סלע פירוקלסטי
סלע פירוקלסטי (מיוונית: πύρό פירו – אש, κλαστός קלאסטוס – שבירה) הוא סלע געשי הנוצר מהתגבשות טפרה – חומר פירוקלסטי שנפלט לאוויר מתוך הרי געש במהלך התפרצות געשית ונופל אחר-כך לקרקע. הסלעים הפירוקלסטיים נוצרים מהצטברות ומילוט (מלשון מלט) של הטפרה, והופכים מוצקים באמצעות השקעה של גרגירים, הלחמתם ודחיסתם.
היווצרות
התפרצות געשית מתפוצצת פולטת לאטמוספירה חומרים רבים, שרק חלקם נופל בסופו-של-דבר אל הקרקע. חומרים אלה נקראים טפרה וכוללים:
- קרעי לבה – חלקיקי לבה בגדלים ובמצבי התמצקות שונים:
- אבק – חלקיקים שגודלם פחות מ-500 מיקרומטר
- אפר געשי – פתיתים שגודלם מגיע עד 2 מ"מ הנפלטים בעמוד התפרצות לגובה רב
- לפילי – טיפות מותכות שגודלן נע בין 2 ל-64 מ"מ
- פצצות געשיות – גושי סלע מותכים שגודלם יותר מ-64 מ"מ
- בלוקים געשיים – גושי סלע מוצקים שמקורם בדופן תא המאגמה וצינור ההזנה ואף סלעים מסביבת הר הגעש המושלכים לאוויר מעוצמת ההתפרצות
- גבישי מינרלים – גבישים שנוצרו במאגמת-האם לפני ההתפרצות, וניתקו ממנה במהלכה
בנפילתם לקרקע מצטברים חומרים אלה מסביב ללוע הר הגעש או מתרחקים ממנו בדמות זרמים ונחשולים פירוקלסטיים ולהאר – טפרה מעורבת במים שמקורם בגשם, בנחלים ובהפשרת שלגים וקרחונים. החלקיקים הגסים נופלים קרוב להר הגעש ומצטברים מסביב לו, ואילו החלקיקים הקטנים יותר, בעיקר אלה הנובעים מהתמוטטות עמוד ההתפרצות, עשויים להגיע למרחק רב – עד מאות קילומטרים מהר הגעש. הסלעים הפירוקלסטיים נוצרים מהצטברות והתמצקות של חומרים אלה.
מרקם
מאחר שסלעים פירוקלסטיים נוצרים מהתפרקות של חומר געשי, סלעים וגבישים – מרקמם האופייני מורכב משברים ונקבוביות ונקרא "מרקם קלסטי". מרקם קלסטי מייצג הצטברות של שברים או קרעים של חומר מוצק ששינו את מקומם. הסלעים הנוצרים לקראת שלבי ההתמצקות האחרונים של הסלע נקראים "פירוקלסטיים", ואלה הנוצרים לאחר שלבי ההתגבשות הסופיים נקראים "קלאסטיים".
משקעים פירוקלסטיים מאופיינים בפיזור וכיסוי טופוגרפי המתאים לסוגי החלקיקים, וכן בשכבתיות מודרגת[1] המציגה מיון טוב של החלקיקים. מאפייני המיקום של משקעים אלה נשלטים על ידי מרחק ומהירות התנועה והנפילה של החלקיקים הפירוקלסטיים ומעידים על כיוון קריסתו של עמוד ההתפרצות.
סלעים פירוקלסטיים
התגבשות הטפרה יוצרת מגוון של סלעים פירוקלסטיים:
- אגלוטינט (Agglutinate) – סלע המורכב מהידבקות יריעות של נתזי לבה בזלתית
- אגלומרט – הצטברות של טיפות געשיות בגדלים שונים
- איגנימבריט – טוף מולחם המורכב מגושי לבה מותכת שנחתו על הקרקע והולחמו זה לזה
- ברקציה געשית – סלע המורכב משברים זוויתיים של חלקי טפרה
- טוף – סלע המורכב מחלקיקים קטנים של חומר פירוקלסטי, בעיקר אפר געשי, המתאפיין בשכבות דקות סלע ועשוי להכיל בתוכו טיפות ופצצות געשיות
- לפיליסטון – הצטברות לפילי
- סקוריה – סלע מגנטי כהה ונקבובי מאד הנוצר מהתקררות מהירה של לבה המכילה בועות של גזים ואדי מים
- פומיס – סלע נקבובי בהיר שמשקלו הסגולי נמוך הנוצר בהתפרצויות תת-ימיות או בקרבת מים
| מקור החומר | מנגנון השמה | פיזור מרחבי | מרקם השקעה | גודל חלקיקים | סוג התפרצות | סוגי סלעים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| נפילת טפרה | בליסטית, הידרודינמית | סימטרי, התפרשות נרחבת | שכבות מודרגות | חלקיקים גדולים קרוב לצינור ההזנה, קטנים יותר ככל שמתרחקים, מיון טוב | כל הסוגים | סקוריה, פומיס, טוף, איגנימבריט, אגלומרט |
| זרם פירוקלסטי | תנועה צדית יציבה | רדיאלית מסביב לצינור ההזנה, שקיעה לאורך עמקים לאורך של עד עשרות קילומטרים | מסיבי, מוגבל לעומק טופוגרפי | מיון גרוע של חלקיקים מגדלים שונים, ברקציה קרוב לצינור ההזנה | פליניאנית, פלאנית, וולקנית | טוף, איגנימבריט |
| נחשול פירוקלסטי | זרימה צדית לא יציבה, עולה ויורדת על-פי תוואים טופוגרפיים | רדיאלית מסביב לצינור ההזנה, שקיעה מוגבלת חלקית לעומקים טופוגרפיים | מגוון של צורות ועומקי שיכוב | מיון גרוע עד בינוני של אפר דק וגס, אזורים של ריקון גזים | וולקנית, פליניאנית, פריאטו-מגמטית | טוף, איגנימבריט |
ראו גם
לקריאה נוספת
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
קישורים חיצוניים
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
הערות שוליים
- ^ שכבתיות מודרגת – שכבות שבכל אחת מהן מסודרים הגרגרים על-פי גודלם: קטנים למעלה וגדולים למטה
