קורנליוס לבאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוֹרנליוּס לבֵּאוֹ (Cornelius Labeo) היה תאולוג רומי ואנטיקוואר, שכתב על נושאים כמו לוח השנה הרומי ותורתה של הדת האטרוסקית. חיבוריו שרדו רק בקטעים ועדויות אצל סופרים אחרים. זמנו תוארך למאה ה-3 לספירה, אולם תארוך זה אינו ודאי. התארוך שלו שנוי במחלוקת ונע בין תחילת המאה ה-2 למאה ה-3.[1] לבאו כונה "התאולוג הרומי החשוב ביותר" לאחר מרקוס טרנטיוס וארו, שנראה שעבודתו השפיעה עליו באופן ניכר. הוא בדרך כלל נחשב נאופלאטוניסט.

לבאו וקנסורינוס הם הסופרים היחידים בעלי עניין ברור בכתיבה על הדת הרומית העתיקה בתקופה של "אנרכיה צבאית" בין מותו של קרקלה ועלייתו של דיוקלטיאנוס, אז נראה שהלמדנות לרוב פסקה. מאחר שלעיתים הייתה חפיפה בין הדת והחוק האזרחי ברומא העתיקה, הקטעים מאת קורנליוס לבאו לעיתים מבולבלים עם אלה של המשפטנים קוינטוס אנטיסטיוס לבאו ומרקוס אנטיסטיוס לבאו.

השפעה

לבאו היה בין המקורות בהם השתמשו מקרוביוסלידוס וסרוויוס. לפעמים הניחו שהבתים על אורפאוס, שניתנו על ידי מקרוביוס בספר הראשון של ה"סאטורנליה" שלו, נלקחו מלבאו. חיבוריו היו משפיעים דיו, עד שהוא שימש כמושא לביקורת על ידי אבות הכנסייה, כמו ארנוביוס (אנ') ואוגוסטינוס.[2] ייתכן והוא היה מקור הביניים של ארנוביוס לציטוטים של פורפיריוס, ואולי גם של מרטיאנוס קפלה לציטוטים של יאמבליכוס.

לבאו התעניין בבעיות כמו קיומה של נומינה (אנ') טובה או רעה, והאם יצורים בשלב ביניים צריכים להיקרא "שדים" או "מלאכים". לבאו הוא בין הסופרים היוונים והרומים שאיתם אוגוסטינוס מתווכח על טבעם של "שדים" בספר 8 בחיבורו "עיר האלוהים". במיוחד הוא דוחה את אבחנתו של לבאו בין שדים טובים לרמאים, ואומר שכולם נשמות לא טהורות ומשום כך רעות.[3] בהגדרתו דמויות שמימיות כאלים, חצאי-אלים וגיבורים, לבאו מיקם את אפלטון בין חצאי-אלים כמו הרקולס ורומולוס.

בחיבורו "על החודשים" (De mensibus), לידוס מצטט את לבאו כמקור שלו לרשימה ובה 30 שמות לאפרודיטה (ונוס) ולהסברים על מנהגים הקשורים ללוח השנה כמו למשל האטימולוגיה של שמות החודשים. לבאו תמך בהשקפה שהאלילה הרומית מאיה הייתה הארץ (טרה), ונקראה כך בשל גודלה (magnitudine) והאלילה הטובה (בונא דאה (אנ')), לה הוקדש מקדש בראש חודש (אנ') מאי הרומי.

לקריאה נוספת

  • מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism. Jerusalem, Israel Academy of Sciences, 1980, Vol II: CXXIV. Cornelius Labeo, pp. 410-412

הערות שוליים

  1. ^ פטר שפר, יודופוביה, עמ' 80–82 (מאנגלית: להד לזר).
  2. ^ אוגוסטינוס, עיר האלוהים, ספר 2, פרקים 11, 14; ספר 9, פרק 19.
  3. ^ אוגוסטינוס, עיר האלוהים, ספר 2, פרק 11; ספר 8, פרק 22; ספר 3, פרק 25.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0