קנו (עיר)
 | |
| קנו במבט מגבעת דאלה | |
| מדינה |
 ניגריה |
|---|---|
| מדינה | קנו |
| ראש העיר | אדו באירו |
| מושל | איבראהים שקראו |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,359,248[1] (2009) |
| אזור זמן | UTC +1 |
קנו (באנגלית: Kano) היא מרכזה המנהלי של מדינת קנו שברפובליקה הפדרלית של ניגריה. העיר ממוקמת בצפון המדינה. קנו היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה ושטחה ברפובליקה הפדרלית של ניגריה, אחרי לאגוס ואיבאדן וחיים בה כ-2.4 מיליון תושבים. רוב תושבי העיר הם מוסלמים סונים. השליט המסורתי של העיר הוא האמיר של קנו. האמיר הנוכחי אדו באירו נמצא בשלטון משנת 1963. המושל של מדינת קנו, איברהים שקראו, הוא המושל הממונה על העיר.
היסטוריה
הקמה והיסטוריה מוקדמת
במאה ה-7 התיישבה בגבעת דאלה (היום חלק מהעיר קאנו) קהילה של אנשים שהחלו לעסוק בכריית ברזל. יש ספק בשאלה אם התושבים היו בני שבט האוסה או דוברי שפות ניגריות-קונגולזיות.[1] קאנו נקראה בעבר דאלה, על שם הגבעה והחזיקה בשם זה עד לתחילת המאה ה-16 לפי מקורות מאימפריית בורנו[2]. על פי כתבים ששרדו מימי שבט האוסה המתיישב הראשון באזור הוא כהן ושמו ברבושה שעבד את הרוח של גבעת דאלה. במחקרה של אליזבת איסיצ'אי משנת 1997 היא מציינת שתיאורו של ברבושה דומה לזה של בני שבט ה"סאו".[3]
על פי אותם כתבים, בגאודה, נכדו של הגיבור המיתולוגי באיאג'ידה[4] היה המלך הראשון של קאנו. הוא שלט משנת 999 עד 1063. לפני כן התקיימו באזור משטרי צ'יף אחדים.[5] נכדו, גיז'ימאסו (ששלט בשנים 1095-1134), המלך השלישי, החל בבניית חומות לעיר. בנו של האחרון, טסאראקי, המלך החמישי (שלט בשנים 1194-1136) השלים את בנייתן.
מוחמד רומפה עלה לשלטון בשנת 1463. הוא שלט עד לשנת 1499. במהלך שלטונו הוא ערך רפורמות בעיר והגדיל ושדרג את ארמונו של האמיר. הוא שיחק תפקיד חשוב באסלאמיזציה של העיר.[6]. הוא ניצל את כוחו כדי להפציר בתושבי הקבע של העיר להמיר את דתם.[7] הכתבים המספרים את ההיסטוריה של העיר מזכירים 12 חידושים הנזקפים לזכותו של מוחמד רומפה.
על פי הכתבים המלך ה-38 של העיר, קומבארי דאן שריפה (שלטון ב-1731-1743), הוביל את קנו בקרבות משמעותיים נגד סוקטו.
כיבוש ושלטון פולאני
בתחילת המאה ה-19 הוביל השליט האסלאמי אוסמן דן פודיו ג'יהאד נגד העיר קאנו והפיל את שליטה שהיה שייך לשבט האוסה משלטונו וערך רפורמות בנושאי ממשל ודת בעיר.[8] מאז שלטו בעיר אמירים שהיו שייכים לשושלת פולאני.[9]
במאה ה-19 רעב כבד פקד את העיר מספר פעמים לאורך המאה. העיר סבלה מרעב בשנים 10-1807, שנות ה-30 של המאה, 1847, 1855, 1863, 1873, 1884 ו-1890-1889.[10]
בשנים 1895-1893 מלחמת אזרחים מקומית בין שני טוענים לכתר נערכה בקנו. בעזרת עבדים שהיו נאמנים אליו השליט יוסופו הביס את טוקור ותפס את כס האמיר.[11]
השלטון הבריטי (1903-1960)
הממלכה המאוחדת השתלטה על קאנו בשנת 1903 והגדירה אותה מרכז מנהלי של צפון ניגריה. לאחר מכן העיר קדונה תפסה את מקומה כמרכז שלטוני. העיר לא שבה לתפקד כמרכז מנהלי או שלטוני בזמן השלטון הבריטי אלא רק אחרי מתן העצמאות לניגריה.
