קורט טוכלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית משפטן ריקה. ד"ר קוּרט טוּכלֶרגרמנית: Kurt Tuchler;‏ 11 בדצמבר 189423 בנובמבר 1978[1]) היה משפטן ושופט יהודי גרמני, ממנהיגי ציוני גרמניה ועסקן ציבור, ממייסדי ומנהיגי תנועת הנוער היהודי הגרמנית בלאוּ וייס (Blau Weiss; גרמנית: כחול-לבן). כחבר ההנהלה של התאחדות ציוני גרמניה, נלווה אל ליאופולד פון מילדנשטיין, ראש המחלקה היהודית באס דה (שירות הביטחון הנאצי) בביקורו בארץ ישראל באביב 1933, זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. לאחר שעלה טוכלר לארץ בשנת 1936, היה ממייסדי בית ההשקעות הידוע "מוריץ את טוכלר".

ביוגרפיה

ראשית דרכו

קורט טוכלר נולד בעיר שְטוֹלְפ (Stolp) שבפומרניה, הקיסרות הגרמנית (כיום סלופסק (Słupsk), בפולין), בשנת 1894. בשנים 1913-14 למד באוניברסיטאות פרייבורג ומינכן תורת המשפט וכלכלה, וקיבל תואר שני. המשיך ללימודי תואר שלישי, ובשנת 1920 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת האלה. מאותה שנה כיהן טוכלר כשופט בברלין – תחילה כשופט שלום ואחר כך כשופט מחוזי – עד תום תקופת רפובליקת ויימאר, אז פוטר ממשרתו ב-1933 על פי החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי של גרמניה הנאצית. כמו כן היה יו"ר מועצת הקהילה היהודית בברלין. בשנת 1931 נישא לגרדה להמן (Gerda Lehmann), ולימים היו בני הזוג הורים לשתי בנות ובן.

ציוני בגרמניה בראשית התקופה הנאצית

בעת עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 היה טוכלר חבר בהנהלה של התאחדות ציוני גרמניה. התנועה הציונית צברה פופולריות רבה בקרב יהודי גרמניה מאז עלה אדולף היטלר לשלטון, ונטתה לשתף פעולה עם השלטונות בקו שנקטו בו, בראשית תקופת שלטונם, של עידוד היהודים לעלות לארץ ישראל. ב-7 באפריל 1933, ימים אחדים לאחר עליית הנאצים לשלטון, הכריז ה"יודישה רונדשאו" (Jüdische Rundschau), ביטאון התאחדות ציוני גרמניה, כי מכל חלקי האוכלוסייה היהודית עשויה רק התאחדות ציוני גרמניה ליצור קשר עם הנאצים בתום לב כ"שותפים כנים". ההתאחדות הטילה על טוכלר, שהיה אחד מפעיליה וחבר הנהלתה, ליצור קשר עם תומכים אפשריים בציונות בקרב המפלגה הנאצית, במטרה להקל את עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל. טוכלר פנה לליאופולד פון מילדנשטיין, שהיה איש האס דה, שירות הביטחון של המפלגה הנאצית והאס אס, וביקש ממנו לכתוב משהו חיובי בעיתונות הנאצית על יישובם של היהודים בארץ ישראל. פון מילדנשטיין הסכים לשליחות עיתונאית זאת, בתנאי שיותר לו לבקר בארץ ישראל המנדטורית, עם טוכלר כמלווה.

הביקור עם פון מילדנשטיין בארץ ישראל

באביב של שנת 1933 יצאה מברלין לארץ ישראל קבוצה של שני זוגות, טוכלר עם אשתו גרדה, ומילדנשטיין עם אשתו. בדו"ח שמסר טוכלר לימים לארכיון יד ושם הוא כתב: "מטרתנו הייתה ליצור בעיתון נאצי חשוב אווירה שתקדם את מפעל הבנייה בארץ ישראל". לדבריו, גורמים מוסמכים בתנועה הציונית אישרו את יוזמתו.[2] מילדנשטיין וטוכלר בילו ביחד בארץ חודש ימים.

