קרן שואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה - המכון להיסטוריה חזותית וחינוך
קרן שואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה - המכון להיסטוריה חזותית וחינוך (באנגלית: USC Shoah Foundation – The Institute for Visual History and Education, שם קודם: הקרן לתיעוד ההיסטוריה החזותית של השואה) היא קרן ללא כוונות רווח המוקדשת ליצירת ראיונות קול ווידאו של ניצולי השואה ועדים וכן מאירועי השמדת עם נוספים, כקריאה המחייבת לחינוך ולפעולה. הקרן נוסדה בידי סטיבן ספילברג בשנת 1994, כשנה לאחר זכיית סרטו "רשימת שינדלר" בפרס אוסקר. מטרתה המקורית של הקרן הייתה לתעד עדויות של ניצולים ושל עדים אחרים מהשואה באמצעות אוסף של ראיונות וידאו.
בינואר 2006 הקרן יצרה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת דרום קליפורניה, ועברה לשכון במוסד זה תחת השם קרן שואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה - המכון להיסטוריה חזותית וחינוך (באנגלית: USC Shoah Foundation – The Institute for Visual History and Education).
הקרן אספה בערך 52,000 עדויות וידאו בין השנים 1994–1999, וכיום יש בה למעלה מ-53,000 עדויות. חלק הארי של העדויות מתייחס לשואה שהתרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה, וכולל לא רק עדויות של ניצולים יהודים, אלא גם של מצילים ומספקי סיוע, אסירים פוליטיים, משחררי המחנות, עובדי כפייה לא יהודיים, ניצולי ניסויים אאגוניים וכן ניצולים של קבוצות נוספות שנרצחו על ידי הנאצים: צוענים ועדי ה'.
רוב העדויות מכילות תיאור אישי של החיים לפני, במהלך ולאחר רצח העם. העדויות נשמרות בארכיון ההיסטוריה החזותית, אחד האוספים הדיגיטליים הגדולים מסוגו בעולם. בעקבות הדיגיטציה ניתן לחפש בארכיון באמצעות מילות מפתח, ולקבל קישור למיקום המדויק בראיון שבו נזכר הביטוי. כיוון שיש בארכיון למעלה מ-112,000 שעות של ראיונות, טכנולוגיית המפתוח חיונית כדי להנגיש את המידע ולאפשר למתעניינים לאתר נושאים רלוונטיים בתוך המאגר. המפתוח מאפשר לסטודנטים, מורים, פרופסורים, חוקרים ולאחרים ברחבי העולם לדלות עדויות שלמות או קטעי עדות באמצעות קטלוג של 64,000 ביטויים ומילות מפתח, 1.8 מיליון שמות, ו-695,000 תמונות. אורך ממוצע של עדות הוא כשעתיים, והראיונות נערכו ב-63 מדינות וב-41 שפות. כדי להנגיש את הראיונות, העדויות עברו מפתוח על ידי אדם הדובר את שפת המרואיין, וכל דקה של סרטון מקושרת לתרגום האנגלי של הראיון באמצעות מנוע חיפוש שפותח על ידי המכון (שאף נרשם עליו פטנט).
לקרן ישנה גישה למקורות ראשוניים נוספים מעבר לראיונות שנאספו. האוניברסיטה רכשה אוסף של ספרי שואה והשמדת עם לספריית דוהני, המכיל למעלה מ-1,000 ספרים וחוברות נאציים מקוריים, פרסומים יהודיים, מיקרופילמים עם מסמכים מקוריים כגון עיתונים נאציים ועותק כמעט שלם של תמלילים מקוריים ממשפטי נירנברג. בספריית דוהני ניתן למצוא גם היסטיוגרפיות מוקדמות של השואה; יומנים ועדויות שפורסמו מייד לאחר מלחמת העולם השנייה במגוון שפות; ומסמכים מקוריים של פליטים גרמניים ואוסטריים מהרייך השלישי, כולל אלה של הסופר היהודי-גרמני המפורסם ליון פויכטוונגר.
