קרלו אלברטו ויטרבו
קרלו אלברטו ויטרבו (באיטלקית: Carlo Alberto Viterbo, שם עברי: אברהם עקיבא; 23 בינואר 1889 – 8 באוגוסט 1974) היה מנהיג ציוני איטלקי, עורך דין, עיתונאי ובלשן, פעיל למען יהדות ביתא ישראל.
קורות חייו
ויטרבו יליד פירנצה, למד באוניברסיטת פירנצה. במלחמת העולם הראשונה היה קצין ביחידת פרשים, שירת ב-1917 בחזית האלבנית.
את פעילותו הציונית החל בהשפעת הרב שמואל צבי מרגליות ואלפונסו פצ'יפיצ'י (Alfonso Pacifici) (שייסד יחד עם דנטה לאטס את השבועון "Israel"), השתתף במספר קונגרסים ציוניים, היה פעיל במיזמים ציוניים שונים[1][2][3], נבחר לתפקיד נשיא הפדרציה הציונית האיטלקית ב-1921 וכיהן בתפקיד זה גם ב-1931[4], 1933, 1935.
נישא לנלה עוזיאלי. בנם ג'וזפה נולד ב-1927.
לאחר כיבוש אתיופיה במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה נשלח ב-1936 לאתיופיה למסע מטעם איגוד הקהילות היהודיות של איטליה ובהסכמת הממשלה האיטלקית, ליצירת קשר עם הקהילות היהודיות במדינה[5][6]. הוא סייר במדינה מלווה בתאמרת עמנואל, משכיל יהודי אתיופי, ותיעד בדוחות[7] ובאלפי צילומים את אורח החיים המסורתי של בני הפלאשמורה בפרט, ואת אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי בכלל. ויטרבו המשיך במשך שנים רבות לפרסם מחקרים אודות קהילת יהודי אתיופיה, ושמר על קשרים עם חבריה. בזכות הקשר הממושך פנה ב-1967 יונה בוגלה, מחנך ואיש ציבור מיהודי אתיופיה, לבקש את עזרתו של ויטרבו בתמיכה בחינוך היהודי באתיופיה[8]. באותה שנה התקבלו בעזרת ויטרבו שנים מבני הקהילה לישיבה הרבנית בטורינו[9].
במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב פעילותו הציונית והתנגדותו למשטר הפשיסטי, נעצר ב-11 ביוני 1940, תחילה נשלח לכלא רג'ינה צ'לי ברומא, לאחר מכן נאסר במשך כשנה במחנה המאסר P.G. 53 לאסירי מלחמה בספורצקוסטה/אורביסליה בסמוך לעיירה מצ'רטה. חלק ממכתביו מתקופת המאסר איגד בנו גוז'פה ויטרבו לספר Il giorno di ritorno che verrà ("כשיגיע יום שובי") שיצא ב-2015 בהוצאת ASKA[10].
ב-1943 לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה, בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ברומא בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר 1944 חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים[11]. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית[12][13][14][15][16][17][18], נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות[19][20] ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה[21][22][23] והיה חבר בנשיאות קרן היסוד[24]. ב-1956 אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא יצחק בן-צבי[25].
פרסם מספר ספרי בלשנות עברית ולימד עברית באוניברסיטה ברומא[26].
נפטר בגיל 85 ברומא, הובא לקבורה בעיר הולדתו בפירנצה. בצוואתו תרם את ספריית היודאיקה העשירה שלו למרכז הקהילה היהודית ברומא[27].
מורשתו
דוחותיו וצילומיו מסיורו באתיופיה מהווים מקור חשוב לחקר אתיופיה ויהודיה בשנות השלושים של המאה ה-20. אוסף הצילומים שמור בארכיון הציוני המרכזי.
צילומים ממסעו באתיופיה
בכפר אזאזו סמוך לגונדר (לפי תיאור הצילום - כפרו של גטה ירמיהו), ינואר 1937
אוהל הממשל בגונדר, 19.1.1937
_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95GHETTIE_18_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8_1937_(%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95_%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95_%D7%95-PHV-1684520.png)
קישורים חיצוניים
- Viterbo, Carlo Alberto, באתר המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו.
- Viterbo, Carlo Alberto, באתר Encyclopedia.com
- אוסף ויטרבו, באתר הארכיון הציוני המרכזי
הערות שוליים
- ^ תרבות יהודית באיטליה, ד"ר ישראל קרניאלי, כתובים (כתב עת), באתר עיתונות יהודית היסטורית, 22 ביוני 1927
- ^ כנסיית מתלמדים יהודים, דואר היום, 3 במאי 1925
- ^ ע. בלומנטל, המתלמדים היהודים באיטליה, דואר היום, 4 במאי 1926
- ^ צירי איטליה בכנסיה הציונית, דואר היום, 5 ביוני 1931
- ^ תזכיר על מצב הפלשים, דבר, 21 באוקטובר 1937
- ^ בתפוצות/הקהילות בחבש, העולם, 16 בספטמבר 1936
- ^ Annuario di Studi Ebraici, 2 (1937), 125ff
- ^ הפלשים קוראים לעזרה, חוששים מהשפעה מסיונרית, מעריב, 26 בפברואר 1967
- ^ אליהו ארביב, חובה עלינו להציל את הפלשים, מעריב, 25 באוגוסט 1974
- ^ "כשיגיע יום שובי", באתר המכון האיטלקי לתרבות בישראל
- ^ יהודה דומיניץ, יהודים ויהדות באיטליה, הצופה, 11 בפברואר 1949
- ^ לא למדו מאומה..., חרות, 28 במאי 1952
- ^ חגיגת ב' בנובמבר ברומא, לחייל, 3 בנובמבר 1944
- ^ קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה, משמר, 10 בינואר 1945
- ^ בכינוס הציוני העולמי בלונדון, דבר, 8 באוגוסט 1945
- ^ פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה, דבר, 1 באוגוסט 1948
- ^ 12 חלוצים יבואו מאיטליה, מעריב, 19 ביולי 1953
- ^ בועידת החינוך היהודי בפאריס, חרות, 26 בנובמבר 1950
- ^ יהדות איטליה - למדינה יהודית, דבר, 31 במרץ 1946
- ^ ועידת יהודי איטליה, על המשמר, 29 בדצמבר 1954
- ^ לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה, לחייל, 19 בינואר 1945
- ^ נציגי היהדות מ-12 ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל, חרות, 13 במאי 1960
- ^ אירועי יום העצמאות באיטליה , הצופה, 7 במאי 1963
- ^ קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד, חרות, 20 באפריל 1956
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 6 במאי 1956
- ^ קורס לעברית נפתח השבוע, דבר, 14 בפברואר 1951
- ^ ברומא נפטר אחד מראשי הקהילה היהודית, מעריב, 13 באוגוסט 1974