בשנים 1914-1913 בימים שבהם תחום גידול אגוזי אדמה התפתח וצמח פקדו את העיר יובש ובצורת כבדה. בעקבות הבצורת שוב סבלה העיר מרעב.[12] תחת שלטון בריטי הרעב חזר בשנים 1908, 1920, 1927, 1943, 1951, 1956, 1958.[10]
לקראת 1922 סוחר אגוזי האדמה אלחסאן דנטאלה היה לאיש העסקים העשיר ביותר בקנו.
בשנת 1953 פרצו בעיר מהומות בין-גזעיות שנבעו כתוצאה ממחלוקת תקשורתית בנוגע לאי הסכמה של פוליטיקאים צפון ניגרים ודרום ניגרים בבית הנבחרים.[13] על פי הדיווחים במהומות נהרגו אלפי תושבים ממוצא דרום ניגרי.
אחרי קבלת העצמאות
אדו באירו הוא ראש העיר משנת 1963.
בשנת 1980 המטיף הקיצוני מוחמד מרוה מאיטאצין הוביל והסית תושבים בעיר ובעקבות כך פרצו מהומות. בימי המהומות הוא חוסל על ידי כוחות הביטחון המקומיים אך חלק מהתושבים המשיכו את מעשיו ועוררו מהומות בערים צפוניות נוספות.[14]
בשנת 2000 הוכרזה בעיר שריעה. בעקבות הכרזה זו נוצרים רבים עזבו את העיר.[15] 100 people were killed in riots over the sharia issue during October 2001.[9] באוקטובר 2001 פרצו בעיר מהומות על רקע. על פי דיווחי ה-BBC נהרגו 100 אזרחים במהומות.[9]
בשנת 2007 פרצו בעיר מהומות על רקע הבחירות שנערכו אותה שנה. נציגי "המפלגה הדמוקרטית העממית" האשימו את אנשי "מפלגת כל ניגריה העממית" בהטיית תוצאות הבחירות שנערכו ב-17 בנובמבר.[16] מאות צעירים ונוער יצאו לרחובות למחות, ומעל 300 מהם נעצרו. במהומות נהרגו לפחות 25 אנשים. לעיר נוידו יחידות צבא פדרליות בהיקף של כ-280 חיילים.[17]
תיאור העיר
בעבר הייתה העיר מוקפת חומה ורוב חומותיה של העיר העתיקה שרדו. בעיר העתיקה יש שוק הקרוי "שוק קורמי" וידוע בעיקר בפרטים הנעשים בעבודת יד ובכללם פרטי אמנות רבים ומגוונים שניתן למצוא בשוק. ארמונו של האמיר שוכן בעיר העתיקה ויש בו גם שני מסגדים, "המסגד הגדול" ומסגד גידן מקמה. בקנו שישה רבעים: העיר העתיקה, בומפאי, פאגה, סאבון גארי, הרובע הסורי ונאסרווה.
החל משנת 2007 מתוכננת הקמה של פארק בעיר בנושא טכנולוגיית המידע.[18]
כלכלה ותשתיות
העיר היא מרכזה הכלכלי של צפון ניגריה. היא מהווה גם מרכז של גידול וייצוא אגוזי אדמה (בוטנים). בעיר יש אוניברסיטה (אוניברסיטת באירו) ותחנת רכבת המפעילה רכבות ללאגוס העוברות גם בהצטלבות קדונה. בקרבתה נמצא שדה התעופה הבינלאומי מאלאם אמינו קנו. קרבתה של העיר להצטלבות קדונה מספקת לה גישה שווה לנמלים של לאגוס ופורט הארקורט.