עם השנים, הארכיון החזותי של המכון מתרחב כדי לכלול עדויות של ניצולים ועדים של השמדות עם נוספות כולל רצח העם נגד הטוטסי ברואנדה, הטבח בנאנג'ינג, השמדת העם הארמני והשמדת העם בגוואטמלה. 64 עדויות רואנדיאניות נוספו באביב 2013, ו-12 עדויות של ניצולי טבח נאנג'ינג נוספו באביב 2014, ו-18 נוספו באוקטובר 2014. ב-24 באפריל 2015, לרגל ציון 100 שנים להשמדת העם הראשונה המאה ה-20, שואת הארמנים, נוספו לארכיון 332 עדויות הקשורות לשואה זו.
מחקר
המכון שואף להיות הסמכות האקדמית המובילה בעולם לתחום של השמדת עם ועדויות אישיות. הוא ממשיך לאסוף עדויות של ניצולים ועדים ובמקביל מטפח פעילויות מדעיות המתעמתות עם בעיות בהווה הנשקפות מתוך עדויות העבר. חוקרים מתחומים רבים ניצלו את המשאבים העצומים של הארכיון להיסטוריה חזותית כדי ללמד בלמעלה מ-400 קורסים באוניברסיטאות על פני ארבע יבשות, כולל 112 קורסים באוניברסיטה של דרום קליפורניה. חוקרים ואנשי רוח השתמשו בעדויות בלמעלה מ-120 עבודות מדעיות. כמו כן המכון היה שותף לעשרות כנסים במגוון תחומים הנוגעים לנושא.
למכון ישנה זרוע מחקרית בשם המרכז למחקר מתקדם של השמדת עם (The Center for Advanced Genocide Research) אשר נוסד בשנת 2014. המרכז מנסה לקדם מחקר בין-תחומי הנוגע לשואה והשמדת עם, בדגש על הגורמים המובילים להשמדת עם וכיצד ניתן להתערב במעגל המוביל לאלימות המונית. המרכז עורך כנסים בינלאומיים וסדנאות, ומארח עמיתי מחקר אשר משתמשים במאגר העצום הזמין באוניברסיטה של דרום קליפורניה. בכל שנה המרכז מארח 10 חוקרים. עמיתי המחקר, עובדי המכון, הצוות והסטודנטים משתתפים בלמעלה מתריסר אירועים אקדמיים הנערכים בקמפוס של האוניברסיטה. הייחודיות של המרכז נעוץ במחקר הבין-תחומי המתרכז סביב שלושה נושאים כדי לקדם ניתוח של השמדת עם ואלימות המונית שיטתית בקנה מידה בינלאומי: ההתנגדות לרצח עם ולאלימות המונית, אשר מתמקד במעשי התנגדות ובאלמנטים של התרסה המאטים או מפסיקים תהליכים של השמדת עם; אלימות, רגש ושינוי התנהגותי, אשר חוקר את אופיו של השמדת העם ואלימות המונית וכיצד הם משפיעים על התנהגות רגשית, חברתית, פסיכולוגית, היסטורית ופיזית. המכון עורך מחקר הבוחן כיצד נתוני עתק ומאגרי מידע גדולים דוגמת הארכיון להיסטוריה חזותית של המכון יכולים לשמש כדי לזהות דפוסים בתחום האלימות ההמונית וההתנגדות אליה. המכון מארגן אירועים אקדמיים שונים, שאליהם מגיעים חוקרים כדי להציג את מחקריהם בתחום.
