ראדו תאודורו
תבנית מנהיג ריקה ראדו תאודורו (ברומנית: Radu Theodoru) (17 בינואר 1924 - 8 בדצמבר 2025) היה פוליטיקאי רומני, גנרל מיור בצבא רומניה, סופר, עורך כתבי עת ומכחיש שואה אנטישמי. תאודורו, שהיה טייס קרב במלחמת העולם השנייה ולחם נגד גרמניה הנאצית היה לאחר מכן חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית ולאחר המהפכה הרומנית היה בין מייסדי מפלגת הימין רומניה מארה.
תאודורו נולד בעיירה הרומנית אימאו, בקרבת הגבול עם הונגריה. הוריו היו האגרונום קונסטנטין תאודורו ורעייתו פאולה, מורה לביולוגיה. הוא למד בבית ספר תיכון בטימישוארה. ב-1942 קיבל רישיון טייס בדאון והתגייס לחיל האוויר הרומני. בהמשך עבר את הקורסים של בית הספר העליון לתעופה צבאית ושל בית הספר המיוחד לתעופה. הוא הוסמך להיות טייס קרב על מטוסי מסרשמיט Bf 109 ובהמשך קודם בתפקידים ובדרגות עד 1952, עת היה בדרגת מיור. מאוחר יותר הועלה לדרגת מיור גנרל.
מ-1952 תאודורו התמקד בכתיבה בסגנון ריאליזם סוציאליסטי, שהיה מקובל בגוש הקומוניסטי. ספרו הראשון היה Brazdă și paloș (תלם וחרב). תאודורו כתב על נושאים היסטוריים-צבאיים תוך שרבוב אלמנטים אוטוביוגרפיים. הוא כתב מחזות (מרביתם לא פורסמו), רומנים, נובלות ומאמרים. בשנים 1954-1952 הוביל את החוג הספרותי Orizonturi noi (אופקים חדשים) בסיביו וערך את כתב העת Scrisul banatean (הכתיב הבאנאטי). בשנים 1965-1956 היה מזכיר סניף טימישוארה של אגודת הסופרים הרומנים, עורך כתב העת Astra בבראשוב ומזכיר סניף בראשוב של אגודת הסופרים. בשנים 1970-1965 היה סגן יושב ראש הוועדה המחוזית לתרבות ואומנות בבראשוב. בשנות ה-70 עבר לבוקרשט שם הנהיג את החוג הספרותי של כתב העת Viata militara (החיים הצבאיים). לאחר פרסום מאמר על Eusebiu Camilar (אאוסביו קמילאר) סולק מכל תפקידיו בשנים 1960-1958[1].
ההפלגות
ב-1976 אורגן שיט בינלאומי של ספינות מפרשים לרגל 200 שנים לעצמאות ארצות הברית. רומניה שלחה לשיט את ספינת בית הספר מירצ'אה ותאודורו צורף כמתעד. לאחר מכן כתב תאודורו מספר ספרים על ההפלגה. הוא אהב להפליג בספינות מפרשים קטנות ועשה זאת על הדנובה, בדלתה של הדנובה וגם הפלגות אלה הניבו ספרים שכתב תאודורו.
ב-1987 הפליג תאודורו ביאכטה בשם Decebal 1, כדי להקיף את כדור הארץ, אך בפועל הפליג ביאכטה עד הים האגאי[2].
עמדותיו
תאודורו נולד במבצר, מחנה צבאי בו אביו היה האזרח היחיד, כל יתר הגברים היו אנשי צבא רומנים[3]. הוא גדל על ערכי לאומיות רומנית וזה בא לידי ביטוי גם בספריו, שחלקם הם גדושים תעמולה לאומנית קיצונית, אנטישמית, מכחישת שואה ואנטי הונגרית. תאודורו הצהיר על הערצתו לפושע המלחמה יון אנטונסקו, עליו כתב את הספר Mareşalul (המרשל). הוא הביע הערכה ליוסיף סטלין על פגיעתו בציונות ולאחר המהפכה הרומנית היה שותף לייסוד המפלגה הלאומנית רומניה מארה והיה סגן הנשיא שלה. בהמשך הסתכסך עם ראש המפלגה ונאלץ לפרוש ממנה. תאודורו התנגד להשתתפות רומניה בנאט"ו ובשוק האירופי המשותף.
שמו של תאודורו מוזכר פעמים רבות בדו"ח של ועדת ויזל, בפרק על הכחשת השואה[4].
