קורנל פרייזיך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קורנל פּרייזיךהונגרית: Preisich Kornél; סולנוק, 15 ביוני 1869בודפשט, 1 בינואר 1955)[1] היה דוקטור לרפואה, רופא ילדים יהודי-הונגרי.

פּרייזיך למד באוניברסיטת בודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). משנת 1894 הוא היה הרופא הראשי של בית החולים לילדים שטפניה ומשנת 1904 של בית החולים סנט לאסלו (Szent László Kórház), פרופסור שעסק במחקר מחלות זיהומיות חריפות אצל ילדים ובשחפת ילדים.

משפחתו

קורנל פּרייזיך נולד במשפחה יהודית נאולוגית, מתבוללת. אביו, אדולף פרייזיך היה סוחר משקאות חריפים, יין ותבואה. אמו הייתה יוזפין קוּפלר. הם נישאו ב-1864. אביו שכר את ארמון הציד ראקוצי ליד סולנוק ואת האחוזה שהייתה שייכת לארמון. קורנל נולד שם ב-1869. היו לו שני אחים גדולים יותר, וילמוש וז'יגמונד ואחריו נולדו להם שתי אחיות, פרידריקה וגיזלה. בגיל ארבע אובחן אצלו דלקת בחוליות ונלקח לריפוי אצל רופאים בבודפשט ובווינה. הוא הושכב במיטת גבס, אבל גם זה לא עזר. עד גיל 16 התפתחה לו גיבנת. ב-1879 עברה המשפחה לסולנוק, וזמן קצר לאחר מכן נפטר אביו. ב-1908, בגיל 39, הוא נשא לאישה את מרגיט וסל בבודפשט ושנה לאחר מכן נולד בנם, גאבור פרייזיך ובשנת 1915 בתם, אירן. בעת נישואיו בשנת 1908 ברישום הנישואים גם הוא וגם אשתו רשומים כיהודים. ישנה גרסה שהם התנצרו לדת הקלוויניסטית לאחר מכן, אך אין על כך תיעוד, גם הלקסיקון היהודי הונגרי לא מציינת דבר כזה.

ביוגרפיה

לאחר מות אביו המשפחה עברה לבודפשט, שם החל ללמוד רפואה. בשנת לימודיו השלישית התחיל להתמחות אצל אוטו פטריק, חוקר מקרה מוות ופרופסור נודע לפתולוגיה ולאחר מכן אצל פרופסור יאנוש בוקאי מומחה ברפואת ילדים בבית החולים לילדים שטפניה, אבל חברו האמיתי הקרוב שעזר לו רבות נשאר אוטו פטריק. בינואר 1900 הוא הגיש בקשה למלגה זרה ונסע לפריז כדי ללמוד אצל פרופסור איליה מצ'ניקוב היהודי-רוסי-צרפתי במכון פסטר. מ-1904 הוא הפך פרייזיך לרופא הראשי של בית החולים לאסלו הקדוש יחד עם ז'יגמונד גרלוצי. בשנת 1906 מונה לפרופסור באוניברסיטה. בינתיים, הפרקטיקה הפרטית שלו גדלה והוא הוזמן להתייעצויות רופאים בבודפשט ומחוצה לה. הוא התיידד עם רופאים צעירים רבים, כמו פאל היים, מיקלוש ברנד (רופא ילדים) (מקודם בלוייר), שומה בק (מקודם שמואל בק) ואדן קומפרכר ועבד איתם הרבה ביחד. הוא חיפש את הדרך הטובה ביותר לטפל בדיפתריה, בטיפוס הבהרות ובדיזנטריה. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הפך למנהל בית החולים סנט לאסלו ולכן ב-1920 (לאחר נפילת הרפובליקה) נפתחה נגדו חקירה משמעתית. הוא הודח מחוגי הרפואה והושעה מתפקידו כרופא ראשי. הוא הואשם כנראה על ידי ז'יגמונד גרלוצי, אך בתום החקירה המשמעתית שנמשכה שלוש שנים, זוכה מכל האישומים, אך סווג בתוך "רשימת B" (אנשים לא מהמנים פוליטית שמועמדים לפיטורים), כך שלא יכול היה לפרסם את כתביו וכשהגיש מועמדות לתפקיד, בקשתו נדחתה כמעט אוטומטית. בינתיים, הפרקטיקה הפרטית שלו גדלה, הוא היה הרופא של: בנו הקטן של הצייר לאיוש גולאצ'י, של ילדי שאנדור ברודי, והיה רופא הילדים של כל משפחת הברון מנפרד וייס, האיש והיהודי העשיר בהונגריה אז.

בית ההבראה לילדים פרייזיך על "הר הפיות" (Tündérhegy)

הוא היה כבר בעבר מעורב ברעיון הקמת בית הבראה לילדים יחד עם מיקלוש ברנד (ברוייר), אבל ברנד נורה למוות במהלך ההרפובליקה הסובייטית ההונגרית, לכן פרייזיך קנה וילה בזוגליגט ביחד עם אחיינו. הוא ניהל את בית ההבראה במשך עשרות שנים. פרייזיך הסתתר במהלך מלחמת העולם השנייה בשל יהדותו ובזכות מזלו הוא ומשפחתו הצליחו להימלט מהרדיפות. אחרי המלחמה בית ההבראה של זוגליגט הולאם, מאז ועד 1958 היה בבעלות המשטרה החשאית ההונגרית (ÁVH) ושימש למטרות רפואיות.[2]

פרייזיך נפטר כתוצאה מדלקת ריאות, אי ספיקת לב, וניוון של שריר הלב.

כתביו

  • אוסף מאמרים ברפואת ילדים (1899) (עם מיקלוש ברנד)
  • רככת (1908)
  • המטולוגיה כללית (1908) (עם פאל היים)
  • טיפול במחלות ילדות
  • שחפת בילדות
  • אפידמיולוגיה של טיפוס הבהרות בבודפשט

לקריאה נוספת

  • "קורנל פרייזיך" (בהונגרית). לקסיקון יהודי הונגרי.
  • אלכסנדר אמד. "A magyar csecsemővédelem és gyermekgyógyászat nagy alakja Preisich Kornél (1869-1955) קורנל פרייזיך דמות גדולה של רפואת הילדים והגנת התינוקות" (בהונגרית). magyar-irodalom.elte.hu.
  • "קברו של קורנל פרייזיך" (בהונגרית). kosakaroly.hu.
  • הרומן האוטוביוגרפי של קורנל פרייזיך (הוצאה פרטית, 2012)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורנל פרייזיך בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0