המכון, בשיתוף עם המרכז למחקר מתקדם של השמדת עם, ערך בנובמבר 2014 כנס בינלאומי בשם "זיכרון, מדיה וטכנולוגיה: חקר המסלולים של רשימת שינדלר", תוך בחינת מסלולי הזיכרון, התקשורת והטכנולוגיה במגוון תחומים ונקודות מבט. בשנת 2015, המרכז למחקר מתקדם של השמדת עם בשיתוף עם בית הספר למוסיקה באוניברסיטה אירח כנס בינלאומי שכותרתו "שירה בלוע הארי: מוזיקה כהתנגדות לאלימות" שכללה יומיים של תוכניות המדגישות את שימוש במוזיקה ככלי להתנגד לדיכוי ולהפצת מודעות.
מחקר השמדת עם דיגיטלי
המכון מקדיש אמצעים לא רק להרחבת הארכיון, אלא גם לשימור החומר הקיים, לאיכות ההקלטות ולהגן עליו מפני פגעי הזמן. באמצעות סיוע מחברות טכנולוגיות, המכון המציא מערכת שימור שבו קטעי הווידאו המקוריים עברו דיגיטציה לפורמטים נפוצים. תהליך הדיגטציה ארך כחמש שנים, בין השנים 2008-2012. במהלך תהליך זה הסתבר שלכחמישה אחוזים מתוך 235,005 קלטות ישנם בעיות בפס הקול או בווידאו, לעיתים ברמה שלא מאפשרת צפייה כלל. גילוי זה דחף את הצוות הטכני של המכון לפתח תוכנות לשחזור המידע. כדי להגן על המידע המצוי בארכיון, המכון יצר אוספים דיגיטליים המנוהלים על ידי לקוחות, כגון האקדמיה האמריקאית לקולנוע והאחים וורנר. הנגשת החומר של הקרן כוללת גם שילוב של חומרים שנאספו על ידי ארכיונים אחרים ומתן הדרכה על שיטות לאיסוף עדויות.
חינוך
באמצעות שימוש בעדויות המצויות בארכיון, המכון מפתח כלים למורים ולמחנכים במגוון רחב של תחומים, כגון מדעי החברה, השפה האנגלית ושפות נוספות, ממשל, היסטוריה אמריקאית וכללית ועיצוב אישיות. המכון גם מציע פיתוח מקצועי להכשרת מחנכים אשר ישתמשו בעדויות ככלי המוביל ללמידה משמעותית, מתוך חוויה הלוקחת את התלמיד מעבר לספרי הלימוד. לצורך כך הקים המחקר אתר אינטרנט בשם IWitness, שבו יכולים מורים ותלמידים לגשת ל-1,600 עדויות ולבצע מחקר מודרך. באתר מובנה עורך וידאו, המאפשר לתלמידים לקחת קטעים מהעדויות שונות וליצור מחקר מולטימדי. כ-17,000 תלמידי תיכון ויותר מ-5,000 אנשי חינוך ב-57 מדינות וכל 50 המדינות בארצות הברית השתמשו ב- IWitness. המכון הדריך למעלה מ-39,000 מחנכים ברחבי העולם על מנת לשלב עדויות מהארכיון בשיעורים בכיתה. יותר מ-200 אנשי חינוך השתתפו בהכשרה מתקדמת ו'בתוכנית להוראה בשילוב עדויות במאה ה-21' בארצות הברית, אוקראינה, צ'כיה, הונגריה ופולין.
תוכניות חינוכיות אחרות של המכון כוללות:
- התוכנית להוראה בשילוב עדויות במאה ה-21 - תוכנית דו-שנתית לפיתוח מקצועי שנועד לסייע למחנכים לפתח את היכולות שלהם לשלב עדויות וכלי למידה דיגיטליים (כגון IWitness) בצורה יעילה וראויה בסביבת הלימוד שלהם.
- ITeach - סמינר חד-יומי הכולל מבוא לתוכניות החינוכיות של קרן שואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, הארכיון להיסטוריה חזותית, שיטות העבודה, פסיכולוגיה חברתית, תאוריות פדגוגיות ומבוא להכנת מערכי שיעור המשלבים עדויות.
