קספר לויאס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. קספר לויאס (ליטאית: Caspar Levias; ) חוקר הלשון העברית והארמית.
נולד בזאגר שבליטא. קיבל בנעוריו חינוך מסורתי וכן ספג אהבה לשפה העברית וספרותה. בשנת 1882 הגיע לארצות הברית ולמד בלשנות של השפות השמיות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. לימד בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, ומשם התפטר (כמו יהודה לייב מאגנס ואחרים), עקב עמדותיו הציוניות להן התנגד בחריפות ראש המוסד. מאז לימד בניו יורק וניוארק במוסדות חינוך שונים ושקד על הוצאת כתביו. ערך ביחד עם אחרים את כתב העת העברי "הדרור", ופעל למען השימוש בשפה העברית המודרנית.
כתביו
לויאס כתב מאמרים וספרים בחקר הלשון העברית והארמית. הוא תכנן להוציא את כל אוצרות הלשון העברית בצורת מילון, ומתוך זה הספיק להוציא שתי חוברות בלבד. ספריו בנושא הדקדוק של התלמוד הבבלי והירושלמי מהווים עד היום את הבסיס המחקרי בתחום זה. בהקדמתו לספרו דקדוק הלשון הבבלית הוא כותב "את הספר הזה כתבתי בעברית לבקשת משוררנו ח.נ. ביאליק".
חיבורו "לשון הרפואה" היה בידיו של ביאליק שהשתדל להוציאו לאור ולא עלה בידו.
ספריו בעברית
- אוצר חכמת הלשון, לייפציג, 1914-1915 (2 חוברות עם ערכים א-דחיק)
- דקדוק ארמית בבלית, מוסד לזיכרון אלכסנדר קאהוט, ניו יורק, תר"צ (הוצאת צילום נוספת בהוצאת מקור, ירושלים תשל"ב)
- דקדוק הארמית הגלילית לשפת התלמוד הירושלמי והמדרשים, בית המדרש לרבנים באמריקה, ירושלים, תשמ"ו
לקריאה נוספת
- גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספרית פועלים, מרחביה, כרך ב', תשכ"ז עמ' 191
- אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 11, בערכו
קישורים חיצוניים
- תמונתו מאוסף אברהם שבדרון בספריה הלאומית.
