קלוד-אנרי דה סן-סימון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. קלוד-אנרי דה סן-סימון (בצרפתית: Claude-Henri de Rouvroy, comte de Saint-Simon; 1760–1825), הוגה דעות ואוטופיסט צרפתי, מייסד הסוציאליזם הצרפתי.
חייו
הגותו
סן-סימון יכול להחשב דמות מקשרת בין התקופה ה"אנציקלופדיסטית" והסוציאליסטית. בכתביו הראשונים ביקש סן-סימון לייסד דת חדשה, "דת ניוטון", שתבוסס על חוק המשיכה ושכוהניה יהיו מדעני כל העולם, וכל זאת בהנהגת נפוליאון, שלו יועד תפקיד "המנהיג המדעי של האנושות."
מאוחר יותר, החל דוגל ברעיון שמנהיגי החברה צריכים להיות "מעמד התעשיינים" שכלל בנקאים, מדענים, פועלים ובעלי המפעלים ולא האצולה, הכמורה והבירוקרטיה שנתפשו בעיניו כטפילים. כדרכו, ביקש סן-סימון משארל העשירי, מלך צרפת, המלך הבורבוני השמרני לעילא להפוך ל"תעשיין הראשון של הארץ," להכריז על דיקטטורה זמנית ולהקים "מונרכיה מדעית."
בגלגולו השלישי, זמן קצר לפני מותו, החל סן-סימון מפתח חזון סוציאליסטי שבו מוקמת "נצרות חדשה" אשר מטרתה העיקרית הוא "השיפור המוסרי והחומרי של מצב המעמד הגדול והעני ביותר." סן-סימון אינו שולל את עקרון הקניין הפרטי, אך ממליץ על הגבלתו בהתאם לעניין הכלל, ובמיוחד הוא שולל את זכות הירושה.
ממשיכי דרכו של סן-סימון פיתחו מתורתו תזה היסטוריציסטית, שלפיה קיימים שני עקרונות חברתיים הנאבקים זה בזה בתולדות האנושות: זה של אנטגוניזם, המאופיין במלחמה, אגוטיזם ואנרכיה, וזה של הדת, המאופיין ברוח של ציות, דבקות וקישור-שיתופי (אסוסיאציה). רוח הקישור השיתופי מתפתחת בעידן המודרני, טענו, כשהקישור השיתופי מתרחב ממשפחה לעיר, מעיר לאומה ומאומה לפדרציה של אומות. תחת המשטר הנוכחי, טענו, התעשיין מנצל את הפרולטריון שחבריו, אף שהם כביכול חופשיים, חייבים לקבל את תנאיו כדי להימנע מרעב. התרופה לכך, גרסו, תימצא בביטול חוקי ההורשה והעברת הירושה למדינה ובהפקעת כל אמצעי הייצור לטובת המדינה, שהיא הקישור-השיתופי העליון.
לאחר מותו, פעילים בתנועה מתחומי הפוליטיקה והעיתונות, המשיכו להפיץ את הסן סימוניזם בצרפת ומחוץ לה. מבין התומכים הבולטים היו פרדיננד דה לספס, סוחר המשי פרנסואה ברתלמי ארל-דופור, ברתלמי פרוספר אינפנטין (אנ'), רפורמטור חברתי צרפתי וסוזן וואלקין
ראו גם
קישורים חיצוניים