- IWalk - תוכנית אינטראקטיבית המחברת את הארכיון להיסטוריה חזותית עם מקורות ראשוניים נוספים, מיקומים גאוגרפיים שבהם אירעו האירועים ההיסטוריים. כיום התוכנית נמצאת בבודפשט, הונגריה; בפראג, צ'כיה ובוורשה, פולין.
- הרשת להתחדשות בהוראה - מערכת שנוצרה על ידי המכון כדי לטפח שיתופי פעולה בין מורים ברחבי העולם המשתמשים בתוכניות החינוכיות של המכון. כל אדם שמשתתף בתוכניות או ב-IWitness אוטומטית מצורף לרשת, ומקבל עדכונים חודשיים על הפעילויות במכון והזמנה להשתתף בשיח בין מחנכים.
- הדים והשתקפויות - תוכנית ייעודית שפותחה על ידי המכון כדי לסייע למורי תיכון לקבל מידע אמין ומדויק על השואה. שותפים לפיתוח גם יד ושם והליגה נגד השמצה. הדים והשתקפויות עורכים סדנאות ברחבי ארצות הברית ללא עלות, בנוסף לספר לימוד מפורט.
הנגשה עולמית
העדויות מגיעות לקהל בינלאומי באמצעות הארכיון להיסטוריה חזותית ו-IWitness, ערוץ יוטיוב ואתר אינטרנט ב-12 שפות. החומר בארכיון להיסטוריה חזותית זמין ל-51 מוסדות בעלי מנוי, הנמצאים ב-13 מדינות שונות, רובם אוניברסיטאות ומוזיאונים. מנוי חלקי נרכש על ידי למעלה מ-200 מוסדות ב-34 מדינות. ארכיון ההיסטוריה החזותית (vhaonline.usc.edu) כולל יותר מ-1,200 עדויות בפתוחות לציבור הרחב ברחבי העולם. כ-1.6 מיליון איש צופים בעדויות מדי שנה.
במטרה להרחיב את קהל הצופים של הארכיון, הקרן מפיצה את העדויות במגוון דרכים. ב-2015 הגדיר המכון את השאיפה להרחבת הקהל העולמי כעמוד תווך של המכון. בשנת הלימודים 2013-2014 כ-3.6 מיליון איש נחשפו לעדויות שמקורם בארכיון, ומספר זה כמעט הוכפל כאשר בשנת הלימודים 2014-2015 6.5 מיליון איש נחשפו לעדויות אלו. אם כוללים חשיפה תקשורתית, שידורים בטלוויזיה, ביקור במוזיאונים, הצגה בכנסים וסדנאות אקדמיות ובמדיה החברתית, הצפי הוא לכ-15 מיליון איש. הרחבת הקהל נעשית בערוצי מדיה שונים, כגון אתרי אינטרנט, תמיכה של המכון ביצירת סרטי תעודה ותערוכות, סיקור עיתונאי בינלאומי ועוד, לדוגמה:
- על בסיס יומי המכון מפרסם סיפורים ובלוגים על מיזמים ואנשים, וקטע חזותי קצר מתוך הארכיון להיסטוריה חזותית.
- המכון מחזיק בחשבונות פעילים באתרי המדיה החברתית השונים: פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם.
- בשנת 2014 המכון החל בקמפיין חברתי בשם BeginsWithMe# במטרה לעסוק בדור המילניום. בשנת 2014 הקרן, יחד עם קומקאסט פתחו בתוכנית חמש-שנתית, כאשר כל שנה מוקדשת לנושא מסוים המועבר למיליוני מנויים במהלך שבע שבועות באביב, במסגרת חודש במודעות להשמדת עם. בשנת 2015 הנושא היה מוזיקה, והוצג על ידי הסרט הפסנתרן, כאשר כוכב הסרט (אזר זכה באוסקר על תפקיד זה) אדריאן ברודי מציג את הנושא. המכון מעודד יצירת מדיה המבוססת על העדויות שנאספו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
