קונפאבולציה
קונפאבולציה (באנגלית: Confabulation) היא תופעה נוירו־קוגניטיבית שבה אדם מספק מידע שגוי או מזויף שנראה לו כאמיתי, מבלי להיות מודע לכך שהמידע שגוי.[1] ההבדל בין קונפאבולציה לבין שקר או שקרנות פתולוגית הוא שבמקרה הראשון החולה משוכנע שהוא דובר אמת (כלומר, הוא אינו מודע לכך שהוא ממציא, והוא אינו עושה זאת כדי להונות את הצוות הרפואי).[1]
פגיעה מוחית בעקבות טראומה, תסמונת קורסקוף, שיטיון, וכן נזקים לאונות הפרונטליות - נמנים עם הגורמים העיקריים לקונפאבולציה.[2][3] מקובל להבחין בין שני סוגים עיקריים של קונפאבולציה - תגובתית (provoked) לעומת ספונטנית - וכן בין שתי הבחנות נוספות: מילולית (verbal) לעומת התנהגותית (behavioral).[2][3] מאפייניה כוללים אמירות מילוליות שגויות, פרטי מידע כוזבים ואי-מודעות המטופל לכך שהזיכרון מעוות.
גוף מחקר גדול מצא כי נזק באונה המצחית הימנית, ובמיוחד בקליפת המוח הארובתית-מצחית, קשור ליצירת זיכרונות כוזבים.[3][4] ילדים רגישים במיוחד לקונפאבולציה, בין היתר בשל הנטייה הגבוהה שלהם להתרשם מהסביבה, קושי בביקורת עצמית, ותלות במקורות חיצוניים לאימות מידע. מחקרים הראו כי משוב חיצוני, במיוחד מאנשים סמכותיים כמו מבוגרים, יכול לחזק את הביטחון של ילדים בזיכרונות שגויים ואף ליצור אצלם זיכרונות של אירועים שמעולם לא התרחשו.[5] תופעה זו מכונה לעיתים קונפאבולציה כפויה (forced confabulation), והיא בולטת במיוחד בגילאים צעירים.[5][6]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Berrios G E (1998) Confabulations: A Conceptual History. Journal of the History of the Neurosciences. 7: 225-241.
- ^ 2.0 2.1 Michael D. Kopelman, Varieties of confabulation and delusion, Cognitive Neuropsychiatry 15, 2010-01-01, עמ' 14–37 doi: 10.1080/13546800902732830
- ^ 3.0 3.1 3.2 A. Schnider, Spontaneous confabulation, reality monitoring, and the limbic system--a review, Brain Research. Brain Research Reviews 36, 2001-10, עמ' 150–160 doi: 10.1016/s0165-0173(01)00090-x
- ↑ Asaf Gilboa, Mieke Verfaellie, Introduction—Telling It Like It Isn’t: The Cognitive Neuroscience of Confabulation, Journal of the International Neuropsychological Society 16, 2010-11, עמ' 961–966 doi: 10.1017/S135561771000113X
- ^ 5.0 5.1 Maggie Bruck, Stephen J. Ceci, THE SUGGESTIBILITY OF CHILDREN'S MEMORY, Annual Review of Psychology 50, 1999-02-01, עמ' 419–439 doi: 10.1146/annurev.psych.50.1.419
- ↑ Jennifer M. Schaaf, Kristen Weede Alexander, Gail S. Goodman, Children’s false memory and true disclosure in the face of repeated questions, Journal of Experimental Child Psychology 100, 2008-07-01, עמ' 157–185 doi: 10.1016/j.jecp.2007.09.002
קונפאבולציה42842111Q1082351