קשווה
קשווה (באנגלית: Valve; ברבים: קְשָׂווֹת; באיות: קַשְׂוָה) היא כל חלק מפרקי של קונכייה של רכיכה או בעל חיים רב-קליפות אחר, כגון ברכיופודים וכמה סרטנים. כל חלק ידוע בתור קשווה או במקרה של רב-לוחיתאים, "צלחת". לחברים משתי מחלקות של רכיכות, בי-וואלוויה (דו-קשוותי) (צדפות) ורב-לוחיתאים, יש קשוות. גם בצמחים שונים יש קשוות.
למינים בתוך משפחה אחת של חלזונות ים קטנים, גסטרופודים ימיים אחורני-זימים במשפחת היולידה (Julidae), יש גם שני קונכיות מפרקיות או קשוות, הדומים לקונכייה דו-קשוותית. משפחה זו ידועה בדרך כלל בשם גסטרופודים דו-קשוותיים. גסטרופודים נקראים לפעמים "חד-קשוותיים", מכיוון שאצל אלה שיש להם קליפה, הקליפה היא בדרך כלל בחלק אחד.
רב-לוחיתאים
הקשוות של הרב-לוחיתאים הן שמונה לוחות קונכיות גב מפרקיות, בעלות צבעים וצורות שונות. לאחר המוות הרצועה שמחזיקה את הלוחות יחד מתפרקת והקשוות נפרדות. כך ניתן למצוא קשוות בודדות נשטפות בסחף על החוף, כפי שמוצג בתמונה בראש ערך זה.
דו-קשוותיים
לרכיכות דו-קשוותיות (למשל צדפות) יש קליפה המורכבת משני חלקים נפרדים אך קשורות בצורת מפרקים. כל אחד משני החלקים הללו מכונה "קשווה".
שתי הקשוות ידועות בתור "הקשווה הימנית" ו"הקשווה השמאלית"; אלה מסומנים בהתייחס לקצה הקדמי של הצדפה או הרכיכה הדו-קשוותית, כאשר החלק הגבוה של הצדפה (umbo) פונות כלפי מעלה. ברבות מהצדפות, אך לא בכולן, שתי הקשוות הן פחות או יותר סימטריות ולכן (מלבד קו הצירים) נראות כמו תמונות מראה זו של זו.
חלזונות דו-קשוותיים
לרובם הגדול של החלזונות (גסטרופודים) או השבלולים עם קליפה יש קונכייה בחלק אחד, ומכאן השם הישן יותר "חד-קשוותיים". דלת (אופרקולום) הגסטרופוד, כאשר קיימת, גם אם מורכבת ברובה מסידן פחמתי, אינה נחשבת קשווה.
לעומת זאת, למינים בתוך משפחה אחת של חלזונות ים קטנים, יולידה (Julidae), רכיכות חלזוניות אחורניות-זימים, יש מעטפת צירים המורכבת משני חלקים המחוברים ברצועה. שני חלקים אלה דומים מאוד לשני הקשוות של דו-קשוותיים. קבוצת מינים זו מכונה לעיתים קרובות "גסטרופודים (חלזונות) דו-קשוותיים". אלו הן עלעליות מכמה סוגים, כולל "יוליה" (Julia), "ברתליניה" (Berthelinia), "מידוריגאי" (Midorigai), "אדנטלינה" (Edenttellina), "טמנוולווה" (Tamanovalva) ו"קנדיניה" (Candinia).
חלזונות דו-קשוותיים אלו היו ידועים במשך זמן רב רק ממאובנים ומחומר מת. בגלל זה, הם תוארו כבעלי קשוות לא טיפוסיים. רק לאחר שנמצאו פרטים חיים בסוף המאה ה-20 הבינו כי מדובר בחלזונות חריגים.
חיות אחרות
קשוות קיימות בכל בעל חיים עם שני חלקי קליפה או יותר המתחברים בציר. ברכיופודים הם בעלי חיים דו-קשוותיים עם שתי קשוות אנכית (ולא לרוחב). הקשווה הגבית מכילה את המערכת הברכיאלית התומכת במבני ההזנה, בעוד שהקצה האחורי של הקשווה הגחונית אוחז בחלק גוף בשרני המכונה פדיקל (pedicle). לכל קשווה מבנה סימטרי, אך לשתי הקשוות יש צורות כלליות שונות והן אינן תמונות מראה זו של זו. זה אחד ההבדלים בין הקשוות שלהם לקשוות של דו-קשוות אמיתיות, היוצרות מבנה זהה, אך דמות מראה כפי שזו נובעת ממראה של צד הגוף.
לסרטנים מסוימים יש זוג קשוות הנפגשות בציר. "סרטנים דו-קשוותיים" אלה כוללים צורות מאובנים וחיות שונות, כגון צדפונאים (שרימפס זרעים), קונכוסטרקנים (conchostracans, שרימפס צדפה) ופילוקרידים (phyllocarids).
צמחים
גם בצמחים שונים יש קשוות. למשל, פרי המצליבים נקרא תרמיל או תרמילון. הוא סוג של הלקט הנפתח לעת ההבשלה בשתי קשוות. גם בהֶלְקֵט יש קשוות. הלקט הוא פרי יבש, קופסה המכילה זרעים. ההלקט מורכב משתי שחלות או יותר הצמודות טרם ההבשלה. הוא נפתח כשהפרי מבשיל. השחלות המופרדות בתוכו הן קשוות וכל אחת מהן מכילה זרע אחד או יותר. קשוות יש גם בסיגליים, פרפרניים, נרקיסים, טופחים ועוד.
קישורים חיצוניים
- אודות קשוותאים (אורכב 13.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
קשווה40140783Q4008403