קומדיית מצבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "סיטקום" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע צרפתי, ראו סיטקום (סרט).

קומדיית מצבים (או סִיטְקוֹם, מאנגלית: Sitcom – קיצור של Situation Comedy) היא סוגה באמנויות הבמה שהתחילה את דרכה בשידורי רדיו, והתפתחה בהמשך כסוגה של סדרות טלוויזיה, על פי רוב בז'אנר הקומי.

קומדיית מצבים מתאפיינת במספר דמויות קבועות הנקלעות מדי פרק למצבים קומיים ולעיתים אף אבסורדיים. לא תמיד ישנו קשר עלילתי בין פרק אחד של קומדיית מצבים למשנהו, ולעיתים יש אף סתירות ברורות בין הפרקים. פרק בסדרה נמשך בדרך כלל בין 20 ל-30 דקות (פרקים "מיוחדים" כמו פרקי התחלה/סיום של עונה יכולים להמשך יותר). במהלך הפרק מופיעים, בדרך-כלל, דיאלוגים הומוריסטיים, קצרים ובמקרים רבים עוקצניים. לעיתים באים לידי ביטוי עזרים קומיים או דמויות מזדמנות המשתלבים בסיטואציה הקומית או יוצרים אותה. מאפיין נוסף של קומדיות המצבים הוא שימוש בצחוק מוקלט שהוקלט בנפרד מהתוכנית ומוכנס לאחר שנאמרת בדיחה או רפליקה מצחיקה או לאחר סיטואציה מבדרת/אבסורדית ומעודד את הצופים לצחוק אף הם.

רובן הגדול של קומדיות המצבים מצולמות באולפן, ברוב המקרים בשנים או שלושה אתרי צילום ("סטים") מרכזיים בלבד (שלעיתים משומרים כמוקד 'עליה לרגל' למעריצים - לאחר שהסדרה נגמרת, כמקור הכנסה משני) . הסיבה לכך היא החסכון הכספי שנובע מצילום באולפן. גם צילומי "חוץ" (כגון סצנות המתרחשות ברחוב או תוך כדי נסיעה במכונית) מצולמים הרבה פעמים באולפן באמצעים טכניים מגוונים. טכניקה נוספת שמאפיינת קומדיות מצבים היא, שימוש בצילום במצלמות-רבות בו זמנית, אולם השימוש באמצעים מלאכותיים אלה פחת עם השנים[דרוש מקור].

לרוב, קומדיות המצבים מתאפיינות ב"נקודת מוצא": מצב התחלתי קבוע כלשהו בו מתחיל כל פרק. בדרך כלל, בתחילתו של כל פרק מתרחש מאורע כלשהו שמאיים על אותה נקודת מוצא, ולקראת סוף הפרק יש חזרה לנקודת המוצא, כך שיהיה ניתן להתחיל מאותה נקודת מוצא בפרק הבא. המאורע יכול להיות כל דבר שבסופו של דבר מאיים על נקודת המוצא: בין אם מדובר בעזיבתה של דמות כלשהי את הסביבה בה מתרחשת העלילה, פשיטת רגל, שני אויבים מושבעים הופכים לחברים וכדומה. לעיתים החזרה אינה מדויקת (לדוגמה מישהו מכיר בת זוג חדשה או מתחיל עבודה חדשה) ולכך תהיה השפעה בפרקים הבאים או שהחזרה תהפוך למדויקת מחוץ לעלילה הנצפית.

מקור קומדיית המצבים הוא הרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה בנובמבר 1947. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה בישראל הייתה בפברואר 1983.

הדמויות

דמויות בקומדיית מצבים הן לרוב שטוחות יחסית וניתנות לאפיון על ידי מספר מצומצם של תכונות אופי, לעיתים סטריאוטיפיות, המשמשות כבסיס לבדיחות הקשורות לאותה הדמות. קיימים מספר ארכיטיפים של דמויות החוזרים על עצמם בסדרות רבות. למשל:

  • "השוטה הנאיבי" שלרוב מבין דברים כפשוטם ומצטייר כטיפש חביב.
  • "ההפוגה הקומית" - דמות שמאופיינת בהתנהגות אקסצנטרית ומגוחכת שמאפשרת שימוש בהומור אבסורדי.
  • ה"לוזר" - מפסידן שמאופיין על ידי כישלונותיו ורחמיו העצמיים.
  • ה"בדחן" - ליצן שנוהג לספר בדיחות (דבר שאינו נפוץ יחסית אצל שאר סוגי הדמויות) ולועג, לעיתים קרובות בסרקזם, לדמויות האחרות.
  • ה"חכמולוג" שמפגין עליונות אינטלקטואלית על הדמויות האחרות (ולפעמים גם על הצופים), אך הופך בעיקר למושא לבדיחות בשל כך, ולרוב זוכה לתיוג של חנון.
  • ה"מפונק" - דמות אשר נוהגת להתפנק ולהתנהג בשטחיות, ובדרך כלל בת למשפחה עשירה בעברה. לעיתים מתנשאת על המצב הכלכלי של הדמיות האחרות.

לעיתים ישנו שילוב בין הדמויות בשחקן אחד, או דמויות רקע נוספות שתפקידן להניע את העלילה.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34567138קומדיית מצבים