel Macron percute l'avion du président sénégalais, Le Point, 2018-02-06
קוטאם 00141638745Q2998507