Lassa mammarenavirus
 Lassa mammarenavirus
| |
|---|---|
בתמונה: מספר ויריונים של נגיף לסה דבוקים לתא
| |
| מיון מדעי | |
| קבוצה: | Riboviria |
| מערכה: | Negarnaviricota |
| מחלקה: | Ellioviricetes |
| סדרה: | Bunyavirales |
| משפחה: | Arenaviridae |
| סוג: | Mammarenavirus |
| מין: | Lassa mammarenavirus |
| שמות נוספים | |
|
נגיף לסה | |
Lassa mammarenavirus (בראשי תיבות: LASV; גם: נגיף לסה) מין של נגיף ממשפחת Arenaviridae הגורם לקדחת לסה, סוג של קדחת דימומית נגיפית (אנ'), באדם ובפרימטים אחרים[1].
LASV הוא נגיף מַפציע שזוהה כבעל איום לבריאות הציבור ובעל פוטנציאל מגפתי.
הנגיף מצוי במדינות מערב אפריקה, בייחוד סיירה לאון, גינאה, ניגריה וליבריה, שם נרשמים בין 300,000 ל-500,000 מקרי הדבקה לשנה, וכ-5,000 מקרי מוות לשנה[2].
אין חיסון מאושר נגד הנגיף[3].
גילוי
בשנת 1969 חלתה האחות המסיונרית לורה ויין במחלה לא מוכרת שבה נידבקה ממטופלת בכפר במדינת בורנו שבניגריה[4][5]. לאחר מכן היא הועברה לג'וס שבניגריה ומתה שם. שתי נשים נדבקו ממנה, אחת מהן הייתה לילי פינאו שטיפלה בה בחוליה[6]. דגימות מלילי פינאו נשלחו לאוניברסיטת ייל שם בודד לראשונה הנגיף החדש. ב-1972 נמצא שמין של עכבר, Mastomys natalensis, הוא חיית המאגר העיקרית של הנגיף. העכבר מפריש את הנגיף בשתן ובצואה והוא עצמו אינו מגלה תסמיני מחלה[7][8].
וירולוגיה
מבנה וגנום
נגיפי לאסה הם נגיפי RNA חד-גדילי, בעלי שני מקטעי גנום, שכל אחד מהם מקודד לשני חלבונים.
המקטע הארוך מקודד לחלבון אצבע-אבץ (Z) (אנ') קטן, המבקר את השעתוק וההכפלה, ו-RNA פולימראז (L).
המקטע הקצר מקודד לנוקלאופרוטאין (NP) ולגליקופרוטאין מעטפת (GP, ידוע גם כזיז נגיפי) הנחתך לשני חלבוני מעטפת גליקופרוטאין GP1 ו-GP2 הנקשרים לקולטן אלפה-דיסטרוגליקן וכך חודרים אל התא.
הנגיף מתרבה במהירות. הצעד הראשון בתהליך ההכפלה הוא שעתוק עותקי mRNA מהגדיל השלילי (המוּל-קריא), המיתרגמים לחלבוני NP ו-L הנצרכים להמשך ההכפלה.
הגנום החיובי יוצר עותקי RNA נגיפי משלים (vcRNA) של עצמו. עותקי ה-RNA משמשים תבנית ליצירת גדיל שלילי אך גם ליצירת mRNA. ה-mRNA המסונתז מה-vcRNA מתורגם לחלבוני GP ו-Z. המערכת הזו מאפשרת לחלבוני הזיזים להייוצר אחרונים וכך לעכב את הזיהוי על ידי מערכת החיסון.
מחקר הגנום הראה שלנגיף יש 4 שושלות (lineages): 3 בניגריה ו-1 בגינאה, ליבריה וסיירה לאון.
קולטנים
הנגיף חודר לתאים באמצעות היקשרות לקולטני אלפה-דיסטרוגליקן (alpha-DG) שעל פני הממברנה החיצונית של התא, קולטן רב-תכליתי לחלבונים שמטריצה החוץ-תאית.
הכרת הקולטן מבוססת על מודיפיקציה של מולקולת סוכר מסוימת באלפה-דיסטרוגליקן על ידי קבוצת גילקוטרנספראזות הקרויים חלבוני LARGE.
