קקאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש להגדיר בפתיח פולי קקאו ובהמשך להרחיב על אבקת קקאו כצורת הכנה ושימוש.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש להגדיר בפתיח פולי קקאו ובהמשך להרחיב על אבקת קקאו כצורת הכנה ושימוש.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
קקאו
חתך בפרי עץ הקקאו - פולי הקקאו צנופים בתוך הפרי

אבקת קקאוספרדית: Cacao, מנאוואטל: cacahuatl) היא אבקה כהה המופקת מייבוש וטחינת פולי עץ הקקאו (Theobroma cacao). אבקת הקקאו משמשת כאחד ממרכיבי השוקולד וכן ממתקים נוספים. בתחום המגדנאות היא משמשת לשם הכנת מוצרים שונים (כמו עוגת שוקולד), עיטור (כמו עוגת הטירמיסו), וכן להכנת משקאות שונים, שהנפוץ שבהם הוא משקה הקקאו, שוקו. בתהליך ייצור האבקה יש צורך להפרידה מחמאת הקקאו שמשמשת, בין השאר, לייצור השוקולד.

היסטוריה

פולי קקאו בגאנה

מקורם של פולי הקקאו הוא בעץ הקקאו הגדל למרגלות הרי האנדים[1] בקרבת נהרות האמזונאס והאורינוקו.

הקקאו שימש לטקסים דתיים ולריפוי, בהיותו נחשב לבעל תכונות מיסטיות ובעל תכונות מרפא. מעיד על כך גם שמו הבוטני של עץ הקקאו בפי בני המאיה Theobroma cacao, שפרושו "משקה הא-לים". לאחר המהפכה התעשייתית הפך הקקאו להיות מוצר נפוץ.

במאה ה-1 הביאו בני המאיה את עץ זה למרכז אמריקה (לאזור גואטמלה של ימינו). זרעיו תורבתו על ידי הטולטקים ולאחר מכן גם על ידי האצטקים. מקור השם הוא בשפת הנאוואטל, שהייתה שגורה במרכז אמריקה. על פי מחקרים שהתפרסמו ב-2022, נמצא שהקקאו היה נפוץ בקרב כל המעמדות של בני המאיה, ולא רק בקרב המעמד הגבוה כפי שסברו עד לתוצאות מחקר זה[2]

עם זאת, היה הקקאו מצרך יקר באמריקה המרכזית הפרה-קולומביאנית, עד כדי כך שהחל מהמאה ה-10 שימשו פולי הקקאו כאמצעי תשלום. מתעדי הכיבוש הספרדי של מקסיקו מספרים, שבסעודותיו, שתה מוקטסומה השני קיסר האימפריה האצטקית אך ורק שוקולד, שהוגש בקערת זהב ונאכל בעזרת כף מוזהבת. השוקולד עורבב עם תבלינים ווניל לכדי קצף נמס. לא פחות מ-50 קערות כאלו הוכנו לו כל יום, בנוסף ל-2000 קערות נוספות לאצילי חצרו.

קולומבוס התוודע לקקאו בשנת 1502 במהלך מסעו הרביעי, אולם לא זיהה את הפוטנציאל המסחרי שבו. בשנת 1519, בעת כיבוש אזור מקסיקו, ציפו הכובשים הספרדים בראשות הרנאן קורטס למצוא בארמון מונטזומה זהב וכסף, אך נדהמו לגלות כי מרבית האוצר האצטקי שבארמון הורכב מפולי קקאו. קורטז היה הראשון להביא פולי קקאו לאירופה (בשנת 1528), ואלה "הוסתרו" על ידי הספרדים משאר אירופה במשך כ-100 שנה.[דרוש מקור]

המשקה "יצא" לראשונה מספרד בשנת 1615, כאשר הנסיכה אן, בתו של פליפה השני מלך ספרד, נישאה ללואי השלושה עשר מלך צרפת והביאה עמה את המשקה לחצר המלוכה. בצרפת זכה המשקה לראשונה במוניטין של מעורר תאווה ("אפרודיזיאק").

עד שנת 1700 הפך משקה הקקאו לפופולרי בכל מערב אירופה. הספרדים הביאו את הקקאו גם למערב הודו ולפיליפינים. נעשה בקקאו שימוש לתהליכים אלכימיים. בהקשר זה נקרא הקקאו "שעועית שחורה".

יבול הקקאו בעולם לשנה 2011–2012 הגיע ל-4,000 אלפי טונות, לפי נתוני קרן הקקאו העולמית[3] מקורם באפריקה המשוונית, בעיקר חוף השנהב (35%) וגאנה (22%). במקום השלישי ביבול הקקאו העולמי נמצאת אינדונזיה. יבולים נמוכים יותר היו באמריקה הלטינית, בייחוד בברזיל.

כיום (2018-9) רוב הגידול נעשה באפריקה.[4]

טחינת הקקאו נעשתה בשנה זו ברובה באירופה (40%), בעיקר בהולנד ובגרמניה. יצרניות השוקולד הגדולות ביותר היו צרפת וגרמניה.

תוצרי הקקאו מצויים בכל העולם. בלגיה מובילה[5] בצריכה הכוללת של 5.5 ק"ג קקאו בממוצע לאדם בשנה.[דרוש מקור]

קצירה

פרי קקאו יבש וזרעיו

לתרמילי הקקאו שגודלם כגודל מלון קליפה מחוספסת, דמוית עור, בעובי של כ-3 ס"מ. הם מלאים בציפה ורדרדה, רירית, מתוקה אך בלתי אכילה, שמכילה בתוכה 30 עד 50 זרעים דמויי שקד הנקראים פולים. הפולים רכים למדי וורדרדים או סגלגלים בצבעם. לאחר הבשלתם, מוסרים התרמילים באמצעות סכין מעוקלת על ראש מוט ארוך, נפתחים עם מצ'טה ומונחים לייבוש עד לקיחתם לתסיסה.

