קרל דיפנבאך
 | |
| לידה |
שליץ, הדוכסות הגדולה של הסן  |
|---|---|
| פטירה |
דיסלדורף, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1879–1919 (כ־40 שנה) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-22 מפקד הקורפוס ה-8 מפקד קורפוס המילואים ה-9 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
קרל דיפנבאך (בגרמנית: Karl Dieffenbach; 2 בנובמבר 1859 – 17 במרץ 1936) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת הקריירה
דיפנבאך נולד ב-2 בנובמבר 1859 בשליץ, והיה בנו של חבר המועצה גאורג כריסטיאן דיפנבאך. בשנת 1879 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-69 (ריינלנד ה-7). בשנת 1893 הועלה לדרגת האופטמן ומונה כקצין מטה במטה הכללי הגדול. ב-1896 מונה כמפקד פלוגה ברגימנט הרובאים ה-35 (ברנדנבורג – "היינריך, נסיך פרוסיה"), וב-1898 הועבר למטה הכללי, שם הועלה לדרגת מיור ב-1899. בשנת 1901 מונה למג"ד ברגימנט הרגלים ה-30 (ריינלנד - "גרף ורדר"). בשנת 1904 מונה למפקד בית הספר למלחמה בניסה, ובשנת 1906 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט. בשנת 1908 הועלה לדרגת אוברסט ומונה למפקד רגימנט הגרנדירים ה-6 (פרוסיה המערבית ה-1 – "גראף קלייסט פון נולנדורף") בפוזן. לאחר שהועלה לדרגת גנרל מיור ב-1912, הוא מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-28 בדיסלדורף.
דיפנבאך היה נשוי לציירת פאני קופטה מטריר.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל דיפנבאך את הפיקוד על הדיוויזיה ה-22, שהייתה חלק מהקורפוס ה-11, עימה נטל חלק במערכה על הגבולות. לאחר מכן הועברה הדיוויזיה לחזית המזרחית, שם לחמה בקרב הראשון על האגמים המזוריים, ולאחר מכן בקרבות נוספים, ביניהם מתקפת גורליצה-טרנוב והנסיגה הגדולה. במהלך מתקפת ברוסילוב הוקצתה הדיוויזיה ל"קבוצת התקיפה פון דר מרוויץ" שהוקמה במזרח גליציה. כשהדיוויזיה נאלצה לסגת בין ליפא וסטיר יחד עם הארמייה האוסטרית הראשונה בפיקודו של פאול פואהלו פון ברלוג ב-20 ביולי, מונה דיפנבאך לאחראי על הפיקוד העליון של הארמייה. לאחר שהנסיגה נבלמה, נותרה הדיוויזיה, מתוגברת בשתי דיוויזיות חי"ר אוסטריות, בעמדתה המזרחית בגליציה כ"קורפוס דיפנבאך" עד אמצע דצמבר.
ב-17 בדצמבר 1916 מונה למפקד הקורפוס ה-8, וב-12 במרץ 1917 מונה למפקד קורפוס המילואים ה-9. ב-2 באפריל הוא קיבל את הפיקוד על הגזרה הדרומית של הארמייה השישית בהנהגת "קבוצת אראס". שבוע לאחר מכן החל קרב אראס. ב-26 באפריל 1917 הוענק לו עיטור הפור לה מריט כהוקרה על שירותיו בהגנה. ביוני 1917 הוא מונה במהלך קרב מסין למפקד להוביל את "קבוצת ויטשאטה" של הארמייה הרביעית שהועברה לפלנדריה. בקרב עם הארמייה הבריטית השנייה בפיקודו של הגנרל הרברט פלומר, הדיוויזיות שלו נאלצו לוותר על מבלט Wytschaete ונאבקו במשך חודשים רבים בקטע הדרומי של הקרב הגדול על איפר כדי לשמור על קו החזית החדש בין Hollebeke-Zandvoorde – מערבית לוורנטון.
בינואר 1918 הוכפף הקורפוס שלו לארמייה ה-17 שהוקמה לאחרונה בארטואה. במהלך מתקפת האביב הוא הוביל את הדיוויזיות שלו בקרב מונשי - קמברה במרץ 1918 ולאחר מכן השתתף בהתקפה על הסקרפ. באמצע אפריל 1918 חזר דיפנבאך עם הקורפוס שלו לארמייה השישית ולחם בקרב הליס באזור שמדרום למרוויל. קרבות עמדה בארטואה ובפלנדריה הצרפתית נמשכו ממאי עד אוגוסט. בספטמבר 1918 הועבר תחת פיקוד הארמייה הראשונה בריימס, ומסוף ספטמבר לחם תחת פיקוד הארמייה החמישית על המז. ב-8 בנובמבר 1918 פורק קורפוס המילואים ה-9.
ב-8 במאי 1919 פרש דיפנבאך מהצבא, וב-19 ביולי 1919 הועלה דיפנבאך לדרגת גנרל חיל הרגלים. בהמשך הוא היה יו"ר האגודה האזורית של Rheinisch-Westfälisches Industriegebiet והסניף המקומי בדיסלדורף של אגודת הקצינים הגרמנית ואיגוד הלוחמים של המחוז המנהלי של דיסלדורף. דיפנבאך מת בביתו בדיסלדורף ב-17 במרץ 1936.
קישורים חיצוניים
