קרב שירימני
| מלחמה: המלחמה הגאורגית-ביזנטית | ||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 11 בספטמבר 1021 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | אין | |||||||||||||
| קרב אחרי | קרב סוונדכס | |||||||||||||
| מקום | שירימני, על גדות אגם פלאקזיו[1] | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ביזנטי | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | טאו והשטחים הסמוכים עוברים לשליטה ביזנטית | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  |
| מקור הסכסוך |
| אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי |
| שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן |
| מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015-1022) |
| קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס |
| שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני |
| כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה |
| מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי |
| קרבות: קרב סאסירתי |
| מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי |
| רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני |
| ראו גם: הממלכה הגאורגית המאוחדת והאימפריה הביזנטית |
קרב שירימני (בגאורגית: შირიმნის ბრძოლა) הידוע גם כקרב פַּלאקַזיוֹ התנהל בין צבא האימפריה הביזנטית לבין צבא ממלכת גאורגיה בשירימני שעל גדות אגם פלאקזיו[1] ב-11 בספטמבר 1021.
רקע
לקרב שירימני קדם סכסוך בן שני עשורים על ירושת דוד השלישי, שנאלץ לוותר על מחוז טאו באסיה הקטנה והשטחים הסמוכים לו, וזאת בעקבות מרידת הנפל שלו בבסיליוס השני. כל מאמציו של אביו של גיאורגי, בגרט השלישי, למנוע את סיפוח השטחים האלה בידי הביזנטים עלו בתוהו. כיבוש השטחים השנויים במחלוקת בכוח על ידי גיאורגי הראשון, בשנת 1014–1016 גרם לפריצת מלחמה כוללת. גיאורגי הגדיל לעשות וכרת ברית עם הח'ליף הפטאמי של מצרים, אל-חכים (996-1021), שהניאה את בסיליוס מלהגיב מיידית למתקפה של גיאורגי. כמו כן היו הביזנטים מעורבים במלחמה קשה כנגד הבולגרים, שהגבילה את פעולותיהם למערב, אולם מיד עם השלמת כיבוש בולגריה, ועם מותו של אל-חכים, בשנת 1021, הוביל בסיליוס השני את צבאו כנגד הממלכה הגאורגית.
הקרב
שני הצבאות, הביזנטי והגאורגי, הובלו בידי שליטי הממלכות. צבאו של בסיליוס כלל הרבה מחיילי המשמר הורנגי כאשר גיאורגי מצידו תיגבר את צבאו בארמנים שהצטרפו לצבאו. בקרב היו הגאורגים קרובים לניצחון, אבל התקפת נגד של בסיליוס התבררה כמכריעה. שני מצביאים גאורגיים נהרגו בקרב זה: ראטי בר'וואבשי וחורסי[2]. בעקבות מסע הניצחון בזז הקיסר את האדמות השכנות והחזיר את שליטתו באזור.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 באותם ימים שירימני (შირიმნი) שבגאורגיה וכיום שילדיר (Çildir) שבטורקיה
- ^ Rapp, Stephen H. Corpus scriptorum christianorum orientalium: Subsidia. Peeters Publishers, 2003. מסת"ב 9042913185 עמוד 363, סעיף 58