בתהליך ההתססה, הזרעים מוסרים, מקולפים ונערמים יחד. לאחר כמה ימים של "המתקה" הציפה תוססת עד שהיא נהיית דקה ומתפרקת מהזרע. איכות הפולים, להם טעם מריר חזק, תלויה באורך התהליך. אם הוא ארוך מדי, עלולים הפולים להיהרס; אם הוא קצר מדי, טעמם יהיה כשל תפוחי אדמה לא מבושלים והם עלולים להעלות עובש.

לאחר מכן, מונחים הזרעים במרווחים, מטולטלים ומונחים לייבוש שוב ושוב. במטעים גדולים מבוצע הייבוש על מגשי ענק והחום בא מהשמש או ממנורות חימום. עם זאת, בכמויות קטנות יותר, משתמשים במגשים קטנים יותר או בעורות פרה. לבסוף, הזרעים נרמסים ומעורבבים ולפעמים גם מרוססים בחימר אדום[6] מעורבב במים על מנת להעניק לזרעים צבע נאה, ברק והגנה כנגד ריקבון במסע למפעלים בארצות הברית, הולנד, בריטניה ועוד. בערך 3,000,000 טונות של קקאו מגודלים כל שנה. הולנד היא המדינה שמייצרת הכי הרבה קקאו, ואחריה ארצות הברית.

ייצור שוקולד

בין 300 ל-500 פולים משמשים לייצור קילוגרם אחד של שוקולד. במפעל, הזרעים נשטפים ונקלים. לאחר מכן מוסרת מהם קליפתם על ידי מכונה, שגם מוציאה מהם את הנבט, והם נטחנים בין שלושה צמדי אבנים עד שהם מתקבלים כמשחה קרמית סמיכה. אבקת הקקאו מיוצרת מנוזל זה על ידי ניקוז חלק מהשמנים ממנה (מהם מכינים את חמאת הקקאו המשמשת להכנת ממתקים, סבון ותכשירי קוסמטיקה), סחיטה הידראולית או שיטת ברומה. בתוספת עמילן וסוכר, הנוזל מועבר למכונות ענק שחובצות ומערבלות אותו עד יצירת שוקולד מתוק.

בשל חומציות אבקת הקקאו הרגילה, השימוש במתכון עם אבקת אפייה, שהיא בסיסית, גורם ליצירת תגובה כימית המותירה אחריה משקעים. באבקת קקאו הנוצרת ב"תהליך הולנדי" (שהומצא על ידי הכימאי ההולנדי קונרד ון האוטן בשנת 1828), מוסיפים לשוקולד אלקלי, ולכן היא פחות חומצית. אבקה שכזו היא גם כהה יותר ובעלת טעם עמום יותר מאבקת קקאו רגילה. ניתן להשיג אבקת קקאו "הולנדית" כמעט בכל מקום בעולם, למעט[דרושה הבהרה] בארצות הברית.

שימושים

קקאו משמש להכנת משקאות, מאפים, תבשילים, מוצרי טיפוח עור ועוד.

בקקאו כמות כמעט כפולה של חומרים נוגדי-חמצון מאשר ביין אדום, ופי שלושה יותר מבתה ירוק.

באירופה נצרך יחסית הרבה קקאו.[7]

בעיות

  • חקלאי קקאו רבים מקבלים מחיר נמוך על התוצרת שלהם. לכן, במספר מדינות, קקאו ושוקולד קיימים גם כמוצרי סחר הוגן, אך זהו חלק קטן ביותר מהמסחר הכולל.
  • בתהליך הכנת הקקאו לעיתים ישנו שימוש בעבדות ילדים, ובשנת 2001 הוערך כי למעלה מ-15,000 ילדים מועסקים בחוף השנהב בתעשיית מטעי הקקאו.[8] לשם צמצום ממדי וחומרת התופעה, נוסד פרוטוקול הקקאו, שחייב את הארגונים שקיבלו אותו על עצמם לנקוט סדרה של צעדים מוגדרים. עם זאת, חברות השוקולד טוענות שאינן יכולות לנטר זאת ולשלוט בכך.
  • האבקת צמח הקקאו נעשית רק על ידי ברחשים שעלולים להיפגע עקב הדברה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ South American Cocaine Production, www.culturalsurvival.org (באנגלית)
  2. ^ ישראלי, יוגב (2022-09-30). "לא רק לא-לים ולעשירים: התגלית המפתיעה על הקקאו של בני המאיה". Ynet. נבדק ב-2022-09-30.
  3. ^ INTRODUCTION TO COCOA MARKET
  4. ^ This text provides general information Statista assumes no liability for the information given being complete or correct Due to varying update cycles, Statistics Can Display More up-to-Date Data Than Referenced in the Text, Topic: Cocoa Industry, Statista (באנגלית)
  5. ^ The Belgian market potential for cocoa | CBI - Centre for the Promotion of Imports from developing countries, www.cbi.eu
  6. ^ הסבר על ייצור מוצרי קקאו, באתר cocoacolony.com (תחת הכותרת Step 5. Drying) (באנגלית)
  7. ^ What is the demand for cocoa on the European market?, CBI - Centre for the Promotion of Imports from developing countries
  8. ^ מחאה באפריקה על עבודת ילדים באיסוף פולי קקאו בחוף השנהב, באתר הארץ, 8 במאי 2001
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0