קורט-יירגן פון ליצוב
| לידה |
7 באוגוסט 1892 מארינוורדר, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1961 (בגיל 68) הנובר, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1944 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-12 מפקד הקורפוס ה-35 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
קורט-יירגן פון ליצוב (בגרמנית: Kurt-Jürgen Freiherr von Lützow; 7 באוגוסט 1892 – 20 ביולי 1961) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פון ליצוב נולד ב-7 באוגוסט 1892 במארינוורדר, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-8 (ברנדנבורג ה-1 - פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה). במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם פון ליצוב עם הרגימנט בקרבות השונים, וב-18 באוגוסט 1917 הועלה לדרגת אובר לוטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פון ליצוב ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1925 הוא הועלה לדרגת האופטמן, ומונה למפקד פלוגה ה-15 ברגימנט הרגלים ה-6 בוירצבורג. בשנה שלאחר מכן מונה למפקד הפלוגה ה-7 ברגימנט הרגלים ה-6 באוטין, ובתחילת 1929 מונה למפקד הפלוגה ה-10 ברגימנט הרגלים ה-6 בפלנסבורג. ב-1 באוקטובר 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ובאוגוסט 1937 מונה לעוזרו של גנרלפלדמרשל אוגוסט פון מקנזן. בסוף 1938 הוא מונה לקצין מטה בקורפוס ה-2, וב-1 ביוני 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה מונה פון ליצוב למפקד רגימנט הרגלים ה-89, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-12, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין ובמהלך המערכה על צרפת, וב-15 באוגוסט 1940 הוא קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה הוא לחם עם הרגימנט בגזרה הצפונית, וב-21 באוקטובר 1941 קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 בינואר 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-1 במרץ מונה למפקד הדיוויזיה ה-12. בנובמבר 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-25 ביוני 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-35, שהוכה קשות במהלך מבצע בגרטיון, אולם נאלץ להיכנע עם כוחותיו ב-5 ביולי לכוחות הצבא האדום.
לאחר המלחמה
במהלך שביו הוא היה אחד הגנרלים הגרמנים שנאלצו לצעוד במוסקבה במהלך מצעד הניצחון ב-17 ביולי 1944, יחד עם כ 57,000 אסירים גרמנים נוספים. מעט אחר כך הוא הצטרף לוועד הלאומי למען גרמניה החופשית והיה אחד החותמים על "קריאתם של 50 הגנרלים" מ-8 בדצמבר 1944, לעם ולוורמאכט. הוא הואשם בפשעי מלחמה, והוחזק בשבי עד 16 בינואר 1956. לאחר שחרורו הוא התגורר בהנובר, שם חי עד מותו ב-20 ביולי 1961.
קישורים חיצוניים
- קורט-יירגן פון ליצוב באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
