קופאווה
 | |
| המדרון הדרום-מערבי של קופאווה. בחזית, האגם "לגונה לס טוטרס" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
| גובה | 2,997 מטר |
| מיקום | צ'ילה וארגנטינה |
| רכס הרים | הרי האנדים |
| מספר הר געש | =1507-09[1] |
| התפרצות אחרונה | 2012 |
| קואורדינטות | 37°51′00″S 71°10′00″W / 37.85°S 71.16667°W |
הר הגעש קוֹפאווה (בספרדית: Volcán Copahue) הוא הר געש שכבתי על הגבול שבין מחוז ביוביו במרכז צ'ילה לפרובינציה נאוקן שבארגנטינה. על פסגת ההר יש תשעה לועות געשיים לאורך קו של כ-2 קילומטרים, והלוע שבפסגה המזרחית מכיל אגם לוע מלוח וחומצי שקוטרו כ-300 מטרים. התפרצויות געשיות שמקורם באגם הלוע במהלך המאה ה-20 פלטו סלעים פירוקלסטיים ורסיסים של גופרית נוזלית שהתקררה.[1] פירוש השם "קופאווה" בשפת המפוצ'ה הוא "מי גופרית".[2]
גאולוגיה וגאוגרפיה
קופאווה שוכן על תשתית של סלעי משקע וסלעים געשיים שגילם נע בין האאוקן לפליוקן.[3] הר הגעש של ימינו שוכן באזור פעיל געשית, כשקלדרה מהפליוקן, קאוויווה דל אגריו ((Caviahue (Del Agrio)), שמידותיה 20 ק"מ על 15 קילומטרים, שוכנת מזרחית לקופאווה.
מבנה הר הגעש הנוכחי הוא של חרוט מגן מוארך שרוחבו המקסימלי 22 קילומטרים ורוחבו המינימלי 8 קילומטרים.[3] במהלך ההולוקן היו בהר לפחות שש התפרצויות געשיות, כשהאחרונה בהם התחוללה ב-22 בדצמבר 2012,[2] והשירות הגאולוגי של צ'ילה (SERNAGEOMIN) הכריז עקב כך מצב כוננות אדום.[4] הלוע המזרחי ביותר (והפעיל ביותר) מכיל אגם לוע המכונה "אל אגריו" (El Agrio) שה-pH שלו נע בין 0.18 ל-0.30.[3] אף שהאגם התרוקן כליל בהתפרצות של שנת 2000, הוא חזר מאז לממדיו הקודמים. מעיינות חמים חומציים נובעים מתחת ליציאה המזרחית של אגם הלוע, ותורמים בכך לחומציות של הנהר אגריו (Río Agrio). אזור נוסף של מעיינות חמים שוכן בקלדרת קאוויווה דל אגריו, כ-7 קילומטרים צפונית מזרחית לפסגה.
קישורים חיצוניים
- Copahue תמונות והסברים מאתר Global Volcanism Program
הערות שוליים
