קלאפר (צילום)
קְלַאפֶּר (בעברית: נַקָּשׁ[1] או צפחת הסרט; באנגלית: clapper או clapperboard) הוא מכשיר המשמש בתעשיית הקולנוע והפקת הווידאו כדי לסייע בסנכרון בין התמונה לקול, וכדי לסמן סצנות וטייקים ספציפיים שצולמו במהלך הצילומים. את צליל הנקישה החד שמפיק הקלאפר ניתן לזהות בנקל ברצועת הקול, ואת פעולת הסגירה שלו ניתן לזהות בקלות ברצועת התמונה. כך ניתן לתאם בדיוק רב בין הקול לתמונה. קלאפר משמש בסרטים וסדרות כדי לזכור את מספר הסצנה וכדומה.
היסטוריה
בראשית ימי הקולנוע, שימשו שני מכשירים שונים בתפקידיו של הקלאפר: חבר צוות אחד היה אוחז בלוח שעליו היה כתוב המידע על הסצנה הבאה, וחבר צוות אחר היה עומד מלפני המצלמה ונוקש בשני מקלות נקישה (clapstick) מחוברים-יחדיו ששימשו לסנכרון בין התמונה לקול.[2] השילוב של שני המכשירים יחד, הקלאפר - שכולל לוח שעליו מוצמדים שני מקלות הנקישה, אפשר לאדם אחד לבצע את שתי המשימות.
ייתכן שאת מקלות הנקישה המציא פ.וו. ת'רינג (F. W. Thring), אביו של השחקן פרנק ת'רינג, שהיה מנהל אולפני אפטי (Efftee) במלבורן, אוסטרליה בשנות ה-20 של המאה ה-20.[3] את השילוב של מקלות הנקישה עם לוח המידע המציא לאון מ. לאון (Leon M. Leon), שהיה טכנאי קול חלוצי.[4] הלוח בעל הספרות הדיגיטליות המשמש כיום בתעשיית הקולנוע הומצא על ידי מתיו ל. דייוויס (Matthew L. Davies) בשנת 1994, שרשם עליו פטנט מס' 6831729.[5]
מבנה והרכב
הלוח של הקלאפר המסורתי היה עשוי מעץ, אך כיום הוא מורכב לרוב משני מקלות עץ המוצמדים ללוח מחיק או ללוח שקוף מזכוכית אקרילית, כך שאין צורך בתאורה נוספת מכיוון המצלמה כדי שהכיתוב ייראה בבירור. אולם, חלק מהגרסאות המודרניות של המכשיר נזקקות לתאורה אחורית. ישנם גם "לוחות חכמים" או "לוחות דיגיטליים", שכוללים שעון דיגיטלי המואר בנורות לד. מקלות הנקישה כוללים באופן מסורתי מארג של קווים אלכסוניים, שחורים ולבנים, שנועדו לכך שניתן יהיה להבחין בקלאפר בבירור במרבית תנאי התאורה. כיום נפוצים גם מקלות הכוללים מארג של פסים צבעוניים.
אופן השימוש
על לוח הקלאפר נכתבים הפרטים של הטייק הבא, שכוללים לרוב את התאריך, שם ההפקה, שם הבמאי, שם הצלם ומידע על הסצנה - שנכתב לפי שני פורמטים מקובלים:
- הפורמט האמריקאי: שם הסצנה, זווית הצילום ומספר הטייק, למשל "סצנה 24, C, טייק 3"
- הפורמט האירופאי: מספר הלוח, מספר הטייק (לרבות מספר המצלמה המצלמת את הלוח אם ישנו שימוש במספר מצלמות), למשל "לוח 256, טייק 3C"
פעמים רבות מספר הסצנה ייכלל גם בפורמט האירופאי. אולם, אם מספר הסצנה איננו מצוין על גבי הלוח, ייעשה שימוש ב"דף המשכיות" (continuity sheet), שממפה בין מספר הלוח למספר הסצנה, זווית הצילום ומספר הטייק. עם זאת, בסרטים קצרים חשיבות העניין פחותה. טוען הקלאפר (clapper loader), הנקרא גם עוזר הצלם השני, הוא האחראי על התחזוקה והתפעול של הקלאפר, בעוד שמנהל התסריט (או "מנהל ההמשכיות") אחראי על קביעת הפורמט שבו יצוינו הפרטים על הלוח, ואילו מספרים יינתנו לכל טייק. אף שמדובר לרוב במשימה יחסית פשוטה מהרגע שנקבע פורמט הכתיבה, מנהל התסריט הוא הפוסק הסופי כאשר ישנו מצב לא ברור המעורר מחלוקת.
לאחר הפעלת מקלט הקול, מתבצעת הקראה של מזהי הטייק, שמכונה "הכרזה". באותו זמן או זמן קצר לאחר מכן, המצלמה תתחיל לצלם, ואז יצולם לזמן קצר הקלאפר בתחילת הטייק, ותהיה נקישה במקלות הנקישה, מיד לאחר שהמצלמה הגיעה לסנכרון. אולם התיאור לעיל מתאר נוהגי עבודה כלליים, ונוהג העבודה הספציפי עשוי להשתנות, בהתאם לאופי ההפקה (סרט תיעודי, צילומים לטלוויזיה, סרט קולנוע, פרסומת וכו') והמוסכמות באזור הצילום.[6] לעיתים, במקום להשתמש בלוח, תיעשה הקראה של פרטי הסצנה ("הכרזה"), לרוב בידי אחד השחקנים בסצנה, ואז ימחא השחקן כף, לאות סנכרון.
לעיתים יצולם הלוח בסוף הטייק, ואז הוא ייאחז במהופך. בשיטה זו משתמשים כאשר לא ניתן היה לצלם את הקלאפר בתחילת הטייק, בשל כיוון או הצבת המצלמה בצורה מסוימת שלא אפשרה לצלם גם את הקלאפר; למשל, כאשר מוקד המצלמה כוון בצורה מסוימת שלא ניתן לשנותה עד שצילום הטייק מסתיים. הקלאפר משמש בדרך כלל לזיהוי כל הטייקים במהלך ההפקה, גם כאלו שאינם דורשים סנכרון קול. כאשר הלוח משמש לסימון סצנה שאינה דורשת סנכרון קולי, הוא ייאחז חצי פתוח, עם יד המפרידה בין המקלות, או שהוא ייאחז סגור, עם יד מעל המקלות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מונחי טלוויזיה וקולנוע, באתר האקדמיה ללשון העברית, רשומה 91
- ^ "How does a movie clapperboard work?". HowStuffWorks. נבדק ב-2010-03-28.
- ^ ביוגרפיה של פרנק ת'רינג (הבן), באתר IMDb
- ^ ביוגרפיה של לאון מ. לאון, באתר IMDb
- ^ US Patent 6831729: Apparatus and method of using same for synchronizing film with sound, באתר Google Patents.
- ^ "Studio TV Production". Cybercollege.org. נבדק ב-2012-06-18.
