רבי קלונימוס בן קלונימוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 או 1287,[1] ארל - אחרי 1328) היה חכם ומשורר צרפתי-איטלקי. נשא, כאביו, את התואר "נשיא". חיבר את הספר "אבן בחן" ו"מסכת פורים", וכן עסק רבות בתרגום ספרי פילוסופיה ורפואה מערבית לעברית.
ביוגרפיה
רבי קלונימוס נולד בארל שבפרובאנס, ובצעירותו החל ללמוד מקרא, רבנות ושפות, והחל לתרגם ספרות. ככל הנראה החל לנדוד בשנת 1306, ונסע ללמוד בברצלונה. משם הוא כתב אגרת למשפחתו בצרפת בה תיאר את החכמים עמם נפגש, ואת מצבם הירוד מבחינה תורנית של תושבי פרובאנס. ב-1308 חזר לעיר הולדתו, ובמשך שנתיים תרגם ספרי מתמטיקה ורפואה מערבית לעברית. ב-1314 הוא היה באוויניון, וב-1318, מהעיירה סלון שבקרבת ארל, שבה למד מפי המלומד אבא מרי בן אליגדור, כתב "תשובה" נגד הספר "ספר הסוד" של רבי יוסף אבן כספי. בין השנים 1318–1323 הוא התגורר בקטלוניה, שם גם כתב את ספרו העוסק בענייני מוסר "אבן בחן".
בעקבות ספרו הוא התפרסם בקטלוניה וספרו הפך נפוץ, עד כדי כך שב-1324 מלך נאפולי, רובר (החכם) לבית אנז'ו, הזמינו לשבת אצלו ולתרגם ספרות מערבית ללטינית. רבי קלונימוס נעתר להזמנה, אך העדיף להתגורר ברומא מפני ששם התגוררו יותר יהודים. בזמן ישיבתו ברומא כתב לבנו את "אגרת המוסר". אחיו של רבי קלונימוס, שמואל, התכתב עם עמנואל הרומי בנוגע לשובו של רבי קלונימוס לעירו, ועמנואל הרומי באחת מאגרותיו מפליג בשבחו של רבי קלונימוס: "אמרנו בצלו נחיה... משך ביפיו הלבבות, נפלא בעיני המחשבות".[2] בסופו של דבר שב רבי קלונימוס לעירו. אין בידינו ידיעות אודות פעולותיו לאחר 1328.
חיבוריו ועבודתו
חיבורו המפורסם של רבי קלונימוס הוא "אבן בחן" העוסק בענייני מוסר, שאותו, כאמור, כתב בקטלוניה. מהדורה מחודשת של הספר על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים יצאה לאור בשנת 1956 על ידי אברהם מאיר הברמן בצירוף הערות ושינויי נוסחאות. עוד הוא עסק רבות בתרגום, ובין השאר תרגם את "איגרת בעלי חיים" מערבית, ושפורסמה מאוחר יותר במהדורות שונות בעברית. במהלך עבודתו אודות האיגרת הוא נאלץ למצוא שמות עבריים רבים לבעלי חיים, ובתוך הדברים הוא מזכיר ש"הזמיר בעל הלשונות ובעל הנגינות הוא זה העומד על ענף האילן". יעקב עציון כותב כי השימוש במונח "זמיר" אינו משמש לתיאור ציפור במקורות הקדומים, וייתכן כי זהו המקור הראשון לקרוא כך לציפור השיר.[3] כשישב ברומא כתב פרודיה לפורים על התלמוד בשם "מסכת פורים", שעוררה התנגדות רבנית.
כן התפרסם חיבורו "מגלת ההתנצלות הקטן".[4] באיגרת זו מתנצל רבי קלונימוס בפני אחיו על שהרחיק נדוד מביתו בארל, נטש את משפחתו, וגלה למקום תורה בברצלונה. כדי להצדיק את המעשה, רבי קלונימוס משרטט תיאור מעניין וחי של בתי המדרש הסמוכים לארל, על מעלותיהם ובעיקר חסרונותיהם.
חיבור אחר שלו התפרסם ללא ציון מלא של שם המחבר. זהו ספרו "משרת משה" העוסק בהגנה על הרמב"ם ועל ספרו מורה נבוכים כנגד מתקיפיו. שיטת ההגנה של רבי קלונימוס היא להציג פרשנות שמרנית (יחסית) לעמדותיו של הרמב"ם.[5]
חיבורים שונים שלו עודם מצויים בכתב יד, בהם תרגום לביאור האמצעי של אבן רושד ל"ספר הניצוח" (כ״י ניו יורק, בהמ״ל 2486); תרגום לביאור האמצעי של אבן רושד ל"ספר ההטעאה" (באותו כ"י); תרגום לספר "אחצאא אלעלום אמר אלפאראבי" של אלפאראבי; ועוד.
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי קלונימוס בן קלונימוס בפרויקט בן-יהודה
- ריצ'רד גוטהייל, יצחק ברוידא, Kalonymus ben Kalonymus ben Meir, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- J. Chotzner, Kalonymos ben Kalonymos, The Jewish Quarterly Review
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, רבי קלונימוס בן קלונימוס (PDF)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי קלונימוס בן קלונימוס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 117, באתר HebrewBooks
- ישראל חיים טביוב, אוצר השירה והמליצה, אודות רבי קלונימוס בן קלונימוס וקטעים מספרו "אבן בחן"
- מנהגי פורים, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- חיבוריו
- איגרת בעלי החיים (שתרגם רבי קלונימוס), באתר אנימלס
- אבן בחן, ויניציאה ש"ו 1546, באתר היברובוקס
- אבן בחן, קרימונה שי"ח 1558, באתר היברובוקס
- אבן בחן, זולצבך תס"ה 1705, באתר היברובוקס
- אבן בחן, למבערג תרכה 1865, באתר היברובוקס
- אבן בחן, ירושלים תרס 1900, באתר היברובוקס
- מגילת סתרים וס' מסכת פורים, וינה תרל"א 1875, באתר היברובוקס
- מגילת סתרים מסכת פורים ויניצייא שי"ב 1552, באתר HebrewBooks
- אגרת בעלי חיים, ברלין תקכ"ב 1762, באתר היברובוקס
- אגרת בעלי חיים, ווארשא תר"ג 1843, באתר היברובוקס
- אגרת בעלי חיים, ווילנא תרל"ד 1874, באתר היברובוקס
- אבן בחן, מהדורת א' מ' הברמן, הוצאת מחברות לספרות, תשט"ז/ 1956, בארכיון האינטרנט
- משרת משה לייפציג תר"ה 1845, באתר HebrewBooks
- תשובה מינכן תרל"ט 1879, באתר HebrewBooks
תרגום "אגרת בעלי חיים" ליידיש
- אייזיק מאיר דיק, אגרת בעלי החיים : דער וויכוח צוויסן דיא מענטשין מיט אלע ברואים אונ חיות פון דער וועלט.../ וואס אים האט פערפאסט אין לשון הקודש החכם רבי קלונימוס, וילנה: יהודה ליב מ"ץ, תרל"ח 1877.[6].
הערות שוליים
- ^ סתירה בין Jewish Encyclopedia למאמרו של J. Chotzner.
- ^ "מחברות עמנואל", כג.
- ^ יעקב עציון, שיר השירים (זמיר), אתר השפה העברית.
- ^ י' שצמילר, כתב עת ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, י (תשכ"ו) עמודים ט-נב
- ^ דב שוורץ, ’משרת משה’ לרבי קלונימוס, קובץ על יד י"ד, תשנ"ח, עמ' 297–394
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אייזיק מאיר דיק