דמוגרפיה
רוב התושבים בעיר הם מוסלמים סונים. בעיר יש גם מיעוט שיעי האופייני למדינות קנו וסוקוטו שבניגריה. בעיר יש מיעוט קטן מאד של נוצרים ולא-מוסלמים אחרים ורובם המכריע מתגוררים ברובע הזרים ובאזור הקרוי "סאבון גארי".[9]
פסטיבל דורבר
בעיר נערך פסטיבל לציון שני המועדים המוסלמים החשובים. עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן ואת חג הקורבן המציין את המועד לעריכת העלייה לרגל למכה (החג'). בטקס המרכזי בפסטיבל פרשים לבושים בהידור עוברים ברחובות העיר על סוסים שגם להם קישוטים מהודרים בדרכם לארמונו של האמיר. קבוצות של פרשים, שכל אחת מהן מייצגת כפר השוכן בסביבת העיר, נאספות בקרבת הארמון. כל קבוצה בתורה מדהירה את הסוסים עד למקום מושבו של האמיר ועוצרת אותם צעדים ספורים ממנו. טקס זה מסמל את הערכתם ונאמנותם של התושבים לשליט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנו |
- אתר "קנו אונליין" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Iliffe, John (2007). Africans: The History of a Continent. Cambridge University Press. p. 75. ISBN 0521864380.
- ^ Nast, Heidi J (2005). Concubines and Power: Five Hundred Years in a Northern Nigerian Palace. University of Minnesota Press. p. 60. ISBN 0816641544.
- ^ Isichei, Elizabeth (1997). A History of African Societies to 1870. Cambridge University Press. p. 234. ISBN 0521455995.
- ^ Okehie-Offoha, Marcellina; Matthew N. O. Sadiku (בדצמבר 1995). Ethnic and Cultural Diversity in Nigeria. Africa World Press. p. 40. ISBN 978-0865432833.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Ki-Zerbo, Joseph (1998). UNESCO General History of Africa, Vol. IV, Abridged Edition: Africa from the Twelfth to the Sixteenth Century. University of California Press. p. 107. ISBN 0520066995.
- ^ "Caravans Across the Desert: Marketplace". AFRICA: One Continent. Many Worlds. Natural History Museum of Los Angeles County Foundation. נבדק ב-2007-05-06.
- ^ "50 Greatest Africans - Sarki Muhammad Rumfa & Emperor Semamun". When We Ruled. Every Generation Media. נבדק ב-2007-05-05.
- ^ Ado-Kurawa, Ibrahim. "Brief History of Kano 999 to 2003". Kano State Website. נבדק ב-2007-07-12.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 "Kano: Nigeria's ancient city-state". BBC online. BBC. 2004-05-20. נבדק ב-2007-07-12.
- ^ 10.0 10.1 Milich, Lee (1997-07-17). "Food Security in Pre-Colonial Hausaland". College of Agriculture and Life Sciences. נבדק ב-2007-10-26.
- ^ Stilwell, Sean (2000). "Power, Honour and Shame: The Ideology of Royal Slavery in the Sokoto Caliphate". Africa: Journal of the International African Institute,. Edinburgh University Press. 70 (3): 394–421. doi:10.2307/1161067. נבדק ב-2007-10-26.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ Christelow, Allan (1987). "Property and Theft in Kano at the Dawn of the Groundnut Boom, 1912-1914". The International Journal of African Historical Studies. Boston University African Studies Center. 20 (2): 225–243. doi:10.2307/219841. נבדק ב-2007-10-26.
- ^ Ernest E., Uwazie; Isaac Olawale Albert; G. N. Uzoigwe (1999). "The Role of Communication in the Escalation of Ethnic and Religious Conflicts". Inter-Ethnic and Religious Conflict Resolution in Nigeria. Lexington Books. p. 20. ISBN 0739100335.
- ^ Hunwick, John Owen; Ibrahim Gambari (chapter author) (1992). "The Role of Religion in National Life: Reflections on Recent Experiences in Nigeria". Religion and National Integration in Africa: Islam, Christianity and Politics in the Sudan and Nigeria. Northwestern University Press. p. 90. ISBN 0810110377.
{{cite book}}:|author2=has generic name (עזרה) - ^ "Nigeria's Kano state celebrates Sharia". BBC News. 2000-06-21. נבדק ב-2007-11-04.
- ^ "Army patrols Kano after clashes". News.BBC.com. BBC News. 2007-11-21. נבדק ב-2007-11-21.
- ^ Shuaibu, Ibrahim (2007-11-21). "Kano Death Toll Rises to 25". Thisday online. Leaders & Company. נבדק ב-2007-11-21.
- ^ "Nigerian city of Kano plans IT park". Panapress. Afriquenligne. 2007-11-04. נבדק ב-2007-11-04.
