קת'לין רובינס
| לידה |
14 באוקטובר 1978 (גיל: 45) פרמינגטון, קונטיקט, ארצות הברית |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאית |
| עיסוקים נוספים | מיקרוביולוגית |
| תקופת השירות | 2009–הווה (כ־15 שנים) |
| זמן שהייה בחלל | 300 יום |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 2 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 12 שעות, 46 דקות |
| ביוגרפיה בנאס"א | קת'לין רובינס |
| משימות | |
| סויוז MS-01 (משלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית) סויוז MS-17 (משלחת 63 / 64 לתחנת החלל הבינלאומית) | |
,  ,  ,,  ,  | |
קת'לין רובינס (באנגלית: Kathleen Rubins; נולדה ב-14 באוקטובר 1978 ב-פרמינגטון, קונטיקט) היא מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית בנאס"א.[1] עם שיגורה לחלל בשנת 2016, היא הפכה לאישה ה-60 שטסה בחלל[2] ושהתה בחלל יותר מ-115 ימים כמהנדסת טיסה במשלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית. באוקטובר 2020, חזרה לחלל כמהנדסת טיסה במסגרת משלחות 63 / 64 לתחנת החלל.[3]
ביוגרפיה
חיים אישיים
רובינס נולדה בפרמינגטון, קונטיקט וגדלה בנאפה, קליפורניה.[1] בילדותה חלמה להיות אסטרונאוטית, ובכיתה ז' היא ביצעה מטלות כדי לגייס מימון להשתתף במחנה חלל.[4] רובינס מתגוררת בפרינדזווד, טקסס.[5]
השכלה אקדמאית
רובינס סיימה את לימודיה בית הספר התיכון וינטג' בשנת 1996, וקיבלה תואר ראשון במדע בביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בשנת 1999.
כמו כן היא קיבלה תואר דוקטור (תואר שלישי) בביולוגיה של הסרטן בשנת 2005 באוניברסיטת סטנפורד לרפואה (ממהחלקה הביוכימית, מחלקת המיקרוביולוגיה ומחלקת האימונולוגיה).[1]
קריירה
_Kate_Rubins.jpg)
כחוקרת
במהלך התואר הראשון, רובינס ביצעה מחקר על ההשתלבות של נגיף הHIV-1 במעבדה למחלות זיהומיות במכון סאלק למחקרים ביולוגים (אנ').
במסגרת לימודיה לתואר שלישי, היא הייתה מעורבת בפיתוח מודל להתפשטות אבעבועות שחורות בסיוע המכון הצבאי למחלות מידבקות והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, ופיתחה גם מודל להתפשטות הנגיף.
בשנת 2009, קת'לין הייתה עמיתה וחוקרת במכון וייטהד (whitehead) למחקר ביו-רפואי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס .[4] והובילה מעבדה שחקרה התפשטות מחלות נגיפיות במרכז ומערב אפריקה. רובינס עבדה בשיתוף עם צבא ארצות הברית לפיתוח טיפול בנגיפים כמו אבולה וLassa mammarenavirus.
קריירה בנאס"א
רובינס נבחרה ביולי 2009 למחזור האסטרונאוטים ה-20 של נאס"א. הכשרתה כללה תדריכים מדעיים וטכניים, הדרכה אינטנסיבית במערכות תחנת החלל הבינלאומיות, מטיילים בחלל, רובוטיקה, אימונים פיזיולוגיים, אימוני טיסה ואימוני הישרדות במדבר.[1]
משלחות 48/49 לתחנת החלל הבינלאומית
רובינס המריאה לחלל במסגרת משלחות 48/49 לתחנת החלל הבינלאומית, שם שימשה כמהנדסת טיסה. היא המריאה לחלל על סויוז MS-01 ב־6 ביולי 2016.[2]
במהלך שהותה בחלל, רובינס ביצעה למעלה מ-275 ניסויים על תחנת החלל, כולל ניסויים ביולוגים, ניסויים בפיזיקה והנדסת חומרים, ומחקר מיקרוביולוגי ועל השינויים בגוף האדם.[4] רובינס הייתה האדם הראשון שרצף דנ"א (DNA), בחלל, ובסופו של דבר רצפה יותר מ-2 מיליארד זוגות בסיס של דנ"א במהלך סדרת ניסויים לניתוח רצף בתנאי מיקרוכבידה.
רובינס גידלה גם תאי לב (קרדיומיוציטים) בתרבות תאים וביצעה ניסויים בתגובת שרשרת של פולימראז (PCR) ומיקרוביומה כמותיים בתנאי המיקרוכבידה בחלל.