מילדנשטיין קיים את הבטחתו לטוכלר, ולאחר שובו לגרמניה פרסם בשנת 1934 סדרה של שתים עשרה כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ בעיתון הנאצי Der Angriff (גרמנית: "ההתקפה"), ביטאונו של יוזף גבלס, שנשאו את הכותרת "נאצי נוסע לפלשתינה". בעמודו הראשון של העיתון הופיעה מפת ארץ ישראל ולאחריה הכתבות בהן הביע מילדנשטיין אהדה לחלוצים ולמתיישבים היהודים ולהישגיהם, שיצרו לדבריו סוג חדש של יהודי. הוא תיאר יהודים חורשים את האדמה, מייבשים ביצות ומגשימים את הרעיון הציוני. לרגל סדרת הכתבות הוציא העיתון הנאצי מטבע מיוחדת עם צלב הקרס מצִדה האחד ומגן דוד מצִדה האחר, כאשר את מגן הדוד מקיף הכיתוב "נאצי נוסע לפלשתינה" ("Ein Nazi fährt nach Palästina"). טוכלר המשיך לשמור על קשריו עם מידלשטיין ומסר לו ידיעות מועילות.[2]

העלייה לארץ ישראל

כשהחמיר מצב היהודים בגרמניה, עלו קורט טוכלר, אשתו ובתם לארץ ישראל בשנת 1936. בשנת 1939 נסע לז'נבה להשתתף בפעם השנייה בקונגרס הציוני (הפעם הראשונה הייתה טרם עלייתו, ב-1935, בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן). בארץ היה טוכלר ממייסדי חברת ההשקעות "מוריץ את טוכלר" (יחד עם מקס מוריץ אביו של יצחק מוריץ). בני הזוג טוכלר גרו מאז עלייתם לארץ ועד יומם האחרון באותה דירה ברחוב גורדון בתל אביב, דירה בבניין באוהאוס שהייתה מעין מובלעת ברלינאית בתל אביב. פון מילדנשטיין המשיך לשמור על קשריו עם משפחת טוכלר גם בהיותה בארץ. אחת לשנה שלח להם ברכה לראש השנה בעברית.[2] קורט טוכלר ואשתו האריכו ימים: קורט טוכלר נפטר בשנת 1978, בן 83 שנים; גרדה טוכלר נפטרה בשנת 2006, בת 98 שנים. שניהם נקברו בבית העלמין קריית שאול.

"הדירה"

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הדירה (סרט תיעודי)

לאחר פטירתה של גרדה טוכלר באו בני המשפחה לפנות את חפציהם של בני הזוג מדירתם בתל אביב ומצאו ערימות של חפצים, תמונות, מכתבים ומסמכים וביניהם את המטבע. ואז נודע להם על אודות הקשרים של בני הזוג טוכלר עם מילדנשטיין ועל ביקורם המשותף בארץ ישראל, שעליהם לא סיפרו בימי חייהם. אז גם נתברר לבני המשפחה כי בני הזוג טוכלר המשיכו לקיים חליפת מכתבים ארוכה עם בני הזוג מילדנשטיין לאחר המלחמה ואף נסעו לגרמניה לבקרם פעמים רבות. נכדם של קורט וגרדה טוכלר, במאי הקולנוע ארנון גולדפינגר, יצר על בסיס תגליות אלו סרט קולנוע תיעודי בשם "הדירה", שבו כלל גם ריאיון עם בתו של מילדנשטיין. הסרט זכה בפרס אופיר לשנת 2011 כסרט התיעודי הטוב ביותר.

מפרי עטו

  • "Ordnung in der Auflösung", in: Hans Tramer (hrsg.), In zwei Welten: Siegfried Moses zum fünfundsiebzigsten Geburtstag,‪ Tel Aviv: Bitaon, 1962, pp. 128-132. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0