שלא כמו נגיפים בעלי המעטפת רבים, המשתמשים בשקעי מעטפת קלתרין (clathrin-coated pits) להיקשר לקולטנים ולביכנס לתא בתלות בחומציות הסביבה, נגיף לסה משתמשים במסלול אנדוציטי ללא תלות בקלתרין, קוולין, דינמין או אקטין.
כשנגיף חודר לתא, הוא נשלח במהירות לאנדוזום בבועית, כשהוא מגיע לאנדוזום הוא מתרחש איחוי ממברנות באמצעות גליקפורטאין שבמעטפת, שב-pH הנמוך של האנדוזום קושר לחלבון הליזוזום LAMP1, מה שיוצר איחוי ממברנות והמילטות מהאנדוזום.
מחזור חיים
הנגיף חודר לתא באמצעות היקשרות לקולטן ואנדוציטוזה. מסלול האנדוציטוזה הספציפי אינו ידוע עדיין, אך נמצא שהכניסה לתא מושפעת מרמת הכולסטרול, ושבמקרים של ירידה ברמת הכולסטרול הכניסה לתא מוגבלת. הקולטן המשמש לכניסה לתא הוא הקולטן לאלפה-דיסטרוגליקן. לאחר כניסת הנגיף לתא ה-pH הנמוך גורם לאיחוי ממברנות ושחרור הריבונוקלאופרוטאין (RNP) הנגיפי לציטופלזמה. ה-RNA הנגיפי משתחרר ותהליכי השכפול והשעתוק מתחילים בציטופלזמה. בתחילת השכפול משועתקים הרצפים המשלימים לגנום ל-S ו-L ומהם מסונתזים שוב S ו-L הגנומיים. הן הרצפים הגנומיים והן הרצפים המשלימים להם (אנטי-גנומיים) נצרכים לשעתוק ולתרגום. ה-S מקודד לחלבוני GP ו-NP, ואילו L מקודד לחלבוני Z ו-L. חלבון L הוא RNA רפליקאז כשנכנס נגיף לתא, L פולימראז מתחבר ל-RNP הנגיפי ומתחיל תהליך שעתוק של ה-RNA הגנומי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Frame JD, Baldwin JM, Gocke DJ, Troup JM (1 ביולי 1970). "Lassa fever, a new virus disease of man from West Africa. I. Clinical description and pathological findings". Am. J. Trop. Med. Hyg. 19 (4): 670–6. doi:10.4269/ajtmh.1970.19.670. PMID 4246571.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ "Lassa Fever Fact Sheet". World Health Organization.
- ^ Yun, N; Walker, D (4 באוקטובר 2012). "Pathogenesis of Lassa Fever". Viruses. 4 (10): 2031–2048. doi:10.3390/v4102031. PMC 3497040. PMID 23202452.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Lassa Fever | CDC". www.cdc.gov. נבדק ב-2016-09-23.
- ^ Frame, J. D.; Baldwin, J. M.; Gocke, D. J.; Troup, J. M. (1970-07-01). "Lassa fever, a new virus disease of man from West Africa. I. Clinical description and pathological findings". The American Journal of Tropical Medicine and Hygiene. 19 (4): 670–676. doi:10.4269/ajtmh.1970.19.670. ISSN 0002-9637. PMID 4246571.
- ^ Frame, J. D. (1992-05-01). "The story of Lassa fever. Part I: Discovering the disease". New York State Journal of Medicine. 92 (5): 199–202. ISSN 0028-7628. PMID 1614671.
- ^ Fraser, D. W.; Campbell, C. C.; Monath, T. P.; Goff, P. A.; Gregg, M. B. (1974-11-01). "Lassa fever in the Eastern Province of Sierra Leone, 1970-1972. I. Epidemiologic studies". The American Journal of Tropical Medicine and Hygiene. 23 (6): 1131–1139. doi:10.4269/ajtmh.1974.23.1131. ISSN 0002-9637. PMID 4429182.
- ^ Monath, T. P.; Maher, M.; Casals, J.; Kissling, R. E.; Cacciapuoti, A. (1974-11-01). "Lassa fever in the Eastern Province of Sierra Leone, 1970-1972. II. Clinical observations and virological studies on selected hospital cases". The American Journal of Tropical Medicine and Hygiene. 23 (6): 1140–1149. doi:10.4269/ajtmh.1974.23.1140. ISSN 0002-9637. PMID 4429183.