בנוסף למחקר ביולוגי, היא ביצעה שתי הליכות חלל, בשהות מצתברת של 12 שעות ו-46 דקות.[1] בהליכת החלל הראשונה שלה, יחד עם האסטרונאוט ג'ף ויליאמס, הם התקנו את מתאם העגינה הבינלאומי הראשון, נמל עגינה חדש לחללית המסחרית האמריקאית. במהלך הליכת החלל השנייה, הם ביצעו תחזוקה של מערכת הבקרה התרמית החיצונית של התחנה והתקנו מצלמות בחדות גבוהה, מה שאיפשר תמונות שלא נראו בעבר על פני כדור הארץ ותחנת החלל,
רובינס חזרה לכדור הארץ ב־30 באוקטובר 2016 בחללית סויוז MS-01.[6] לאחר שהות מצטברת של 115 יום, 12 שעות ו-46 דקות.
משלחות 63/64 לתחנת החלל הבינלאומית
רובינס שוגרה למשימתה השנייה בחלל ב-14 באוקטובר 2020 (ביום הולדתה ה-42) יחד עם הקוסמונאוטים הרוסיים סרגיי ריז'יקוב וסרגיי קוד-סברדצ'וק על גבי החללית סויוז MS-17.[7][3]
פרסים ואותות הוקרה
| השנה | הפרס/ההצטינות |
|---|---|
| 1998 | פרס מלגה למלגת אגודת כבוד אומגה |
| 1998 | המנהיג העולה של השנה אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו |
| 2000 | מלגת בוגרי סטנפורד - עמית גבילן |
| 2000 | מלגת טרום דוקטורט במוסד הלאומי למדעים |
| 2009 | עשרת המבריקים של המדע הפופולרי |
תחביבים, תחומי עניין וכישרונות מיוחדים
רובינס הייתה בקבוצת הטריאתלון של סטנפורד, והיא מתמקדת במרוצי ספרינט, מרחק אולימפי וריצת מרתונים.
כמו כן היא מטיסה מטוסים וביצוע צניחה חופשית, כאשר למדה טיסה וצניחה חופשית יחד עם בעלה, מייקל מגנני.[8]
לקריאה נוספת
- Carlson, H. A., Masukawa, K. M., Rubins, K., Bushman, F. D., Jorgensen, W. L., Lins, R. D., ... & McCammon, J. A. (2000). Developing a dynamic pharmacophore model for HIV-1 integrase. Journal of medicinal chemistry, 43(11), 2100-2114
- Reddy, M. V. R., Rao, M. R., Rhodes, D., Hansen, M. S., Rubins, K., Bushman, F. D., ... & Faulkner, D. J. (1999). Lamellarin α 20-sulfate, an inhibitor of HIV-1 integrase active against HIV-1 virus in cell culture. Journal of medicinal chemistry, 42(11), 1901-1907
קישורים חיצוניים
קת'לין רובינס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- קת'לין רובינס ביוגרפיה באתר נאס"א (באנגלית)
- אסף גולן, האסטרונאוטית קייט רובינס: "רק בחלל הבנתי כמה חשוב לשמור על כדור הארץ", 14 ביוני 2022, ישראל היום
- The Tremendous 12! Space Camp's Astronaut Alumni (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Melanie Whiting, Kathleen "Kate" Rubins (PH.D.) NASA Astronaut, NASA, 2016-02-21
- ^ 2.0 2.1 Robert Z. Pearlman 06 July 2016, Station-Bound NASA Astronaut is the 60th Woman to Fly into Space, Space.com (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Becker, Joachim (14 באוקטובר 2020). "Soyuz MS-17". Space Facts. נבדק ב-14 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 Meet the Tremendous 12! Space Camp's Astronaut Alumni, www.spacecamp.com, 2019-09-06 (באנגלית)
- ^ A. B. C. News, NASA Astronaut Kate Rubins Ready for First Trip to Space, ABC News (באנגלית)
- ^ Calla Cofield 30 October 2016, Soyuz Space Capsule Lands Safely with Crew of 3, Space.com (באנגלית)
- ^ "Press Release: NASA Assigns Astronaut Kate Rubins to Expedition 63/64 Space Station Crew". NASA. NASA. נבדק ב-5 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jerry Wright Johnson Space Center, NASA - In Their Own Words: Kathleen (Kate) Rubins, www.nasa.gov (באנגלית)
