דוכסות קלדקארי
דוכסות קלדקארי (בגאורגית: კლდეკარის საერისთავო, קלדֶקאריס סאאֶריסתאבוֹ) הייתה דוכסות פאודלית שהתקיימה בגאורגיה בימי הביניים. הדוכסות הונהגה על ידי שושלת אצולה גאורגית בעלת עוצמה, בר'וואשי, והתקיימה בין השנים 876-1103, בדרום מחוז כארתלי תחתית. למרות גודלה הקטן, גרמה הדוכסות לבעיות רציניות למלכים הבגרטיוניים, ששאפו לאחד את כל אדמות גאורגיה לממלכה אחת.
היסטוריה
הדוכסות נוסדה בשנת 876 על ידי ליפריט הראשון מבית בר'וואשי, שגורש על ידי המלכים האבחזים מהאחוזה הפאודלית שלו ארגוותי שבאימרתי עילית. ליפרטי מצא מחסה במחוז ההיסטורי תריאלתי, שם הותר לו, על ידי דוד הראשון קורופלאטס (876-881), מענף כארתלי של בגרטידים האיברים, מלך טאו-קלארג'תי, להעפיל למצודה חזקה שנקראה, מצודת קלדקארי, שהפירוש המילולי של שמה הוא "שער מסולע", ולשלוט בדרכים המשמשים קיצור דרך מסולע המחברים את מחוזות מזרח גאורגיה עם המדינות השכנות מדרום והאימפריה הביזנטית. בהיותה בעמדת מפתח, הצליחה משפחת בר'וואשי להגיע למעמד בו היא התמודדה על גבולותיה עם הנסיכויות השכנות. עם היווסדה של הממלכה הגאורגית המאוחדת, על ידי בגרט השלישי, התפרצה היריבות בין שושלת בר'וואשי לשושלת בגרטיוני. במאבק בין המשפחות גבר בגרט על ראטי הראשון, והכריח אותו, בשנת 889, לוותר על השלטון בדוכסות לטובת בנו, ליפריט השני.
האמיר של אמירות טביליסי, ג'עפר (1032-1046), כלא את ליפריט, ולמרות חילוקי הדעות בין בגרט לליפריט, שיחרר אותו בגרט. מאוחר יותר, בשנים 1038-1040, הטיל צבא גאורגי משותף, בראשות בגרט וליפריט, מצור על טביליסי, אלא שהמלך נסוג מהמצור עקב חילוקי דעות שנבעו מהאיבה התהומית של הליפריטים לבגרטיונים. כתוצאה מכך הפך ליפריט ליריב מושבע של בגרט.
בשנת 1048, נתפס ליפריט בידי הסלג'וקים במהלך המלחמה הביזנטית-סלג'וקית. בגרט ניצל את המצב והשתלט על העיר אופליסציחה, שבה את משפחתו של ליפריט והשתלט על טביליסי. בשנת 1051, שיחררו הסלג'וקים את ליפריט, שחזר לגאורגיה עם כוח ביזנטי חדש והשתלט על מזרח גאורגיה. כשהוא מובס וחושש מהתפוררות ממלכתו, שם בגרט את פעמיו לקונסטנטינופול, וניהל משא ומתן על הסכם שלום. בהיעדרו הפך ליפריט לשליט בפועל על הממלכה בהצהירו על עצמו כעוצר לבנו ויורשו של בגרט הרביעי, גיאורגי. לאחר שלוש שנים של משא ומתן מתיש, הצליח בגרט להבטיח את הנייטרליות של הקיסר הביזנטי וחזר לגאורגיה כדי להחזיר לעצמו את השליטה בממלכתו. בשנת 1058 הכריח בגרט את ליפריט לצאת לגלות. בנו של ליפריט ויורשו, יואנה, הורשה על ידי המלך הגאורגי לרשת את הדוכסות. בשנת 1074, מרד יואנה ביורשו של בגרט, גיאורגי השני, וניסה לקבל את תמיכת הסלג'וקים. למרות זאת, כוח סלג'וקי פלש וכבש באופן זמני את הדוכסות ושבה את השושלת הדוכסית.
דוד הבנאי, יורשו של גיאורגי השני, מהמלכים הגאורגיים המצליחים ביותר, הכריח, בשנת 1093, את משפחת בר'וואשי להגיש את כניעתה למלכות, ובלם את ניסיון המרד שלהם מאוחר יותר. בשנת 1103, ניצל דוד הבנאי את מותו של הדוכס האחרון לבית בר'וואשי, ראטי השלישי, וביטל את הדוכסות כשהוא מעביר את שטח הדוכסות לשליטת לריבונות הממלכה.
| שם הדוכס | שנות שלטון |
|---|---|
| ליפריט הראשון | 876-? |
| ליפריט השני | 940-960 |
| ראטי הראשון | 960-988 |
| ליפריט השלישי | 988-1005 |
| ראטי השני | 1005-1021 |
| ליפריט הרביעי | 1021-1059 |
| יואנה | 1059-1074 |
| ליפריט החמישי | 1074-1095 |
| ראטי השלישי | 1095-1102 |
