קריצה
קריצה היא מחווה גופנית בה האדם סוגר את אחד מעפעפי עינו ואחר פותח אותו. הקריצה יכולה להיות רצונית ולשמש כמסר סמוי או גלוי, על פי קוד-התנהגות חברתי מוסכם או כעווית בלתי רצונית.
לא כל בני האדם מסוגלים לקרוץ, וחלק מהם מסוגלים לקרוץ רק בעין אחת (בדרך כלל בעין שאינה דומיננטית).
משך הקריצה
בעוד שמצמוץ היא פעולה ספונטנית החיונית לתפקוד העין, ומתרחשת במתואם בשני העפעפיים ולה מאפייני קצב וזמן שכיחים (בין 300 לבין 400 מילישנייה לפעולת מצמוץ אחת ובממוצע 10 פעולות מצמוץ בדקה) - הרי שקריצה יכולה להמשך זמן ממושך יותר והיא אינה מתאפיינת בקצב עפעוף מסוים.
מסר הקריצה בתרבות
בספר תהילים[1] מופיעה הקריצת עין, בשימוש כדי ללעוג לאדם ששונאים ”שׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ־עָיִן”, ובספר משלי[2] מופיע השימוש בקריצת עין, כדי לרמז ללכת לגנוב או להזיק.
בחלק מהתרבויות קריצה של גבר לאישה או של אישה לגבר נחשבת למעשה בוטה או גס.
בתרבות בישראל הקריצה משמשת בהעברת מסרים שונים:
- מסר של חיבה או קרבה.
- מסר שמעיד על אי נכונות הדברים שנאמרים על ידי הקורץ.
- מסר של סוד, של "שישאר ביננו" או מסר סמוי של אישור לפעולה שבנסיבות אחרות הייתה נחשבת לפסולה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קריצה |
הערות שוליים
