קתרין קולונה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
קתרין קולונה (בצרפתית: Catherine Colonna; נולדה ב-16 באפריל 1956) היא דיפלומטית ופוליטיקאית צרפתית המכהנת כשרת החוץ ואירופה בממשלתה של ראש ממשלת צרפת אליזבת בורן מאז ה-20 במאי 2022.
קולונה שימשה בעבר כשגרירת צרפת בבריטניה (2019–2022), שגרירת צרפת באיטליה (2014–2017), נציגה קבועה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (2017–2019) ונציגה קבועה באונסק”ו (2008–2010).
ביוגרפיה
קולונה נולדה בטור שבסאנטר-עמק הלואר. היא בעלת תואר שני במשפט ציבורי ולמדה במכון למדע המדינה פריז.
קריירה בשירות הדיפלומטי
בשנת 1983, קולונה מונתה לתפקידים שונים בשגרירות צרפת בארצות הברית, תחילה במחלקה הפוליטית, ולאחר מכן במחלקת העיתונות והמידע.
עם שובה לפריז, קולונה פיקחה על המשפט האירופי במנהלת המשפט של משרד החוץ ואירופה בין השנים 1986 ל-1988. בשנת 1988, היא קודמה ליועצת טכנית בקבינט של שר העבודה מוריס פאור (אנ'), תחת נשיאותו של פרנסואה מיטראן. ב-1989, זמן קצר לפני נפילת חומת ברלין, הצטרפה למרכז הניתוח והתחזיות במשרד החוץ, שם הופקדה על ענייני אירופה. לימים הפכה לדוברת משרד החוץ ב-1990, במחלקה לתקשורת ומידע, תפקיד בו כיהנה במשך חמש שנים.
ב-1993, שר החוץ אלן ג'ופה ומנהל הקבינט דומיניק דה וילפן מינו את קולונה לסגנית הדוברת. שנתיים לאחר מכן, במאי 1995, הנשיא ז'אק שיראק מינה אותה לדוברת האליזה. לאחר תשע שנים מונתה למנהלת הכללית של המרכז הלאומי לקולנוע (אנ') בספטמבר 2004.
לאחר משאל העם לחוקה האירופית (אנ'), שבה קולונה לתחום הדיפלומטיה, ומונתה לנציגת השר לענייני אירופה בממשלתו החדשה של דומיניק דה וילפן שהוקמה ב-2 ביוני 2005. היא נשארה בתפקיד במשך שנתיים, עד 15 במאי 2007. מסתיו 2007 ועד קיץ 2008, קולונה השתתפה בוועדה על מדיניות החוץ ואירופה של צרפת, בראשות אלן ז'ופה.
קריירה במגזר הפרטי
מאז מאי 2008, קולונה היא חברה במועצת המנהלים של קרן שיראק (אנ')[1] והייתה חברה במועצה הצרפתית-בריטית.[2]
מאז מאי 2010, קולונה גם יושבת בראש מועצת הנגידים של אקול דה לובר (אנ').[3]
חזרה לשירות הדיפלומטי
קולונה מונה לשגרירת צרפת ברומא ב-14 באוגוסט 2014. היא מונתה לנציגה קבועה ב-OECD ב-2017, לפני שמונתה כשגרירת צרפת בלונדון ב-2019.
על רקע מחלוקת 2021 בין בריטניה לצרפת על רישיונות דיג לאחר הברקזיט, שרת החוץ של בריטניה דאז, ליז טרוס, הורתה לנציגת החוץ לאירופה, וונדי מורטון (אנ'), לזמן את קולונה "כדי להסביר לה את האיומים הבלתי מידתיים שהושמעו נגד בריטניה".[4]
שרת החוץ ואירופה
במאי 2022, מונה קולונה לשרת החוץ. היא האישה השנייה המכהנת בתפקיד זה, לאחר התקופה הקצרה של מישל אליוט-מארי ב-2010.[5]
בתחילת כהונתה, נסעו קולונה ושר הכוחות המזוינים, סבסטיאן לקורני, לניז'ר, כדי לחתום על פריסת כוחות צבא צרפת במדינה, מה שהפך את ניז'ר למרכז צבא צרפת באזור הסאהל.[6]
בינואר 2023, הגיעו קולונה ושרת החוץ הגרמנית אנאלנה בארבוק לאתיופיה ונפגשו עם ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, כדי לתמוך בהסכם השלום לסיום מלחמת תיגראי.[7]
לאחר ההפיכה בניז'ר ב-2023, קולונה הביעה תמיכה בהחזרת המצב לקדמותו בעקבות פגישה עם ראש ממשלת ניז'ר לשעבר, אוהומודו מהאמדו.[8]
בספטמבר 2023, אמרה קולונה שלדעת צרפת אזרבייג'ן "אחראית לגורלם של הארמנים בנגורנו קרבאך".[9]
במהלך מלחמת חרבות ברזל ביקרה קתרין קולונה בישראל והתחייבה לסייע בהשבת החטופים.[10]
הערות שוליים
- ^ Home, OPALS (ב־)
- ^ French section of the Franco-British Council (אורכב 01.05.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Board of governors | Ecole du Louvre". ecoledulouvre.fr.
- ^ Fishing wars flare as Britain summons French ambassador, POLITICO, 2021-10-28 (באנגלית)
- ^ "Catherine Colonna, French envoy to Britain, named foreign minister". Reuters (באנגלית). 2022-05-20. נבדק ב-2023-10-15.
- ^ Irish, John (2022-07-13). "Ahead of Mali withdraw, France prepares future Sahel strategy". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-10-15.
- ^ "German, French Foreign Ministers in Ethiopia to Support Tigray Peace". VOA News. 12 בינואר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cater, Leonie (2023-08-05). "France backs efforts to quash Niger coup ahead of Sunday deadline". POLITICO (באנגלית). נבדק ב-2023-08-06.
- ^ "Russia calls for halt to fighting between Azerbaijan, Nagorno-Karabakh". Aljazeera. 2023-09-20. ארכיון מ-20 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ציקי ברנדוין, זעקת האם השכולה לשרת החוץ של צרפת: "לא מזהים את הבן שלי", באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
קישורים חיצוניים
קתרין קולונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
