קרדיגיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Ceredigion

לחצו כדי להקטין חזרה

אנגליהאנגלסיפלינטשייררקסהאם (מחוז)דנבישיירקונוויגוויניד'קרדיגיוןפמברוקשיירקרמרת'נשיירסוונסינית' פורט טלבוטברידג'נדרונד'ה קינון טףמרת'יר טידפילבלנו גוונטקרפיליעמק גלמורגןקארדיףניופורטת'ורפןמונמות'שיירפוויסCeredigion in Wales.svg
אודות התמונה

קרדיגיוןוולשית: Ceredigion) הוא מחוז בויילס, לשעבר נקרא קרדיגנשייר (Cardiganshire). מן המאה החמישית ועד המאה ה-13 היה המקום ממלכת קרדיגיון שעל שמה קרוי. המחוז הוא בעל אוכלוסייה כפרית בעיקר וכולל 50 ק"מ חוף ים לאורכו של מפרץ קרדיגן ופנים-ארץ הררי.

במאה ה-18 וה-19 היה האזור מרכזי מבחינת מסחר ומכרות עופרת, כסף ואבץ. בנוסף, נשען האזור על כלכלת בקר לחלב. עם זאת, במהלך המאה ה-19 ומאה ה-20 הפכה כלכלת המחוז לרווחית פחות ואוכלוסייתו התדלדלה. תמיכה ממשלתית, תיירות ותמיכה בפנסיונרים שיבחרו במחוז להשתקעות לאחר פרישתם, שיפרו את מצב המחוז. בירת המחוז, אברסטווית' (אנ') היא עיר אוניברסיטאית, משכנה של הספרייה הלאומית של ויילס ומרכז תרבות ולשית. למעלה ממחצית תושבי המחוז דוברים ולשית.

היסטוריה

קיימות עדויות להתיישבות באזור מתקופת הברונזה. בהתקופה הרומית נכלל האזור במסגרת פרובינקיית האורדוביקים והיה בעל חשיבות כאתר מכרות זהב. לאחר השלטון הרומי, במאה ה-5, הפך האזור לממלכת קרדיגיון (שעל שמה נקרא המחוז). לפי ההיסטוריון נניוס, מקים הממלכה היה קרדיג, בנו של קונד'ה. רודרי הגדול איחד במאה ה-9 את קרדיגיון עם ממלכת גוויניד'. ב-1282 כבש אדוארד הראשון, מלך אנגליה את ויילס, חילק אותה למחוזות ויצר את מחוז קרדיגנשייר.

במהלך ימי הביניים נודע האזור במלומדים שישבו במנזריו. במאה ה-18 הפך האזור למרכז מתודיסטי.[1] העיר קרדיגן, בדרום המחוז, על גבול פמברוקשייר, הייתה בירתו והנמל החשוב ביותר של דרום ויילס. דרך הנמל יוצאו עופרת, כסף ואבץ שנכרו במחוז. בין 1790 ל-1860 היגרו ממנו לארצות הברית אלפי תושבים, דבר שגרם להתדלדלות אוכלוסייתו.[2]

ב-1974 נקבע בחלוקה של ויילס שהאזור יהיה נפה מנהלית בשם הוולשי המקורי, קרדיגיון ובירתו באברארון (אנ'). ב-1986 הוא הוכרז כמחוז. ב-1996 נקבעה אברסטווית' כבירת המחוז.[3]

גאוגרפיה

המחוז שוכן על שפת מפרץ קרדיגן במרכז ויילס ורובו כולל את הרי קמבריאן (אנ') שהפסגה הגבוהה בהם, פלינלימון (אנ'), מתנשאת לגובה של 752 מטרים מעל פני הים. בצפונו הוא גובל עם מחוז גוויניד' (אך אין כל דרך ראשית למעבר ביניהם בשל תוואי השטח), בדרום עם פמברוקשייר, במזרח עם פוויס ובדרום-מערב עם קרמרת'נשייר (הגבול בין המחוזות הוא הנהר הגדול ביותר הזורם באזור נהר טייפי (אנ')). שטח המחוז 1,795 קמ"ר ואוכלוסייתו מנתה (נכון ל-2010) 76,938 נפש, מה ההופך אותו למחוז השני הכי דליל באוכלוסייה בוויילס.[4] עם זאת, זהו המחוז הצומח ביותר מבחינת אוכלוסייה בווילס. אוכלוסייתו גדלה ב-19.5% בין 1999 ל-2003.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרדיגיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Peace and Religion
  2. ^ Lloyd, Thomas; Orbach, Julian; Scourfield, Robert (2006). Carmarthenshire and Ceredigion. Yale University Press. pp. 2–3. ISBN 0-300-10179-1.
  3. ^ מועצת המחוז
  4. ^ Nienaber, Birte (2016). Globalization and Europe's Rural Regions. Routledge. pp. 76–83. ISBN 978-1-317-12709-3.
  5. ^ Census shows Welsh language rise, 14 Febuary 2003


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0