קרוס (אי)
האי קרוס, מבט מצפון | |
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
קואורדינטות | 36°53′N 25°39′E / 36.89°N 25.65°E |
ארכיפלג | האיים הקיקלאדיים |
גובה מרבי | 432 מטר |
נתונים מדיניים | |
אוכלוסייה | 0 |
קֶרוֹס (ביוונית: Κέρος; בעבר, קֶריָה או קֶרִיָה, ביוונית עתיקה: Κέρεια)[1] הוא אי יווני לא מיושב, באיים הקיקלאדיים, כ-10 קילומטרים מדרום-מזרח לאי נקסוס. שטח האי כ-15 קילומטרים רבועים והנקודה הגבוהה ביותר בו מגיעה ל-432 מטרים מעל פני הים.
האי קרוס היה אתר חשוב לתרבות הקיקלאדית שפרחה בסביבות שנת 2500 לפני הספירה.
אוצר קרוס
"אוצר קרוס" ("Keros Hoard") הוא מאגר גדול מאוד של פסלונים קיקלאדיים שנמצא באי קרוס.

בין השנים 2006–2008 נערכו באי חפירות על ידי משלחת של אוניברסיטת קיימברידג', בניהולו של קולין רנפרו. החפירות התמקדו באתר Kavos בחוף המערבי של האי. שם נמצא "אוצר קרוס" אוסף גדול של
פסלונים קיקלאדיים וכן חפצים אחרים עשויים שיש, כולם שבורים. המחקר הוכיח שפסלונים והחפצים הובאו למקום והוטמנו כשהם כבר שבורים (כמו: היעדר שברי חיבור, איתור מקור השיש).[2][3][4]
סקליו
בעונת החפירות הבאה, 2007–2008, אותה משלחת זיהתה וחפר יישוב משמעותי מהתקופה הקיקלאדית באי הסמוך דסקליו (שבעבר היה מחובר לקרוס, אך הפך להיות אי קטן עקב עליית מפלס הים). סקר של האי הקטן הראה שרוב שטחו, כ-7000 מטרים רבועים היה מאוכלס בתקופת הברונזה הקדומה והוא האתר הגדול ביותר באיים הקיקלאדיים.
תרבות קרוס-סירוס
תרבות קרוס-סירוס קרויה על שם שני האיים הקיקלאדיים - קרוס וסירוס. תרבות זו שגשגה בתקופה הקיקלאדית הקדומה II (בסביבות 2700-2300 לפנה"ס). כמה מהאתרים השמורים ביותר של תרבות זו נמצאים גם באיים קיאה ואיוס, שבקרבת האי קרוס.
בין הממצאים החשובים של תרבות זו נמצאים כלים המכונים "מחבתות" (Frying pans) – כלים עגולים רדודים או קערות בעלי בסיס מעוטר בצבע, או עם תבליטים בדגמים גאומטריים כמו: ספירלות, דגים וסירות. חלק מהחוקרים סבורים שאלו כלי פולחניים ולא בהכרח לבישול כפי ששמם מרמז.[5]
תקופה זו מסמנת גם את תחילת עידן הברונזה באזור, עם עדויות לייצור סגסוגת של נחושת ובדיל. מחצבות השיש המקומיות היוו מקור חשוב לחומר גלם לפסלים ולכלים, והידע בעיבוד שיש היה מפותח במיוחד בתרבות זו.
בדסקליו, שליד האי קרוס התגלה אתר טקסי ייחודי, בו נמצאו אלפי פסלוני שיש שבורים שהובאו למקום, ככל הנראה כחלק מטקס דתי.
מנהגי הקבורה כללו קברים ארגזיים (cist graves) ובהם מנחות קבורה מגוונות כולל כלי קרמיקה, פסלונים וכלי נחושת.
סביב 2300–2200 לפנה"ס תרבות קרוס-סירוס החלה לדעוך, עם מעבר לתקופה הקיקלאדית המוקדמת III והתפתחות תרבות פילאקופי (Phylakopi) שהחליפה אותה באיים הקיקלאדיים.[5]
הגבלות הגעה לאי
מנהל העתיקות היווני מאשר הגעת תיירים לאי, בתיאום מראש. אין ללון באי, כדי לשמר את העתיקות, עד לסיום המחקרים המדעיים.[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המוזיאון לאמנות קיקלאדית באתונה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Kereia Ins./Keria Ins., Keros – Digital Atlas of the Roman Empire, imperium.ahlfeldt.se
- ↑ 2006-2008: Keros Excavations, arch.cam.ac.uk
- ↑ "The Keros Hoard: Some Further Discussion". באפריל 2008. נבדק ב-2012-11-15.
{{cite web}}
: (עזרה) - ↑ Panagiōta I. Sōtērakopoulou, Peggy Sotirakopoulou, The "Keros Hoard": Myth Or Reality? : Searching for the Lost Pieces of a Puzzle, Getty Publications, 2005, עמ' 38-29, מסת"ב 978-0-89236-837-2. (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Lesson 4: Narrative | Aegean Prehistoric Archaeology, web.archive.org, 2012-01-08
- ↑ Destination Cyclades: Keros, iCyclades (באנגלית)
קרוס (אי)41547401Q546109