קלאו אדום-צוואר
 קלאו אדום-צוואר
| |
|---|---|
קלאו אדום-צוואר בסמוך לקנו
| |
| מיון מדעי | |
| סוג: | Aceros |
| מין: | קלאו אדום-צוואר |
קלאו אדום-צוואר (שם מדעי: Aceros nipalensis) הוא מין יחידי בסוגו ממשפחת הקלאויים. הוא מצוי בצפון-מזרח תת-היבשת ההודית ודרום-מזרח אסיה. מין זה הוכרז על ידי ארגון IUCN כ"פגיע": אוכלוסייתו קטנה מאוד בשל ציד ואיבוד בתי גידול, והוא נכחד מקומית מנפאל. גודל אוכלוסייתו מוערך בכ-10,000 פרטים.
מאפיינים
אורכו כ-117 ס"מ, והוא אחד מהמינים הגדולים ביותר במשפחת הקלאוניים. הצוואר, הראש, העורף, הבטן והחזה אדומים אצל הזכר, אך שחורים אצל הנקבה. קצה נוצות התעופה לבן, וחלק מהזנב לבן גם הוא; שאר הגוף שחור-ירקרק. קלאויים צעירים ממין זה דומים לזכרים, אך אין להם את הפסים השחורים על בסיס המקור; פסים אלה נוספים במהלך התבגרות הפרט. מעל המקור אין "קסדה", אך הוא עבה יותר בבסיסו.
תחום תפוצתו של הקלאו אדום-הצוואר התמשך בעבר מנפאל לווייטנאם, אך כיום הקלאו מצוי רק בצפון-מזרח הודו, בהוטן, בורמה, דרום-מזרח טיבט, צפון ומערב תאילנד, צפון לאוס וצפון וייטנאם.
קן הקלאו ממוקם בין 6 ל-33 מטרים מעל פני הקרקע, והוא בדרך כלל חור בעץ. הנקבה כולאת את עצמה בתוכו במשך כארבעה חודשים בשנה, על ידי חסימת הכניסה באמצעות עלים אכולים-למחצה ובוץ; היא משאירה רק חרך קטן שדרכו הזכר יכול להעביר לה מזון. הנקבה מטילה 2 ביצים, בדרך כלל באפריל, במהלך העונה היבשה, על מנת לסנכרן את בקיעת הביצים לעונה הגשומה.
הקלאויים ממין זה ניזונים בעיקר מפירות (חביבים עליהם במיוחד אגוזי מוסקט, אגסים ותאנים), אך תזונתם משתנה ביחס לפריחת עצי הפרי השונים. הפרטים ממין זה ניזונים לעיתים גם מסרטנים, חיפושיות, ציקדות, לטאות, שלשולים, צפרדעים ומיני עופות שונים.
למרות שאוכלוסייתו של הקלאו אדום-הצוואר מאוימת על ידי ציד, כיום חלקים מתחומי תפוצתו הוכרזו כשמורות טבע, בהודו, סין, תאילנד ובהוטן. ישנם מספר ארגונים שמסייעים בשימור הקלאו, בין השאר האגודה ההודית לטבע, פרויקט אימוץ קן הקלאו, ופרויקט נוסף, שמטרתו - החלפת השימוש במקור הקלאו בעותקים עשויים מסיבים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
