קורוקו הדור
 קצאל הדור
| |
|---|---|
 זכר  נקבה ליד קנה | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | טרוגונאים |
| משפחה: | טרוגוניים |
| סוג: | קצאל |
| מין: | קצאל הדור |
| תת-מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Pharomachrus mocinno
| |
| תחום תפוצה | |
| |
קצאל הדור (שם מדעי: Pharomachrus mocinno) הוא מין של קצאל והוא המין הגדול ביותר בסדרת הטרוגונאים. תחום תפוצתו מתפרש מהצ'יאפס במקסיקו למערב פנמה (בשונה משאר המינים בסוג, שמצויים גם בדרום אמריקה ובמזרח פנמה). בתי גידולו הטבעיים הם יערות עננים הרריים. הקצאל ידוע בשל נוצותיו המרשימות. ישנם שני תת-מינים: P. m. mocinno, ו-P. m. costaricensis. הקצאל מהווה חלק חשוב במיתולוגיות של אזור מסו-אמריקה; הוא מופיע על דגל וסמל גואטמלה, ועל שמו נקרא המטבע המקומי (קצאל, GTQ).
מין זה תועד לראשונה על ידי הכומר ואיש הטבע המקסיקני פאבלו דה לה לאבה בשנת 1832. זהו אחד מחמשת המינים בסוג קצאל; השם "קצאל" תיאר לראשונה רק את הפרטים ממין זה, אך כיום הוא שמם של כל המינים בסוג קצאל ו-Euptilotis.
מין זה רשום ברשימה האדומה של ארגון IUCN כ"קרוב לסיכון", בשל איבוד בתי גידול. עם זאת, ישנם מספר אזורים מוגנים לאורך תחום תפוצתו.
הקצאל ההדור נחשב, לפי המיתולוגיה של תרבויות מסו-אמריקה הפרה-קולומביאניות, לבן אלמוות, והיה לו קשר לאליל קצלקואטל. נוצות הקצאל המרהיבות היו נערצות בעיני האצטקים ובני המאיה, שראו את הקצאל כסמל אלילי. הקצאל גם סימל עבור בני המאיה חופש ועושר, בשל העובדה שעופות אלה מתו תמיד בשבי והעלות הרבה של נוצותיהם. על כתריהם של שליטים באזור מסו-אמריקה היו נוצות קצאל, שסימלו את מעמדם. מכיוון שהרג קצאל נחשב לפשע, עופות אלה נתפסו ושוחררו לאחר מכן לחופשי. בשפות מסו-אמריקה, המילה המציינת את הקצאל מציינת גם את המונחים "יקר", "קדוש" או "מעמד".
תיאור
אורכו של הקצאל (ללא הזנב) כ-36 עד 40 ס"מ. הזנב ארוך מאוד, ואורכו עשוי להגיע, אצל הזכר, לכ-65 ס"מ. משקלו כ-210 גרם. אצל הפרטים מתת-המין costaricensis אורך הגוף והזנב קטן יותר, והזנב צר יותר. צבע נוצות הקצאל משתנה לפי זווית ההסתכלות, ונע בין ירוק-זהבהב לכחול-סגלגל. הבטן אדומה. נוצות הכיסוי, שמכסות את הזנב, ירוקות בוהקות, וארוכות באופן יוצא דופן. לזכר יש ציצה. המקור צהוב אצל זכרים בוגרים, ושחור אצל הנקבות.
התנהגות
עופות הקצאל הנם אוכלי פירות, אם כי הם עשויים לאכול גם חרקים (בעיקר צרעות, נמלים ופגיות), צפרדעים ולטאות. פירות האבוקדו והעצים ממשפחת העריים מהווים חלק חשוב מתזונתם. הקצאלים בולעים פירות אלו שלמים; הזרעים עוברים במערכת העיכול שלהם בלי להינזק, ומוקאים. כך, הקצאל מסייע להפצת הזרעים ברחבי יער הגשם.
עופות הקצאל בדרך כלל חיים לבדם מחוץ לעונת הרבייה. הם טריטוריאליים ומונוגמיים. גודל הטריטוריה נע בדרך כלל בין 60,000 ל-100,000 מ"ר. עונת הרבייה נמשכת בין מרץ לאפריל במקסיקו, ובין מרץ למאי בגואטמלה. הנקבה מטילה 2 ביצים כחולות בהירות. עצים בשלב מסוים של ריקבון רגישים למזג האוויר, ונוצרים בהם חורים לעיתים קרובות. הזמינות של עצים אלה מגבילה את תפוצתו של הקצאל ההדור.
רבייה
שני ההורים לוקחים חלק בדגירה על הביצים. נוצות הזנב הארוכות של הפרט הדוגר מזדקרות מפתח הקן, והן נראות כשרכים, דבר שמסייע להסוואת הקן. הדגירה נמשכת כ-18 ימים; הזכר דוגר בדרך כלל ביום, והנקבה - בלילה. לאחר הבקיעה, שני ההורים מאכילים את הגוזלים בפירות, פירות יער, חרקים, לטאות וצפרדעים קטנות. עם זאת, הנקבה עוזבת לעיתים קרובות את בן זוגה וגוזליה לקראת סוף עונת הקינון, כך שהזכר לבדו אחראי כעת על הגוזלים, עד שיפרחו מהקן ויעשו עצמאיים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
