קלרנס דיל
| לידה |
פרדריקטאון, אוהיו, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
ספוקיין, וושינגטון, ארצות הברית  |
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית |
קלרנס קליבלנד דיל (באנגלית: Clarence Cleveland Dill; 21 בספטמבר 1884 – 14 בינואר 1978) היה פוליטיקאי אמריקאי ממדינת וושינגטון. כדמוקרט, הוא נבחר לשתי קדנציות כל אחת בשני בתי הקונגרס.
ביוגרפיה
ראשית חייו
דיל נולד ב-21 בספטמבר 1884 בפרדריקטאון, אוהיו, ולמד באוניברסיטת אוהיו ווסליאן, שם היה חבר באחווה החברתית Phi Kappa Psi. הוא השלים את עבודתו לתואר ראשון באוניברסיטת דלאוור ב-1907.
כאדם צעיר, דיל היה מורה, ועבר מערבה לספוקיין, וושינגטון, ב-1908. הוא לימד אנגלית בתיכון סאות' סנטרל והיה כתב עיתון ב-The Spokesman-Review בקיץ.
קריירה פוליטית
דיל הפך לעורך דין ב-1910, ועד מהרה נכנס לפוליטיקה. הוא נבחר לבית הנבחרים האמריקני ב-1914 וב-1916 מהמחוז החמישי החדש שנוצר. ב-5 באפריל 1917, דיל היה אחד מ-50 נציגים שהצביעו נגד הכרזת מלחמה על גרמניה. הצבעתו הייתה שנויה במחלוקת בקרב בוחריו, כולל חברי מפלגתו שלו. הוועדה הדמוקרטית של מחוז ספוקיין דנה בהרחקת דיל, אך בסופו של דבר הצביעה נגד לעשות זאת. דיל הובס בקושי לבחירה מחדש ב-1918 על ידי שופט בית המשפט העליון של המדינה ג'. סטנלי ובסטר.
דיל נבחר לסנאט האמריקני ב-1922, כשהוא מנצח את הרפובליקני המכהן כבר שתי קדנציות, מיילס פוינדקסטר. דיל פעל כתומך ברפורמה פרוגרסיבית והתחייב לבטל את חוק אש-קאמינס ולדחוף לפרויקט אגן קולומביה. פוינדקסטר, שנתמך על ידי עיתונים גדולים כמו The Spokesman-Review ו-The Seattle Times, ניסה להציג את דיל כקיצוני בשל הרקורד המלחמתי שלו ותמיכתו בתוכנית הפלומב. דיל סחף את מחוז ספוקיין, חלק גדול ממזרח וושינגטון, ואת המחוזות העירוניים של אזור פיוג'ט סאונד. דיל נבחר מחדש ב-1928, אך לא ביקש קדנציה שלישית ב-1934. בחירתו ב-1928 סימנה את הפעם האחרונה שבה נבחר מועמד ממזרח וושינגטון לסנאטור האמריקאי.
בסנאט, הוא היה נותן החסות הראשי של חוק הרדיו של 1927 ושל חוק התקשורת של 1934, והיה תומך נלהב של סכר גרנד קולי.
ביוני 1934, הקונגרס תיקן את חוק העבודה של ווטסון-פארקר לרכבת כך שהוא כלל במפורש אנשי רכבות וחברות קרונות שינה שאינם פועלים. הסנאטור דיל העניק חסות על החוק החדש מכיוון שחשב שהסבלים והמשרתות של פולמן צריכות להיות שחורות. סכסוך שיפוט בין מסדר מובילי רכבי השינה לאחוות סבלי רכבי שינה היה צריך להיות מיושב לראשונה בפדרציה האמריקאית של העבודה, אך ההשפעה הייתה פי ארבעה על החברות באחווה. עובדים שחורים יכלו כעת להצטרף לאיגוד ללא חשש שיאבדו את מקום עבודתם.
דיל התמודד על משרת המושל בשנת 1940 אך הובס בדוחק על ידי הרפובליקני ארתור ב. לנגלי. הניסיון האחרון שלו לתפקיד בחירה היה למושב הפתוח בקונגרס מהמחוז החמישי של ספוקיין ב-1942, אך הוא הובס בקלות על ידי וולט הורן, הרפובליקני הראשון שזכה במחוז זה מזה עשרים שנה. הורן הפסיד לצ'ארלס ליווי באחת עשרה נקודות במרוץ הקודם ב-1940.
לאחר מכן שימש דיל כחבר בוועדת אגן קולומביה מ-1945 עד 1948, וכעוזר מיוחד לתובע הכללי של ארצות הברית מ-1946 עד 1953. בין כל העבודות הללו עסק בדרך כלל בעריכת דין. הוא מת ב-14 בינואר 1978 בספוקיין, וושינגטון בגיל 93, הסנאטור האמריקאי האחרון החי שנבחר לפני השפל הגדול.
חיים אישיים
לאחר שעזב את הסנאט, ביקש דיל להתגרש מאשתו ב-1936, הסופרת הפמיניסטית רוזלי גרדינר ג'ונס מניו יורק. דיל טען שג'ונס אמרה לחבריו שהוא "פחדן פוליטי" על כך שלא ביקש להיבחר מחדש ב-1934, ושהיא קברה כלבים ואשפה בחצר האחורית. הוא נפרד ממנה בזמן שהוא עדיין בתפקיד, הליך הגירושין המתוקשר החל בסוף יוני 1936 בספוקיין. בית המשפט פסק לטובתו: הוא שמר על הבית, היא קיבלה את הרהיטים.
דיל פגש את המחנכת לכלכלת בית מייבל איילין דיקסון (1905 – 1969) בנובמבר 1936 בוושינגטון הבירה, והם נישאו במאי 1939. נולדה בקריסטל, דקוטה הצפונית, היא גדלה בקנדה; דיקסון סיימה את לימודיה באוניברסיטת אלברטה באדמונטון וקיבלה תואר שני במכללת וושינגטון סטייט בפולמן. הם היו נשואים שלושים שנה, עד מותה ממחלת לב.
קישורים חיצוניים
- קלרנס דיל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- קלרנס דיל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קלרנס דיל40493818Q372316