בינואר 2025 בירך משרד ההגנה הרומני את תאודורו לרגל מאה שנים להולדתו, אך לאחר מחאות שהוגשו בגלל עמדותיו של תאודורו, התנצל על כך שר ההגנה בציינו את עמדותיו האנטישמיות ושונאות הזרים[5].
תאודורו נפטר ב-8 בדצמבר 2025.
כתביו
- 1954 - 1956, Brazdă și paloș (תלם וחרב), שני כרכים.
- 1963, Interceptarea (היירות)
- 1965, Atac la sol (מתקפה קרקעית)
- 1966, Steaua de mare (כוכב הים)
- 1967, Popas în Madagascar (אתנחתה במדגסקר) - מדע בדיוני.
- 1967, Muntele (ההר)
- 1967,Vulturul (העיט), 4 כרכים, זכה בפרס האקדמיה הרומנית.
- 1967, Strămoșii (האבות הקדמונים)
- 1968, Taina recifului (סוד השונית) - מדע בדיוני.
- 1968, Vitejii (האמיצים)
- 1969, Aproape de zei (בקרבת האלים)
- 1969, A sosit ora! (הגיעה השעה!)
- 1970, Escadrila a patra (הטייסת הרביעית)
- 1970, Regina de abanos (מלכת הובנה) - מדע בדיוני.
- 1975, Țara făgăduinței (הארץ המובטחת) - מדע בדיוני.
- 1975, Călătorie neobișnuită (נסיעה לא רגילה)
- 1976, Călărețul roșu (הפרש האדום)
- 1976, Nopți albastre (לילות כחולים)
- 1977, Asaltul (ההסתערות)
- 1977, Cronica eroică 1877 - 1878 (כרוניקת הגבורה 1877 - 1878)
- 1978, Noi - Mircea și Atlanticul (אנחנו - מירצ'אה והאטלנטי)
- 1980, Cu HAI-HUI 2 spre Sud (עם האי-הוי 2 דרומה)
- 1982, Din nou spre Sud (שוב דרומה)
- 1983, Preludiu (פרלוד)
- 1984, Corsarul (הפירט)
- 1985, Croaziera cu vele (ההפלגה עם מפרשים)
- 1985, Croazieră contra cronometru (הפלגה נגד השעון)
- 1987, Valtoarea (המערבולת)
- 1991, În lupta cu valurile (במאבק עם הגלים)
- 1997, România ca o pradă (רומניה כשלל)
- 1997, Nazismul sionist (נאציות ציונית)
- 1999, Urmaşii lui Attila (ממשיכי אטילה)
- 2000, Învierea lui Iuda (תחייתו של יהודה)
- 2000, Ardealul - pe toți ne cheamă Ursu (כולנו קרואים בשם אורסו)
- 2001, Mareşalul (המרשל) - ביוגרפיה של יון אנטונסקו.
- 2002, Decebal - Circumterra, o tentativă refuzată (דצ'באל - צ'ירקומטרה, הצעה שנדחתה)
- 2003, A fost sau nu holocaust? (הייתה או לא הייתה שואה?)
- 2009, România, românii și comunismul (רומניה, הרומנים והקומוניזם)
קישורים חיצוניים
- Who is the veteran Radu Theodoru, the 101-year-old general, accused of treason and praised by the Russians: "Adolf Hitler was an invention of the Jews" (באנגלית)
- Cine este Radu Theodoru, general în rezervă, suspect în dosarul de trădare: Lăudat de Sputnik, neagă Holocaustul și spune că „Hitler e o invenție a evreilor” / La 101 ani, a primit felicitări de la ministrul Apărării: „Ați contribuit la protejarea valorilor și libertăților” (ברומנית)
ראדו תאודורו, ברשת החברתית פייסבוק
ראדו תאודורו, ביישום טלגרם
הערות שוליים
- ↑ Radu Theodoru biografia (ברומנית)
- ↑ Tânăr de 100 de ani – Radu Theodoru la Sibiu (ברומנית)
- ↑ Radu Theodoru - un Icar neinvins (ברומנית)
- ↑ [https://wwv.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/en/report/romanian/1.13-denial-citit_gina.pdf DISTORSIONAREA, NEGAREA ŞI MINIMALIZAREA HOLOCAUSTULUI ÎN ROMÂNIA POSTBELICĂ] (ברומנית)
- ↑ Ministrul Apărării prezintă scuze după ce l-a felicitat pe gen.(r) Theodoru cu câteva săptămâni înainte ca acesta să fie acuzat de trădare (ברומנית)
ראדו תאודורו42346071Q12739021