תורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תוכן בסיסי. בערך שאמור להיות מהראשונים והעיקריים באנציקלופדיה יהודית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
לימוד תורה בישיבת קול תורה

התורה היא ספר המצוות, החוקים והחכמות שניתנו לעם ישראל במדבר סיני מיד לאחר העמדתם לעם השם.

התורה המכילה את רצון השם המתומצת ברבדים ותתי רבדים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, אשר לצורך הבנתם וידיעתם הרבה עמלים חכמי ישראל שנים רבות, ואף כל ימיהם ממש. התורה הינה המתנה החביבה והגדולה ביותר ממה שנתן אלוקים לאנושות אי פעם. והיא נחשבת ומוערכת רבות גם בעיני הקב"ה שבראה עוד קודם לבריאת העולם. התורה מעניקה ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, ראיה על-תבונית וידיעת השם לפי הרבות עסקם בה. מכורח ערכה של תורה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים עד מאד.

מפאת ערכה העצום, ומכוח מצות לימוד תורה, כל יהודי מאמין משתדל להגות בה כל יום כפי כוחו. לומדיה מעידים על עצמם כי לימוד קבוע משמח אותם ומרומם אותם. התורה וקיום מצוותיה היא הינה הגורם לעיקר השכר בעולם הבא.

היא נמסרה מחולקת במלואה לשני חלקים עיקריים "תורה שבכתב" הכוללת את התורה אשר נכתבה על ידי משה רבינו גדול הנביאים ושאר חלקי הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המפרשת את התורה. תורה שבכתב לכתחילה נכתבה כסמוכה על התורה שבעל פה, המבהירה את החוסרים ומשלימה את הבנת התורה שבכתב.[1]

בתורה יש תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום.

חלקי התורה

ספר תורה כתוב על קלף, הספר הקדוש ביותר בתורה.

בתורה מספר עצום של ספרי קודש

חמישה חומשי תורה הם החלק המקודש ביותר בתנ"ך והוא נכתב מפי הקב"ה על ידי משה, הנביאים והכתובים נכתבו באמצעות נבואה על ידי נביאים שונים בתקופות שונות.

  • המשנה - קובץ הכולל בעיקר הלכות חוקים ומצוות. הנלמד על ידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת - איש מפי איש עד משה רבנו. נוסחה הסופי של המשנה גובש ונחתם על ידי רבי יהודה הנשיא. עצם כתיבתה של המשנה היווה חריגה מהמסורת המקובלת עד אז שאסרה על כתיבת ספרות תורנית נוספת מלבד התנ"ך, רבי יהודה הנשיא חרג מכלל זה מאחר שראה שאי אפשר להמשיך את העברת ההלכות בע"פ מחמת השיכחה לכן כתבה. המשנה נכתבה בארץ ישראל, בלשון הקודש בניב שונה מזה שמוכר מן התנ"ך, המכונה לשון חכמים או "עברית משנאית".
  • התלמוד - שבו נלמד המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכה ואגדה נוספים - כולל את הפרשנות המקובלת ותוספות שונות כמו שנלמדו במאות השנים שלאחר חתימת המשנה. התלמוד כולל שני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בבבל, על ידי האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בארץ ישראל בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בקהילה שבה נערך כל אחד מהם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית בדיאלקט מקומי. רוב הלימוד בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה. ובעקבות דיוניו, נכתבו ספרי הלכה רבי השפעה [2] ואף ספרים שבאו רק לפרש את התלמוד [3]. אחד מספרי ההלכה הללו הוא ארבעה טורים (רבינו יעקב בנו של הרא"ש) ועליו כתב מרן רבינו יוסף קארו את חיבורו הבית יוסף שהוא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
  • השולחן ערוך - ספר הלכה המסכם את כל קובצי הפרשנות והספרים הרבים אשר נכתבו על התלמוד. השולחן ערוך נכתב על ידי רבי יוסף קארו ועם הזמן נכתבו עליו ספרים רבים שמטרתם לפרש את דבריו ולדון בנושאים נוספים או מתחדשים: בין הבולטים שבהם: פרי מגדים מגן אברהם ומשנה ברורה

ספרות נוספת היא הספרות הקבלית המבוססת בעיקר על כתבי האר"י והזוהר.

יסודי התורה

יסוד הדת הוא האמונה בא-ל האחד והיחיד

עיקרי האמונה

המפורסמת ביותר היא רשימתו של הרמב"ם הכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח.

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם האמונה היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה כביטוי לאמונה בייחוד השם, כאמצעי לזיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, ואף בעת מוות על קידוש השם.

בריאת העולם

בספר בראשית מסופר איך נברא העולם בשישה ימים. בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת ה' ממלאכתו. מניין השנים בלוח הוא לבריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון), על-פי חשבון המופיע בספר סדר עולם (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנ"ל.

לפי המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום השבת). לאחר חטא עץ הדעת גורש האדם מגן עדן, וכך התחילה שושלת האדם.

על פי חלק מחכמי ופרשני התורה, כגון הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן אף הוא בסוד "מעשה בראשית".

הלכה

תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) חמישה חומשי תורה, תנ"ך, זוג פמוטים לנרות שבת ויום טוב, קופסה של אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלכה

התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי תורה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של התורה הרבנית, המצוות. עיקר לימוד התורה הוא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם " אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.

בהיעדרו של בית דין הגדול, מורה התורה הוא החכם או הרב. הוא גם אחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל פסיקת הלכה וקיום הדין, בנושאי אישות, גיור וממונות.

בתי מדרשות ובתי כנסיות

כולל "ברכת יצחק", מוסקבה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תפילה, בית כנסת, בית מדרש

בתי מדרשות הם המקום המרכזי ללימוד התורה, ובבית כנסת הם המקום להתכנס בו בזמן שלוש התפילות היומיומיות (שחרית, מנחה ומעריב), בשבתות ובחגים מוסיפים עוד תפילה הנקראת תפילת מוסף. בימי שני וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לעיתים הוא מכונה בשם "בית מקדש מעט", על שם בית המקדש שעד חורבנו היווה מרכז התורה והקדושה בעולם.

ראו גם


  1. ^ אבן עזרא פתיחה לפירושו על התורה.
  2. ^ בהם רי"ף רא"ש רמב"ם
  3. ^ רש"י תוספות וכו'